חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה
 | |
| תאריך לועזי | 4 באפריל 1984 |
|---|---|
| תאריך עברי | ב' בניסן תשמ"ד |
| כנסת | הכנסת העשירית |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 1114, עמ' 100 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | משרדי האוצר והכלכלה |
| מס' תיקונים | 7 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984 (מוכר בשם המקוצר "חוק המו"פ") הוא החוק המסדיר הענקת מענקי מחקר ופיתוח על ידי מדינת ישראל.
עידוד המחקר והפיתוח (מו"פ) התעשייתי הוא מרכיב מהותי וחיוני לצמיחתן של תעשיות עתירות הטכנולוגיה. על מנת לעודד קידום פעילות שכזו מדינות לוקחות על עצמן חלק מהסיכונים הכלכליים של היצרן בדמות העמדת הון לרשותו. בישראל מוסדר נושא זה בחוק המו"פ, שעל יישומו הופקדה לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, והחל מ-1 בינואר 2016 - רשות החדשנות.
היסטוריה חקיקתית
החוק אושר בכנסת העשירית ב-28 במרץ 1984, בשם חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד-1984, ונכנס לתוקף ב-1 בינואר 1985.[1] דברי ההסבר להצעת החוק הציגו את הרקע לחקיקתו:
- המפתח להתקדמותה הכלכלית של ישראל מצוי בתעשייה המתקדמת עתירת המדע. עידוד מחקר ופיתוח הוא חיוני לצמיחתן של התעשיות עתירות המדע תוך רתימת המשאבים האנושיים והמדעיים, כדי לקדם את היצוא ולקלוט כוח אדם מן הקהיליה האקדמית והטכנולוגית בארץ ובעולם.
- הצעת החוק נועדה להעניק אמצעי הגשמה לעידוד מחקר ופיתוח להשגת מטרות אלה; היא משנה את המצב הקיים בכך שהיא מרחיבה את העידוד לתחום זה ומאפשרת מעבר משלב המחקר והפיתוח אל שלב השיווק והיצוא.[2]
מטרות החוק הוצגו בסעיף 1 שלו:[1]
מטרת חוק זה היא עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה לשם –
- (1) פיתוח תעשייה עתירת מדע תוך ניצול והרחבה של התשתית הטכנולוגית והמדעית ומשאבי האנוש הקיימים במדינה;
- (2) שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי ייצור וייצוא של מוצרים עתירי מדע שיפותחו בה וצמצום היבוא של מוצרים מסוג זה;
- (3) יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי.
תיקון ראשון לחוק, שאושר בכנסת ב-25 ביולי 1995, התבסס על הניסיון שנרכש במשך שמונה שנות הפעלתו הראשונות במסגרת לשכת המדען הראשי.[3]
שינויים מהותיים בסביבה העסקית, ובהם האצת תהליך הגלובליזציה, הביאו למקצה שינויים נוסף בחוק, שאושר בכנסת ב-13 בנובמבר 2002.[4] בתיקון זה נוסחו מחדש מטרות החוק:
מטרות חוק זה הן:
- (1) יצירת מקומות עבורה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי;
- (2) יצירת תשואה עודפת למשק הישראלי; בחוק זה, "תשואה עודפת" הגדלת התועלת הכלכלית למשק הנובעת ממחקר ופיתוח או מפירותיהם, מעבר לתשואה שאמורה לצמוח למי שמעורב ישירות באותו מחקר ופיתוח;
- (3) פיתוח תעשייה עתירת מרע תוך ניצול והרחבה של התשתית הטכנולוגית והמדעית ומשאבי האנוש הקיימים במדינה;
- (4) שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי ייצור וייצוא של מוצרים עתירי מדע שיפותחו בה;
- והכל בדרך של עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה.
