ארוטומניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. ארוטומניה (Erotomania) או תסמונת קלֶרַמבּוֹ (de Clérambault's syndrome) היא הפרעה דלוזיונלית שבה החולה מאמין שמישהו אחר אוהב אותו.

התסמונת תוארה לראשונה בשנת 1921 על ידי הפסיכיאטר הצרפתי גטאן גטיאן דה קלרמבו, ומכאן שמה[1]. רוב החולים הם נשים, רובן ללא בן זוג קבוע. האדם שלכאורה אוהב את החולה הוא בדרך כלל ממעמד חברתי גבוה או אדם בלתי מושג (למשל פוליטיקאי מפורסם, ובתיאור המקרה הראשון - מלך אנגליה ג'ורג' החמישי).

החולה מאמין שהאחר אוהב אותו, והוא מרוצה ממצב עניינים זה. עוצמת הרגשות של החולה, כמו גם האמונה שהאחר אוהב אותו, אינה ניתנת לשינוי, וגם ביטויי דחייה מצד האחר יקבלו פירוש על ידי החולה שיצביע על כך שהאחר אוהב אותו. החולה מאמין שהוא מתקשר אתו באמצעות קודים סודיים שרק הם יודעים את משמעותם, כמו פתיחת וילונות וסגירתם.

לא פעם נדרשת המשטרה להתערב כאשר החולה פולש שוב ושוב לחיי האחר. החולה נוטה להחפיץ את מושא האהבה; מתייחס אליו כאל חפץ שחייב להיות בחזקתו. הוא אינו מסוגל לראות בו יצור אנוש עצמאי בעל רצונות משל עצמו.

החולה הארוטומני מתחיל בדרך כלל בגילויי חיבה עדינים ופשוטים, שהולכים ומקצינים, ולבסוף הופכים לגילויים של כעס, איבה, תסכול ואלימות. החולה מתעלם לחלוטין מחוסר העניין של מושא האהבה בקשר עמו. כל תגובה מצד מושא האהבה מתפרשת מיד כאות, אישור וסימן לאהבה. בסופו של דבר מגיע החולה הארוטומני למצב פסיכוטי, שבו הוא מנותק לחלוטין מהמציאות.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29242146ארוטומניה