דיוויזיית השריון הרביעית (ארצות הברית)

היסטוריה

הדיוויזיה הוקמה ב-15 באפריל 1941, וכמפקדה הראשון מונה הנרי ביירד. בינואר 1944 הגיעה הדיוויזיה לאנגליה, וב-11 ביולי נחתה בחופי נורמנדי. הדיוויזיה השתתפה במבצע קוברה כחלק מהקורפוס ה-8, ולאחר מכן פנתה דרומה וכבשה את נאנט, וב-12 באוגוסט ניתקה את חצי האי ברטאן. לאחר מכן פנתה מזרחה, חלפה במהירות על פני צרפת צפונית ללואר, חצתה את המוזל ב-11–13 בספטמבר, איגפה את ננסי וכבשה את לינוויל ב-16 בספטמבר. במהלך הקרב על הבליטה לחמה הדיוויזיה כחלק מהקורפוס ה-3 תחת פיקודו של פטון, וכוחותיה שחררו את כוחות הדיוויזיה המוטסת ה-101 שהיו נצורים בבסטון. בהמשך השתתפה הדיוויזיה בפלישת בעלות הברית המערביות לגרמניה, חצתה את הריין, לחמה בדרום גרמניה ואף שחררה את מחנה הריכוז אוהרדרוף, ובמאי 1945 שחררה את מערב צ'כוסלובקיה.

לאחר המלחמה שירתה הדיוויזיה בכוחות הכיבוש האמריקאיים בגרמניה עד להשבתתה ב-20 במאי 1949. הדיוויזיה הופעלה מחדש ב-15 ביוני 1954 בפורט הוד בקלין, טקסס, ובשנת 1957 נשלחה לגרמניה המערבית, שם פעלה כחלק מהקורפוס ה-7 עד לפירוקה במאי 1971 ושינוי שמה לדיוויזיית השריון ה-1.