הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית
 |
 |
| מטה |  רחוב נגלינאייה 12, מוסקבה, רוסיה
|
| הבנק המרכזי של |  הפדרציה הרוסית
|
| ייסוד | 1860 (היסטורי) 1990 (הבנק מודרני) |
| נגידת הבנק | אלווירה נביאולינה (מ-2013) |
| מטבע | רובל רוסי |
| ISO 4217 | RUB |
| רזרבות סך הכול | 364,600 מיליון דולרים (נכון ל-21 באוגוסט 2015) |
| שער בסיס ההפקדה | 11% (מה-3 באוגוסט 2015) |
| אתר אינטרנט | הבנק המרכזי הרוסי |
הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית (ברוסית: Центральный банк Российской Федерации) הוא הסמכות המוניטרית העליונה והבנק המרכזי של רוסיה, והוא אחראי לרגולציה בין הבנקים המסחריים וארגוני האשראי במדינה. הבנק אחראי להסדרה ורישוי פעולות בנקאיות בידי חברות אשראי ובנקים למיניהם. הבנק אחראי באופן בלעדי על הנפקת שטרות ומטבעות של רובל רוסי, כאשר המטבעה הממלכתית של רוסיה היא זרוע של הבנק המרכזי. הבנק הוקם בשמו הנוכחי ב-13 ביולי 1990 כיורש הבנק הממלכתי של ברית המועצות, שירש את הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית שהוקם ב-31 במאי 1860 על פי צו מאת הצאר אלכסנדר השני, על בסיס הבנק הממלכתי למסחר.
היסטוריה
| התפתחות הבנק המרכזי ברוסיה | |
|---|---|
| שנים | בנק |
| 1769 - 1818 | בנק ההמחאות הממלכתי |
| 1818 - 1860 | הבנק הממלכתי למסחר |
| 1860 - 1917 | הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית |
| 1917 - 1922 | הבנק העממי של רוסיה הסובייטית |
| 1922 - 1991 | הבנק הממלכתי של ברית המועצות |
| 1991 - ואילך | הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית |
| מקור:[1] | |
הבנקאות המרכזית ברוסיה החלה עוד בתקופת יקטרינה הגדולה שביקשה להקים בנק ממלכתי להנפקת שטרות כסף והקימה בשנת 1769 עד בנק ההמחאות הממלכתי. בשנת 1818 הבנק הפך לבנק הממלכתי למסחר והיה לאחד הבנקים הגדולים באימפריה הרוסית. בשנת 1860 הוקם הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית שהיה לבנק העיקרי ופעל כרגולטור ראשי בתחום הבנקאות עד מהפכת אוקטובר בשנת 1917 עת פורק.
בשנת 1917 הוקם הבנק העממי של רוסיה הסובייטית שהתקיים זמן קצר עד להקמת ברית המועצות. בשנת 1922 הוקם גוסבנק - הבנק הממלכתי של ברית המועצות שהתקיים עד שנת 1991 עת פורק והוחלף על ידי הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית.
הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית (בנק רוסיה) נוסד ב-13 ביולי 1990. ב-2 בדצמבר 1990 הסובייט העליון של רוסיה אישר את חוק הבנק המרכזי (בנק רוסיה), לפיו הבנק המרכזי של רוסיה היה לישות העיקרית ברוסיה העוסקת בהסדרת מטבעות ורגולציה של המט"ח במדינה. ביוני 1991 החוק אושר סופית.
הבנק המרכזי של רוסיה ירש סופית את הבנק הממלכתי של ברית המועצות ב-1 בינואר 1992 כשהועברה לו סמכות השליטה המלאה בניהול הכלכלי של מתקנים לוגיסטיים ומשאבים כלכליים אחרים של רוסיה. ב-20 בדצמבר 1991 הבנק הממלכתי של ברית המועצות התפרק על כל נכסיו, ואלה הועברו לבנק המרכזי של רוסיה (בנק רוסיה). תחת הנהגתו של הבנק המרכזי של רוסיה נעשה מסחור של בנקים מתמחים ונפתחו סניפים של בנקים מסחריים רבים. הבנק המרכזי החל מיד עם הקמתו לפרסם את שיעורי הרובל אל מול המטבעות הזרים והחל לרכוש ולמכור מטבעות חוץ והוקמה רשת של מרכזי עיבוד ומחשוב של כל המידע הכספי. בדצמבר 1992 הבנק זכה לתקציב פדרלי מוסדר.
תפקידי הבנק הוגדרו על פי החוקה (סעיף 75) וחוק "אודות הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית (בנק ברוסיה)" (סעיף 22), הבנק מבצע באופן עצמאי פעילות כלכלית עבור הגופים הפדרליים במדינה. על מנת לשמור על היציבות של המערכת הבנקאית, הבנק המרכזי של רוסיה הקים מערכת פיקוח ובדיקה של הבנקים המסחריים, כמו גם מערכת בקרה ושליטה על המטבע. הבנק פעל בשיתוף פעולה עם משרד האוצר ובנק רוסיה על מנת לארגן את שוק ניירות הערך הממשלתיים - האג"ח הממשלתי (GKO).
במטרה להתגבר על המשבר הפיננסי של 1998, הבנק המרכזי של רוסיה נקט במדיניות שיקום של המערכת הבנקאית שנועדו לשפר את הביצועים של הבנקים המסחריים ולהגדיל את הנזילות שלהם. חלק חשוב בהתאוששות הכלכלה הרוסית היה הקמת הסוכנות לשיקום ארגוני אשראי (Агентства по реструктуризации кредитных организаций ,АРКО) והוועדה הבין-גופית המתאמת לשיתוף פעולה ופיתוח מערכת הבנקאות ברוסיה (Межведомственного координационного комитета содействия развитию банковского дела в России ,МКК) שסייעו מאד לשיקומה המהיר יחסית של כלכלת רוסיה.
בשנת 2003, הבנק המרכזי של רוסיה השיק פרויקט לשיפור הפיקוח על הבנקים ועל דיווח ההכנסות במסגרת תקנים בינלאומיים. בדצמבר 2003, אושר החוק הפדרלי "אודות ביטוח פיקדונות בבנקים של הפדרציה הרוסית" שהגדיר את המסגרת המשפטית, הכספית והארגונית עבור ביטוח הפיקדונות בבנקים רוסיים בודדים, כמו גם יצירת פעילויות לארגון נוהל תשלום פיצויים על הפיקדונות. על מנת לקדם חוק, בינואר 2004, הבנק המרכזי של רוסיה פיתח תקנות, שקבעו את סדר הערכת הקריטריונים בהתאם לקבלה של מערכת ביטוח פיקדונות בבנק. במסגרת החוק הוקמה הסוכנות לביטוח פיקדונות (Агентство по страхованию вкладов) שאיגדה 908 בנקים, שפיקדונותיהם בוטחו על ידי הסוכנות, שהיא תאגיד ממלכתי הכפוף לממשלת רוסיה.
לסמל הבנק נבחר סמל הממשלה הזמנית הרוסית שנעשה בו שימוש ב-1917.
נגידי הבנק
| מספר | שם | תקופת הכהונה | הערות |
| 1 | גאורגי מאטיוחין | 1991–1992 | |
| 2 | ויקטור גראשצ'נקו | 1992–1994 | כיהן בעבר כיו"ר גוסבנק |
| 3 | טטיאנה פראמונובה | 1994–1995 | |
| 4 | אלכסנדר חאנדרוייב | 8 - 22 בנובמבר 1995 | ממלא מקום |
| 5 | סרגיי דובינין | 1995–1998 | |
| 6 | ויקטור גראשצ'נקו | 1998–2002 | קדנציה שנייה |
| 7 | סרגיי איגנאטייב | 2002–2013 | |
| 8 | אלווירה נביאולינה[2] | מ-2013 |
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית |
הערות שוליים
- ^ פרק היסטוריה באתר הרשמי
- ^ שרה ליבוביץ-דר, גם בעולם: הנגידים "חבורה פרועה", באתר nrg, 10 באוגוסט 2013
22444462הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית