הגישה הסינתטית פונטית ללימוד קריאה
הגישה הסינתטית פונטית ללימוד קריאה היא שיטה להוראת קריאה שיטתית שבה לומד הילד את כל צלילי האותיות המרכיבות את המילה לפני שהוא מתבקש לקרוא את המילה עצמה בשלמותה.[1] זאת, בשונה מהגישה הגלובלית להוראת הקריאה (או "גישת המכלול") שבה לומד הילד מילים שלמות או משפטים.
משמעות השם ורקע
מקור השם "הגישה הסינתטית" לקוח מתוך המושג באנגלית to synthesis, לחבר ביחד או לערבב, כלומר בגישה זו על הלומד לחבר יחד את צלילי האותיות למילה. שיטות להוראת קריאה ניתן למיין על פי היותן מדגישות צופן, או מדגישות משמעות.
השיטה המדגישה משמעות, הנקראת גם הגישה הכוללנית או הגלובלית, מניחה כי הקריאה היא תהליך טבעי, וכפי שהשפה המדוברת נרכשת רק כשיש לה שימוש פונקציונלי, השפה הכתובה תירכש רק שהילד יתנסה בה. כלומר כמו שלומדים לדבר על ידי דיבור כך צריך ללמוד לקרוא על ידי קריאה. לכן, לפי שיטה זו הילד לומד מילים שלמות, וההנחה היא שהוא יחבר את המילים לרעיונות בראשו, וכך המילים יקבלו משמעות. בשל כך, מתנגדים מחזיקי הגישה הזו להקניית הקריאה באופן טכני ומשעמם על ידי צלילי אותיות, שאין בהם משמעות בפני עצמם. בישראל מיושמת שיטה זו באמצעות "שיטת קל"מ" - קריאה ללא מקראה.[2] ולרב היא כוללת למידה של מילים, משפטים וסיפורים מתוך ההקשר השפתי של הילד, ללא פירוקן במודע לצלילים.
הגישה המדגישה צופן נקראת גם הגישה השיטתית. לפי גישה זו, בדומה להנחות של הפסיכולוגיה ההתנהגותית, הקריאה היא אוסף של מיומנויות שיש לרכוש אותן בסדר מסוים: ממיומנויות פשוטות למיומנויות מורכבות עד הגעה לשליטה ואוטומטיות בביצוע פעולות הקריאה. לכן בגישה מסוג זה, יש ללמד קודם את ההתאמה בין הצופן הצלילי לבין הצופן החזותי של המילה.
השיטה הסינתטית פונטית להוראה היא למעשה תת-גישה בתוך הגישות השיטתיות להוראת קריאה, המדגישות צופן. גישה שיטתית נוספת להוראת הקריאה היא הגישה האנליטית שבה מחלקים את המילה ליחידות (ולא לצלילים בודדים כמו בשיטה הסינתטית).
שימוש בגישה הסינתטית פונטית בישראל
השימוש המפורסם ביותר בגישה הסינתטית פונטית בישראל נעשה בתוכנית הטלוויזיה בלי סודות שהחלה את שידוריה בערוץ הראשון בשנות ה-70. בתחילה התוכנית לימדה קריאה לפי הגישה הסינתטית פונטית. במשך השנים החלה לשלב התוכנית גם את הגישה האנליטית, והוכנסו לתוכנית תכנים וטקסטים ברמה אוריינית גבוהה יותר, תהליך החזרה על מילים הופחת, והחלו להתמקד בהבנת טקסטים.
יתרונות הגישה
- הגישה הפונטית היא גישה מאורגנת המאפשרת לתלמיד ללמוד בצורה הדרגתית ומסודרת.
- ככל שמתקדמים בלמידה הלימוד יעיל ומהיר יותר.
- הגישה הפונטית סינתטית היא שיטת לימוד פרטנית שבה יש אפשרות למעקב על כל תלמיד וקצב הלמידה שלו. שיטה זו מאפשרת לזהות היכן נמצאים הקשיים אצל כל תלמיד ותלמיד ולעזור לכל אחד להתקדם בקצב.
- שיטה זו עוזרת לתלמיד לחלק וליעל את הקשב שלו למספר דברים, לדוגמה: בתחילה התלמיד מתרכז בצלילי המילים ומקשר אותם למילה עצמה. לאחר שרכש מיומנות זו והתנסה בה, יהיה לו יותר קל להתרז בהבנת המילה אותה פיענח.
חסרונות הגישה
- הגישה מחייבת קשר רצוף בין המורה לתלמיד ולכן אינה חסכונית, דורשת משאבים רבים ואורכת זמן רב.
- גישה זו, השמה דגש על למידה שיטתית של צלילי אותיות והברות, הלמידה עלולה להיות טכנית ומשעממת והתלמיד עלול למצוא את עצמו מאבד ריכוז פעמים רבות.
- הלמידה השיטתית והטכנית עלולה ליצור קריאה מצרפת לפי צלילי האותיות והתנועות ללא משמעות למילים.[3]
- הגישה עובדת לפי שיטת פיענוח של מילים, לפיכך, התלמיד עלול לחשוב שמטרת הקריאה היא פענוח של מילים ולא הבנתן.
ראו גם
לקריאה נוספת
- דוד הבר, לא הואב לקרוא—טיפול רב-ממדי בליקויי-למידה, רמות, 1992
- אלי קוזמינסקי ואסתר טוב-לי, רכישת קריאה באמצעות שיטת 'קריאה ללא מקראה': הערכת השיטה והשתמעויות להערכת שיטות לרכישת קריאה, מגמות, 1995
- דויד הנאור, תרגום: שושי וקסמן, הגישה המאוזנת להוראת הקריאה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד
קישורים חיצוניים
- גישות שונות להוראת הקריאה, באתרה של חגית להב, מורה לאנגלית ולהוראה מתקנת באנגלית
- פרק בתוכנית בלי סודות, באתר YouTube
הערות שוליים
- ^ רזאל, מ., אונגר, ל., & קליין, פ. (2000). הוראת קריאה לילדים עם תסמונת דאון. סחי" ש: סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 69-81.
- ^ קוזמינסקי, א., טוב-לי, א., רכישת קריאה באמצעות שיטת" קריאה ללא מקראה": הערכת השיטה והשתמעויות להערכת שיטות לרכישת קריאה. מגמות, 94-121.
- ^ כ" ץ, ד., & הבר, ד. (1992). לא הואב לקרוא—טיפול רב-ממדי בליקויי-למידה
30048360הגישה הסינתטית פונטית ללימוד קריאה