ניסיון ההתנקשות ברונלד רייגן
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
ניסיון ההתנקשות בנשיא ארצות הברית, רונלד רייגן התרחש ב-30 במרץ 1981 (70 יום מתחילת כהונתו של רייגן כנשיא), מחוץ למלון הילטון בוושינגטון. ביצע אותה ג'ון הינקלי הבן, חולה נפש שהושפע מדמותו של טראוויס ביקל, הדמות הראשית בסרט "נהג מונית". הינקלי ירה שש יריות לכיוון הנשיא. כדור אחד פגע בו ופצע אותו. באותו אירוע נפצעו ג'יימס בריידי, דובר הבית הלבן (הוא שותק כתוצאה מהפציעה, ומת לבסוף ב-2014), השוטר תומאס דלהאנטי, ואיש השירות החשאי טימותי מקארתי.
לאחר ניסיון רצח זה הובהל רייגן לבית החולים, שם נותח ולאחר תקופת מה התאושש ושב לתפקיד. במהלך תקופת ההחלמה החליף אותו בתפקיד סגנו ג'ורג' בוש האב, לימים נשיא ארצות הברית. הינקלי זוכה בבית המשפט מניסיון רצח בטיעון לאי-שפיות, אך נשלח לבית חולים פסיכיאטרי בשל מסוכנותו לציבור, שם שהה למעלה משלושים וחמש שנה.
המוטיבציה של הינקלי
המוטיבציה של הינקלי למתקפה נולדה מתוך אובססיה ארוטומנית שלו כלפי השחקנית ג'ודי פוסטר. בעודו גר בהוליווד בסוף שנות ה-70, הוא ראה את הסרט "נהג מונית" לפחות 15 פעמים, וככל הנראה הזדהה מאוד עם טרוויס בייקל, הדמות הראשית שמגלם רוברט דה נירו. קשת הסיפור כוללת את ניסיונותיו של בייקל להגן על בת 12, שגולמה על ידי פוסטר. לקראת סוף הסרט, בייקל מנסה להתנקש בסנטור של ארצות הברית אשר רץ לנשיאות. במהלך השנים שלאחר מכן, הינקלי נגרר אחר פוסטר ברחבי המדינה, מרחיק לכת עד כדי להירשם בקורס כתיבה באוניברסיטת ייל בשנת 1980 לאחר שקרא במגזין People כי היא סטודנטית שם. הוא כתב לה מכתבים רבים בהמשך אותה שנה, התקשר אליה פעמיים וסירב להרים ידיים כשאמרה לו שהיא לא מעוניינת בו. בהיותו מושפע מדמותו של בייקל, הוא פירש את סירובה כמוהו וחשב שיש להציל אותה.
הינקלי היה משוכנע שהוא יהיה מוערך על ידי פוסטר אם יהפוך לדמות לאומית. הוא החליט לחקות את בייקל והחל לעקוב אחרי הנשיא ג'ימי קרטר. במהלך ההכנות שעשה, הוא הופתע לגלות עד כמה קל להתקרב לנשיא, ובאחד האירועים אף עמד במרחק של מטר אחד בלבד מהנשיא. היה זה באוקטובר 1980 בעת שהנשיא שהה בנמל התעופה הבינלאומי של נאשוויל לשם הפוגה מקמפיין הנשיאות שלו שהיה אז בעיצומו. הינקלי זוהה על ידי המשטרה ונעצר על החזקה בלתי חוקית בנשק. עם זאת, ה-FBI לא קשר את המעצר הזה לנשיא ואף לא עדכן על כך את השירות החשאי של ארצות הברית. לאחר האירוע שלחו אותו הוריו לטיפול קצר אצל פסיכיאטר.
לאחר מכן הפנה הינקלי את תשומת לבו למועמד רונלד רייגן, שבחירתו - אמר להוריו - תהיה טובה למדינה. הוא כתב שלושה או ארבעה פתקים נוספים לפוסטר בתחילת מרץ 1981. פוסטר העבירה את הפתקים לדיקן שלה, והלה מסר אותם למשטרת ייל, שביקשה אך לא הצליחה לאתר את הינקלי.
ההתנקשות
ב-21 במרץ 1981, הנשיא החדש רונלד רייגן ואשתו ננסי ביקרו בתיאטרון פורד בוושינגטון לשם אירוע התרמה. לימים נזכר רייגן: "הסתכלתי על הקופסה הנשיאותית מעל השלב שבו ישב אייב לינקולן בלילה שבו נורה והרגיש תחושה מוזרה ... חשבתי שגם אחר כל ההגנה של השירות החשאי שיש לנו עכשיו, זה כנראה עדיין אפשרי עבור מישהו שתהיה לו מספיק נחישות להתקרב אל הנשיא ולירות בו".
ב-28 במרץ הגיע הינקלי לוושינגטון באוטובוס ונכנס למלון סנטרל פארק. הוא הבחין בלוח הזמנים של רייגן שפורסם בעיתון הוושינגטון סטאר והחליט שהגיע הזמן לפעול. הינקלי ידע שהוא עלול להיהרג במהלך ניסיון ההתנקשות, והוא אף כתב (אך לא שלח) מכתב לפוסטר כשעתיים לפני ניסיונו להתנקש בחיי הנשיא. במכתב הוא אמר כי הוא מקווה להרשים אותה בחשיבות הפעולה שלו ושהוא "ינטוש את הרעיון ברגע, אם רק אוכל לזכות בלבך ולחיות את שארית חיי איתך".
ב-30 במרץ נשא רייגן נאום לנציגי הארגון AFL-CIO (אנ') במלון וושינגטון הילטון. המלון נחשב למקום הבטוח ביותר בוושינגטון עבור אישים בכירים בגלל המעבר הבטוח והמסוגר שלו, שנקרא "מסלול הנשיא", שנבנה לאחר ההתנקשות בג'ון קנדי ב-1963. רייגן נכנס לבניין דרך המסדרון הבטוח בסביבות השעה 13:45, בעודו מנופף לקהל האזרחים והעיתונאים. השירות החשאי חייב אותו לעטות אפוד מגן באירועים מסוימים, אך רייגן לא עטה את האפוד עבור הנאום, שכן ההיחשפות היחידה שלו לציבור תארך זמן קצר – מרחק של 30 רגל (תשעה מטרים) בין בית המלון לבין הלימוזינה שלו. גם הסוכנות לא דרשה מסוכניה לעטות אפודי מגן באותו יום. לפני האירוע איש לא ראה את הינקלי מתנהג בצורה חשודה או יוצאת דופן; עדים שדיווחו עליו לאחר מכן כעל "עצבני" ו"נסער", כנראה בלבלו בין הינקלי לאדם אחר שהשירות החשאי עקב אחריו.
הירי
בשעה 14:27, עזב רייגן את המלון, שוב דרך המסלול הנשיאותי, לכיוון הלימוזינה הנשיאותית שהמתינה לו. במה שהוגדר לאחר מכן כ"טעות קולוסאלית", הסוכנות אפשרה לקבוצה לא מאובטחת של אנשים, בהם הינקלי, לעמוד במרחק של 15 רגל (4.6 מטרים) ממנו, מאחורי קו חבל. במפתיע, רייגן עבר ממש מול הינקלי שהבין שלעולם לא יזכה בהזדמנות טובה יותר. הינקלי ירה בנשיא שש פעמים באקדח מסוג Rohhm RG-14 בתוך 1.7 שניות והחטיא בכל שש הפעמים. הכדור הראשון פגע בראשו של דובר הבית הלבן ג'יימס בריידי ופצע אותו קשה, והשני בעורפו של תומאס דלהאנטי, שוטר של מחוז קולומביה שפנה להגן על רייגן. כעת הייתה להינקלי ירייה "נקיה" לעבר הנשיא, אך הוא החטיא את הכדור השלישי ופגע בחלון של בניין מעבר לרחוב. בשלב זה הסוכן המיוחד ג'רי פאר דחף את רייגן במהירות לתוך הלימוזינה. הכדור הרביעי פגע בבטנו של סוכן השירות החשאי טים מקארתי בעודו חוסם את רייגן בגופו במטרה להפוך עצמו למגן חי עבור הנשיא. הכדור החמישי פגע בחלון הזכוכית של הדלת הפתוחה של הלימוזינה. הכדור השישי והאחרון ניתז משריון הלימוזינה, פגע בנשיא בבית השחי השמאלי ונעצר סמוך מאוד לאבי העורקים, במרחק של פחות מאינץ' אחד (25 מ"מ) מלבו. תגובתו המהירה של פאר מנעה פגיעה בראשו של רייגן.
מיד לאחר הירי, היה אלפרד אנטנוצ'י מקליבלנד, אוהיו, פקיד עבודה שעמד ליד הינקלי, הראשון שהגיב. הוא ראה את האקדח בידו של הינקלי, הכה אותו בראשו ומשך אותו ארצה. בתוך שתי שניות הסוכן דניס מקארתי קפץ על הינקלי בעוד אחרים זרקו אותו לאדמה; מתוך כוונה להגן על הינקלי וכדי להימנע ממה שקרה ללי הארווי אוסוואלד, מקארתי נאלץ להכות שני אזרחים כדי לאלץ אותם לשחרר את הינקלי. הסוכן רוברט ונקו הוציא תת-מקלע עוזי מתיק המסמכים שלו ("תיק ג'יימס בונד") כדי לחפות על פינוי הנשיא ולהרתיע מתקפה קבוצתית פוטנציאלית.
למחרת הירי, האקדח של הינקלי נמסר ל-ATF, שחקרה אותו ועקבה אחר מקורו. בתוך זמן קצר, סוכנים מצאו כי האקדח נרכש בחנות בעיר דאלאס, טקסס.
קישורים חיצוניים
Reagan Assassination Attempt, סרטון באתר יוטיוב- יצחק בן חורין, ארה"ב: היורה בנשיא רייגן יואשם ברצח?, באתר ynet, 9 באוגוסט 2014
38833988ניסיון ההתנקשות ברונלד רייגן