הבית הלבן (ח'ירבת מעין)
 | |
| הבית הלבן - ח'ירבת מעין | |
| שמות נוספים | חורבת מעון |
|---|---|
| מידות | |
| אורך | 13 מטר |
| רוחב | 9 מטר |
| היסטוריה | |
| תקופות | פרסית, רומית מאוחרת, בזנטית, עות'מאנית, איסלמית |
| ננטש | ינואר 1948 |
| אתר ארכאולוגי | |
| התגלה | מנזר מהתקופה הביזנטית ושרידי יישוב מהתקופה האסלאמית |
| חפירות | החפירה נערכה בחודשים אוקטובר–דצמבר 1998(הרשאה A-2953) ובחודשים ינואר–פברואר 1999 (הרשאה מס' A-2993) מטעם רשות העתיקות. |
| ארכאולוגים | דן גזית, ד"ר פרחיה נחשוני וגרגורי סרי |
| מצב | חפירה מכוסה, מבנה אבן בטון מתקופת הכיבוש המצרי 1930–1940 |
| גישה לציבור | ברכב פרטי על כביש אספלט. באפליקצית WAZE רושמים "חרבת מעין". |
| הערות | משנת 2000 משמש גלריה לאמנות וגן פסלים בניהולו של חיים פרי מקבוץ ניר עוז |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| מיקום | ניר עוז/נירים מ.א. אשכול |
| קואורדינטות | 31°19′30″N 34°23′58″E / 31.324969°N 34.399521°E |
| הבית הלבן - ח'ירבת מעין | |
הבית הלבן בח'ירבת מעין היה בית ספר[1][2] של הכפר מעין בתקופת המנדט הבריטי. הוא נבנה בשנת 1920 על ידי שיח' חסן אבו סיתה. הכפר ננטש במלחמת העצמאות יחד עם הצבא המצרי שנסוג לעזה. בתאריך 14 במאי 1948 במלחמת העצמאות, בפשיטה של צה"ל במסגרת מבצע אסף הכפר מעין נכבש והבית הלבן הפך למשלט צבאי[3][4]. החל משנת 2000 חבר קיבוץ ניר עוז, חיים פרי וחברים טיפחו את המקום והפכו אותו לגלריה לאמנות ולגן פסלים. הבית הלבן, נמצא בלב אדמות הפלחה של קיבוץ ניר עוז, בגבול שטחי הפלחה שבין קיבוץ ניר עוז לקיבוץ נירים, שבנגב המערבי הגובלים עם רצועת עזה.
היסטוריה
לאחר דיכוי מרד הערבים והדרוזים בשומרון וארץ ישראל, בשנת 1838 אבראהים פאשא היגלה חלקים ממשפחת ג'רר ששלטה החל מהמאה ה-18 בהרי שכם וחברון לאזורים שונים בארץ. פלג ממשפחת ג'רר, משפחת/שבט אבו סיתה הוגלתה למעין שבצפון הנגב, מזרחית לעבסן, כ-20 ק"מ דרומית מזרחית מעזה. חלקים אחרים של המשפחה ג'רר הוגלו לעמקי סנור ודותן[5].
הכפר מעין
לאחר שאבראהים פאשא[6]היגלה את משפחת אבו סיתה מהשומרון למעין, בשלהי התקופה העות'מאנית תוך כדי התיישבות קבע של בדואים בצפון הנגב בין השנים 1882 - 1887[7] התבסס בכפר מעין השבט אבו סיתה בבתים מלבני בוץ ואוהלים, סביב בארות קדומות שהיו במקום. הכפר השתרע על מאות דונמים[8] בגזרה המוגדרת בטרפז שבין עין השלושה, תל ג'מה, מגן (שיח' נוראן) ועבסן שברצועת עזה[9][10]. כ-20 ק"מ מדרום לעיר עזה. בצפון מזרח לכפר, ממזרח לתל ג'מה, על גדת נחל הבשור התבסס הכפר אבו בקרה ובדרום מזרח לכפר מעין באזור צומת גבולות התמקם הכפר הגדול אל שועות. מזרחה מהכפר אל שועות על הגדה השמאלית של נחל בשור הוקם הכפר רואיביה. באותה תקופה הוקמו עוד שמונה כפרים בחבל הבשור, בשליש האחרון של המאה ה-19 ביוזמת ובעזרת העות'מאנים.