בתיקון מס' 7 לחוק, שאושר בכנסת ב-29 ביולי 2015 וכלל רפורמה בחוק שבמרכזה הקמת רשות החדשנות, שונה שם החוק לשמו הנוכחי, חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984.[5]
מרכיבי החוק
חוק המו"פ קובע תנאים למתן מענקים, הלוואות, פטורים והקלות שיינתנו לתוכניות מאושרות. יישום התמיכה במו"פ התעשייתי נעשה הן על ידי מימון ישיר באמצעות קרן המו"פ והן באמצעות תוכניות מיוחדות ובהן תוכנית פיתוח והרחבה של תשתית טכנולוגית לתעשייה באמצעות סיוע למו"פ הגנרי (תוכנית מגנ"ט), קידום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה (תוכנית מגנטו"ן ונופר), טיפוח שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום המו"פ התעשייתי ותמיכה ביזמים בתחילת דרכם בין אם בחממות טכנולוגיות ובין אם במסגרת תוכנית תנופה.
בשל הפוטנציאל הגלום במגזרי הננוטכנולוגיה והביוטכנולוגיה, הכריזה ועדת המחקר[דרושה הבהרה] על מתן העדפה לתוכניות המוגשות לה ממגזרים אלו. על פי ההחלטה תוכניות אלו יזכו לשיעור מענק של 50% ולתנאים מועדפים נוספים במתן המענק.
קרן המחקר
קרן המחקרקרן המחקר (תכנית מדען ראשי) - תמיכה במחקר ופיתוח תעשייתי (ארכיון) היא המסגרת הכללית שבה מופעל חוק המו"פ. במסגרת קרן המחקר תומך המדען הראשי של משרד הכלכלה בפעילות המו"פ של החברות. התוכנית העיקרית בקרן המחקר (מעל ל-50% מתקציבה) היא התוכנית לתמיכה במו"פ תעשייתי. במסגרת תוכנית זו מוענקים מענקים בהיקף של 20% - 50% מהיקף התוכניות המאושרות.
ועדת המחקר
חוק המו"פ הגדיר כי הוועדה האמונה על חלוקת המשאבים לעידוד התעשייה תורכב מסגני ראש המנהל למחקר ופיתוח תעשייתי, שני נציגי משרד הכלכלה במינויו של שר הכלכלה, שני נציגי משרד האוצר במינויו של שר האוצר, שלושה נציגי ציבור אשר ממונים על ידי שרי האוצר ושר הכלכלה ומהמדען הראשי במשרד הכלכלה אשר ישמש גם כראש הוועדה.
ועדת המחקר דנה בבקשות לתמיכה, מאשרת ומדרגת את התוכניות, על פי קריטריונים קבועים מראש. הקריטריונים המרכזיים המשמשים כאמת מידה בקביעת אישור הוועדה ושיעור המענק כוללים: מידת החדשנות והמקוריות, רמת הסיכון הטכנולוגי והעסקי, היקף הייצור ושיעור הערך המוסף בישראל ותרומת הפיתוח לתעשייה. דירוג הבקשות נעשה בסיועם של יועצים המוזמנים על פי החלטת יו"ר הוועדה.
חוק המו"פ החדש
חוק המו"פ החדש בא להתמודד עם הסייג שאסר על הוצאת ידע מחוץ לישראל. החוק החדש מבין כי חברות כיום פועלות בעולם גלובלי וחלקן אף חברות בינלאומיות. בנוסף, חברות הזנק רבות נרתעו בעבר מלגשת לקבל מענקי מדען. יזמים אשר מבקשים לבצע בשלב מסוים אקזיט חלקי או מלא כמו גם לגייס הון לשלבים מאוחרים יותר של הפיתוח והשיווק על ידי משקיעים זרים, לא יכלו לממש את תוכניתם בשל המגבלות שחוק המו"פ הביא.
חוק המו"פ החדש מסדיר למעשה את אפשרויות הוצאות הקניין הרוחני לחו"ל ומסמיך את ועדת המחקר לאשר את הוצאת הידע. החוק מאפשר ליזמים לבצע אקזיט ולחברה הקונה להעביר את מרכז הפיתוח מישראל. העברה זו אפשרית או על ידי פיצוי המדינה על ידי תשלום תגמולים מוגדלים או הכנסת זכויות שימוש של ידע חלופי לישראל.
הסכום המרבי לתשלום בעד העברת ידע
ב-5 בנובמבר 2012 נחתמו תקנות הסכום המרבי לתשלום בעד העברת ידע, התשע"ב - 2012 ואושרו בפועל התיקונים לחוק המו"פ. תיקונים אלו קבעו לראשונה סכום גג לתשלום במקרי הוצאת ידע שפותח במסגרת חוק המו"פ אל מחוץ לישראל. סכומי הגג שנקבעו הם:
- במקרה של שמירה על פעילות הפיתוח של החברה בישראל: 300% מהיקף הכספים שניתנו במסגרת חוק המו"פ עבור פיתוח הידע.
- במקרה של הפסקת פעילות הפיתוח בישראל: סכום גג של 600% מהיקף הכספים שניתנו במסגרת חוק המו"פ עבור פיתוח הידע.
חשוב להדגיש כי סכומים אלו הם הסכומים המרביים לתשלום ולא כל חברה שמבצעת מכירה של הידע, או אקזיט, תגיע לרפים אלו.
שיתוף פעולה בינלאומי במו"פ תעשייתי
פרק ז' לחוק עוסק בשיתוף פעולה בינלאומי במחקר ופיתוח תעשייתי. שיתוף פעולה זה נעשה במסגרת קרנות דו-לאומיות אשר הוקמו מתוקף הסכם בין ישראל ומדינה זרה ובמסגרת תוכניות EUREKA.
בין קרנות הדו-לאומיות נמצאות קרן בירד, הקרן הדו-לאומית למחקר ופיתוח תעשייתיים ישראל - ארצות הברית (BIRD), ישראל-קנדה (Cirf), ישראל-קוריאה (Koril) ועוד. אלו הן קרנות אוטונומיות שאינן כפופות להגבלות המופיעות בחוק המו"פ.
מעורבות המדען הראשי קיימת בשיתופי פעולה הנעשים במסגרת תוכנית EUREKA, שייעודה שיתוף פעולה בין חברות ישראליות לחברות אירופאיות. לקבלת מענק תמיכה החברות צריכות תחילה לפנות במשותף ל-EUREKA אשר מאשרת את שיתוף הפעולה. לאחר אישור זה כל חברה פונה בצורה עצמאית לגוף הממונה במדינה למתן המענקים. חברות ישראליות הפונות לאפיק זה מגישות בקשת תמיכה רגילה למדען הראשי וועדת התמיכה בוחנת את הבקשה בצורה מקלה יותר ובכך מספקת "רוח גבית" לבקשה.
קרן תמורה
הרעיון העומד מאחורי הקמת קרן תמורה הוא כי תמורת השתתפות המדינה בסיכון היא זכאית להחזר המענק במקרה של הצלחה. הכספים הנגבים בקרן מועברים לתקציב קרן המחקר וכך מגדילים את תקציב המענקים הניתנים למחקר ופיתוח. שיעור התמלוגים ממכירות החברה בשלוש השנים הראשונות למכירת המוצרים המבוססים על ידע נתמך, עומד על 3% ומהשנה הרביעית ואילך על 3.5%.
קישורים חיצוניים
חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשיה, התשמ"ד-1984, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד-1984, ס"ח 1114 מ-4 באפריל 1984
- ^ הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד-1984, ה"ח 1677 מ-26 במרץ 1984
- ^ חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון), התשנ"ה-1995, באתר הכנסת
- ^ חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 2), התשס"ג-2002, באתר הכנסת
- ^ חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 7), התשע"ה-2015, ס"ח 2501 מ-10 באוגוסט 2015
33511948חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה