החברה היהודית להיסטוריה ולאתנוגרפיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החברה היהודית להיסטוריה ולאתנוגרפיהרוסית: Еврейское общество истории и этнографии) הייתה חברה מדעית שפעלה בסנקט פטרבורג, רוסיה, בין השנים 1908 - 1929.

החברה קיימה הרצאות על ההיסטוריה היהודית ובמיוחד על ההיסטוריה של היהודים ברוסיה ובפולין, הקימה ארכיונים, מוזיאון וספרייה, מימנה משלחות מחקר אתנוגרפיות והעניקה פרסים על מחקרים היסטוריים.

החברה איחדה בתוכה את מרבית ההיסטוריונים והאתנוגרפים היהודיים ברוסיה וחובבים רבים. בשנת 1915 היא מנתה 774 חברים[1] ובשנת 1918 היו בה 823 חברים.[2]

היסטוריה

החברה הוקמה בשנת 1908 כהמשך לוועדה היהודית להיסטוריה ואתנוגרפיה של של חברת מפיצי השכלה בקרב יהודי רוסיה ( ברוסית: Комитетъ Общества для распространенія Просвѣщеніа между Евреями въ Россіи) שהוקמה בשנת 1892 ביוזמתו של שמעון דובנוב. אוספי הוועדה, אשר כללו ארכיון של תעודות ואוסף של מוצגי מוזיאון ששיקפו את עברה של יהדות רוסיה, עברו לרשותה של החברה.[2]

החברה היהודית להיסטוריה ולאתנוגרפיה הפסיקה לפעול בשנת 1929. המוזיאון והארכיונים שלו עברו לבעלותן של מוסדות יהודיים סובייטיים, כולל המכון לתרבות יהודית בקייב.[3]

פעילות החברה

הירחון בשנת 1912

החברה הוציאה לאור בין השנים 1908 – 1930 כתב עת תלת חודשי בשם "עתיקות היהודים" (ברוסית: Еврейская Старина, באנגלית: Jewish Antiquities).[4] עורכי הירחון היו שמעון דובנוב (1909–1922), לב שטרנברג (1924, 1928) וישראל צינברג (1930).

מטרת כתב העת הייתה לרכז את תוצאות המחקר המדעי והמאמרים בתחום ההיסטוריה והאתנוגרפיה של יהדות רוסיה ופולין ולשמש ערוץ תקשורת בין המדענים לבין עצמם, ובינם לבין קהל המתעניינים בנושא.

לאחר מהפכת אוקטובר 1917, החברה פרסמה שני כרכים של מסמכים על מקורות הפוגרומים של שנת 1881 ושנת 1903 ברוסיה.[1]

משמאל לימין: אברהם רכטמן, סולומון יודובין, ש. אנ-סקי, שלום עליכם ואשתו אולגה רבינוביץ, מויסיי גינסבורג וחלק מהמוצגים שהוצגו במוזיאון.

בין השנים 1912 - 1914, ארגנה החברה היהודית להיסטוריה ולאתנוגרפיה משלחת מחקר בראשותו של ש. אנ-סקי שתפקידה לתעד את התרבות היהודית בתחום המושב.[5] במשלחת השתתף גם האומן סולומון יודובין.[6]

בשנת 1916, התבקשו אל ליסיצקי ויששכר בר ריבק על ידי החברה היהודית להיסטוריה ולאתנוגרפיה לנסוע לעיירות באוקראינה ולהעתיק את הציורים שעיטרו את בתי הכנסת מעץ. [7]

מוזיאון החברה היהודית להיסטוריה ולאתנוגרפיה הוקם ב-14 באפריל 1914 בבניין שנתרם על ידי הנדבן היהודי הברון ולדימיר גינצבורג מקייב במטרה להציג את האוספים שהוקמו בעקבות משלחות המחקר של ש. אנ-סקי בתחום המושב. תערוכה נוספת נפתחה לציבור בשנת 1917 על ידי הארכיאונאים יצחק לוריא וסלביאן גולדשטיין, אך נסגרה בסוף אותה השנה בשל מעשי השוד התקופים שאירעו בעיר בתקופת מהפכת אוקטובר.[8] מאותה סיבה העביר אנ-סקי בחודש מאי 1918, את המוצגים החשובים ביותר לשמירה במחלקה לאתנוגרפיה של המוזיאון הרוסי בסנקט פטרבורג.[9]

פעילות החברה הואטה בין השנים 1916 - 1918 בשל אירועי מהפכת אוקטובר. הארכיון והספרייה המשיכו לקבל מסמכים וספרים שנתרמו על ידי קרובי משפחה של אנשי ציבור שנפטרו ועל ידי ארגונים יהודיים שנסגרו.

מוזיאון החברה נפתח מחדש בשנת 1923 ופעל ברציפות עד 29 בדצמבר 1929, אז נסגר סופית יחד עם החברה היהודית להיסטוריה ולאתנוגרפיה בצו הוועד הפועל האזורי של לנינגרד בשל "קידום אידאולוגיה שוביניסטית-דתית". אוספי המוזיאון פוזרו בין ארכיונים סובייטיים שונים אך רבים מהם אבדו.[10]

פריטים אחדים נשמרים במכון למחקר יהודיאנגלית: Institute for Jewish Research) (YIVO).[11] אחרים מוצגים במוזיאון הרוסי לאתנוגרפיה בסנקט פטרבורג (ברוסית: Российский этнографический музей) .[12]

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

40029695החברה היהודית להיסטוריה ולאתנוגרפיה