המהנדס והגאוגרף סלמן אבו סיתה(אנ') מתאר בספרו[11] שבפי משפחת אבו סיתה, הכפר נקרא אל מעין-אבו סיתה. סלמן אבו סיתה מתאר שאביו שיח' חסן אבו סיתה ובן דודו חפרו בכפר באר בעומק 95 מטר, עד שהגיעו לשכבה עשירה במים. מעל הבאר הותקנה משאבה המופעלת על ידי מנוע דיזל. בשנת 1920 אביו גם הקים את בית הספר בכפר מעין[12]. סביב הכפר באביב, היו שדות חיטה גבוהה מאופק לאופק, כרמים ומטעי שקדים, תמרים תאנים וזיתים.
ערך מורחב – מבצע אסף
במלחמת העצמאות בתאריך 14 במאי 1948, בשלב "נטילה היוזמה", למניעת מיקוש הדרכים והתנכלויות ליישובים הצעירים שעלו על הקרקע בעליית 11 הנקודות לנגב. צה"ל פשט על הכפרים הערבים והצבא המצרי במרחב צפון הנגב[13], כחלק ממבצע אסף[14][15]. תוך כדי התקפות הנגד ונסיגת הצבא המצרי מהאזור לכיוון עזה, הצבא המצרי הרס את בתי הבוץ שהיו בכפר על מנת שלא ישמשו את צה"ל מאוחר יותר. הבית הלבן העשוי אבן נשאר יחידי לעמוד במרחב הכפר וחיילי צה"ל שכבשו את המקום, התבצרו בו במסגרת משלט עד אפריל 1949. כשחלוץ חברי קיבוץ נירים, שנהרס במלחמת העצמאות הגיעו למקום מגבעות דנגור[16], הם ראו את החיטה הגבוהה שצמחה במקום ואת באר המים השופעת. הם החליטו מיידית שיש להעביר את נירים למקום. בהסכמת המוסדות המיישבים הוחלט שחברי נירים יחליפו את חיילי צה"ל שישבו במשלט. באפריל-מאי 1949, חברי הקיבוץ התיישבו בבית הלבן וסביבו[17][18] עד שהקימו את קיבוץ נירים בגבעה הסמוכה שמצפון מערב[19] בתחילת שנת 1950. מאידך היחידה הצבאית שהחזיקה במשלט הבית הלבן עברה לנקודה ההרוסה בגבעות דנגור.
בשנות החמישים ועד שנות השמונים של המאה ה-20, לאחר הקמת קיבוץ נירים, צה"ל שב והתמקם סביב הבית הלבן ששימש נקודת יצאה לפשיטות כנגד הפדאינים ומשלט להגנה על קו הגבול מול חאן יונס, עבסן וחזיאעה שברצועת עזה[20].
נכון לשנת 2000 מקצת מפליטי הכפר מעין גרים בחאן־יונס, עבסאן וח'רבת חיזעה, שברצועת עזה. הבית הלבן הפך לגלריה לאומנות ומסביבו גן פסלים.
ארכאולוגיה
- ערך מורחב – בית הכנסת העתיק במעון
מעין, מעון, מעונים, אנשי מעון מלבד מעון ביהודה ובראובן מוכרים להיסטוריונים ולארכאולוגים כבר מימי התנ"ך (דברי הימים ב', כ"ו, י"ב, ו-שופטים, י', י"ב). המעונים או אנשי מעון היו שבט ערבי שישב סמוך לדרום פלשת. מעין מזוהה גם במפת מידבא בשם הכפר הביזנטי מנואיס. גם הארכאולוג אבי-יונה זיהה את חורבת מעון עם מנואיס, שבה ישב גדוד פרשים רומי בחלקו המערבי של לימס פלסטינה.
במעין שכן יישוב יהודי בשם מעון בצמוד ליישוב הביזנטי מנואיס המשגשג. היישוב הגיע לשיאו במאות ה-5 וה-6 לספירה. בחפירות ארכאולוגיות שהתבצעו במקום בשנים 1957–1958 נמצא בית כנסת עתיק מהתקופה הביזנטית ובסמוך לו, הארכאולוגים דר' פרחיה נחשוני וגרגורי סרי שחפרו במקום מאוקטובר 1998 ועד פברואר 1999 חשפו, מנזר ביזנטי[21]. החוקרים סוברים שהיישוב שגשג כתוצאה מהעובדה ששכן בצומת דרכים סואן[22]. ממזרח למערב עברו במקום הדרכים מפטרה לעזה ולחאן יונס, מחברון לחאן יונס. מצפון לדרום עברה בסמוך דרך הים, הדרך מירושלים לרפיח והדרך מעזה לשיבטה ועובדת. בצומת הדרכים הזאת רכשו השיירות שירותים כגון מים, תבואות, שמן זית, יין, פירות ועוד.
השלטון הצלבני בארץ ישראל, במשך המאות ה-12 וה-13 לספירה, דאג בקפדנות לשמור על ריקנות הנגב מתושבי קבע, כדי ליצור חיץ מפני פלישה מצרית. התוצאה המידית של מדיניות זו הייתה, שמדרום לקו עזה-חברון התרוקנו השטחים כליל מיושביהם. אמנם שיירות מסחר עברו מדי פעם בנגב, אך הדבר לא השפיע כלל על ישובו[23]. ההתיישבות במקום חזרה בשלהי התקופה העות'מאנית בה עשו העות'מאנים ניסיון להושיב את הנוודים הבדואים ביישובי קבע[22].
גלריית תמונות
-
הבית הלבן לאחר מבצע אסף, באדיבות הארכאולוג דן גזית -
בית בוץ, באדיבות הארכאולוג דן גזית -
הובלת קש על גב גמל בכפר -
חריש באמצעות גמל בכפר -
כוחות מגדוד 89 במבצע אסף בשייח' נוראן (קיבוץ מגן) מדרום מזרח לבית הלבן -
שיירת גמלים בנתיב מדברי
משפחת אבו סיתה
כפי שתואר למעלה, משפחת אבו סיתה היא פלג של משפחת ג'רר המורחבת ששלטה במרחבי שכם וחברון שהתקוממה כנגד אבראהים פאשא, במרד הערבים. על כן הוגלתה לשולי האימפריה העות'מאנית, שעל גבול המדבר, לצפון הנגב. פעולה שהשתלבה במסגרת הרפורמה העות'מאנית ליישוב הנוודים הבדואים בישובי קבע.
המהנדס והגאוגרף סלמן אבו סיתה(אנ') מתאר בספרו[24][11] את הפסטורליה שהייתה בכפר. סלמן אבו סיתה, עצמו נולד בשנת 1937 בכפר וכשבגר למד בבאר שבע עד גיל 11. לאחר מלחמת העצמאות כשמשפחתו ברחה לרצועת עזה עם הצבא המצרי, המשיך את לימודיו במצרים. הוא השלים לימודי הנדסה אזרחית באוניברסיטת קהיר ואת הפרופסורה שלו בהנדסה אזרחית השלים באוניברסיטת לונדון, בלונדון. נכון לשנות האלפיים סלמן אבו סיתה ממובילי תנועה החרם כנגד מדינת ישראל ה-BDS בלונדון ובקנדה.
וותיקי קיבוץ נירים שעברו מדנגור לבית הלבן, חיים שילה ("סולו") ואריה שרייבר טוענים, שלפני שהם הגיעו למקום לא היו פה כמעט אנשים. רובם היו בדואים, ומשפחת אבו סיתה הייתה בכלל משפחת פשע שהתעסקה בפרוטקשן והתנכלה לתושבים באזור[25].
מקור השם אבו סיתה
סלמן אבו סיתה בספרו מציע 2 גרסאות לשם אבו סיתה. סיתה בערבית ستة זו הספרה 6. אבו סיתה משמעו, אבי השישה. לדברי סלמן אבו סיתה בספרו, לסבא רבה שלו היו שישה בנים. גרסה שנייה על פי סלמן אבו סיתה לסבא רבה שלו היו שישה שומרי ראש שהוא אמץ כבניו ומכאן השם אבו סיתה.
הארכאולוג וחוקר הסביבה דן גזית, העלה גרסה נוספת, שהשם נובע מהימים שאבראהים פאשא היגלה מהרי חברון ושכם 6 משפחות/כפרים של משפחת ג'רר המורחבת. הסבא רבה של סלמן עמד בראש הכפר השישי ועל כן אמץ לעצמו את השם אבו סיתה.
הבית הלבן גלריה לאמנות
בשנת 1999 התחילו חיים פרי מקיבוץ ניר עוז וחברים נוספים לעבוד במקום, לשפץ את המבנה לנקות את השטח ולהקים גן פסלים סביב הבית הלבן ולהציב בו עבודות פיסול ראשונות. בגן הפסלים כארבעים עבודות פיסול של אמנים מכל הארץ, ביניהם: דב הלר, מנשה קדישמן, דינה מרחב וראניה עקל[26]. במקביל, לאחר שיפוץ יסודי של המבנה, הוא החל לשמש כגלריה לציור, צילום ופיסול קטן. במשך השנים הוצגו עשרות תערוכות של אמנים מכל חלקי הארץ. הגלריה משמשת גם כבית ראשון לאמנים בראשית דרכם.
מלחמת חרבות ברזל
- ערכים מורחבים – מלחמת חרבות ברזל, הטבח בניר עוז
ב-7 באוקטובר 2023 פרצה מלחמת חרבות ברזל לאחר ירי מסיבי של רקטות קסם ופגזי מרגמה לעוטף עזה ולמרחב מדינת ישראל, כשבמקביל למטחים המסיביים פרצו וחדרו אלפי מחבלי נוח'בה את המכשול שבין עזה לישראל, טבחו שרפו וחטפו חברים, חברות ילדים וזקנים מהקבוצים שממוקמים בצמוד לגבול. בטבח שהיה בקבוץ ניר עוז נהרגו 38 חברים ונחטפו לעזה 72 חברים. בין החטופים נכלל גם חיים פרי מייסד גלריית הבית הלבן. בווידאו שפרסם החמאס נראה חיים פרי מצולם במנהרות החמאס כשהוא בחיים. ב-3 ביוני 2024 הודיע דובר צה"ל שהוא נהרג במהלך השבי, וגופתו מוחזקת בידי ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה.[27]. ב-20 באוגוסט 2024 הודיע דובר צה"ל כי גופתו הוחזרה לישראל יחד עם חמש גופות חטופים נוספות.[28] אף על פי שגלריית הבית הלבן ממוקמת במרכז האזור שבין ניר עוז לנירים שספג מאות רקטות ופגזי מרגמה שנורו לקבוצים, הגלריה לא נפגעה ולו מרקטה או פגז מרגמה אחד.[29]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הבית הלבן, ברשת החברתית פייסבוק
"מכאן ומשם" הגאוגרף סלמן אבו סיתה מספר אודות הכפר מע'ין בו גדל, סרטון באתר יוטיוב- הבית הלבן - גלריה - ח'ירבת מע'ין, ברשת החברתית פייסבוק
- מבצע "אסף", שריון 1, יולי 1998, עמ' 12, באתר "יד לשריון"
- סלמאן אבו סיתה, לפוצץ את בועת ההכחשה: כשהקיבוץ פגש בנכבה, באתר "העוקץ", 8 בנובמבר 2019 - מאמר של סלמאן אבו סיתה שתרגום לעברית (תרגום: יוסף לאור)
- הספר של סלמן אבו סיתה באמזון
- הספר חבל הבשור של דן גזית בהוצאת החברה להגנת הטבע
- אתר עמותת גולני, לגלול למטה עד למבצע אסף
- הבית שחרב - אמני קרית אונו בתערוכת מחווה לחיים פרי שנחטף מניר עוז, באתר ריסטארט - ישראל, 3 בדצמבר 2023
הערות שוליים
- ^ תל גשרון - עמוד ענן, באתר amudanan.co.il, המבנה בתל גשרון זהה במבנה שלו לבית הלבן שבמע'ין והארכאולוגים מזהים אותו כמבנה בית הספר של הכפר הערבי ג'וסיר שכ-1300 תושביו נטשו אותו ב-11/6/48
- ^ דר' פרחיה נחשוני וגרגורי סרי, מנזר מהתקופה הביזנטית ושרידי יישוב מהתקופה האסלאמית בחורבת מעון, עתיקות 78 תשע"ד 2014, עמ' 13עתיקות 78 תשע"ד 2014, עמ' 13
- ^ admin, התישבות חסרת-מנוח | אבני גזית
- ^ ח'רבת מעין | מפת אתרי מלחמת העצמאות
- ^ ידין, א' תשל"ו, ההגדה לבית ג'ארר. טבע וארץ יח'-4 : עמ' 170-174
- ^ ידין, א', ההגדה לבית ג'ארר, טבע וארץ, י"ח-4, עמ' 170-174
- ^ דן גזית, תהליכי התיישבות בחבל הבשור, ירושלים וארץ ישראל, עמ' 184-185
- ^ דר' פרחיה נחשוני וגרגורי סרי, מנזר מהתקופה הביזנטית ושרידי יישוב מהתקופה האסלאמית בחורבת מעון, עתיקות 78 תשע"ד 2014, עמ' 13
- ^ דן גזית, תהליכי התיישבות בחבל הבשור, ירושלים וארץ ישראל, עמ' 185
- ^ "מכאן, משם" – תערוכה בבית הלבן, סרטון באתר יוטיוב
- ^ 11.0 11.1 Salman Abu Sitta, Mapping My Return: A Palestinian Memoir, The American University in Cairo Press, 2016-05-10. (בenglish)
- ^ "מכאן, משם" – תערוכה בבית הלבן, סרטון באתר יוטיוב
- ^ admin, מִתְקֶפֶת תִּלִּים | אבני גזית
- ^ בדרך לח'רבת מעון | מפת אתרי מלחמת העצמאות
- ^ חטיבת גולני במלחמת העצמאות - מבצע אסף, באתר פרקי מורשת - עמותת גולני
- ^ שאול גבעולי, סיפורי חיי חלק ראשון, בניית המולדת והקמת המשפחה 1926–1956, עמ' 74-75
- ^ http://www.nirim.co.il/viewStaticPage.aspx?pageID=26
- ^ איילה פרלמוטר ; אסתי תירוש, קובי אביעזר קטעים מסיפור חיים, עמ' 16
- ^ יוסף אחיטוב, חוזר אל סימטאות ילדותי, סיפורו של יוסף אחיטוב, עמ' 24
- ^ הבית הלבן - גלריה - ח'ירבת מע'ין, באתר www.facebook.com
- ^ דר' פרחיה נחשוני וגרגורי סרי, מנזר מהתקופה הביזנטית ושרידי יישוב מהתקופה האסלאמית בחורבת מעון, עתיקות 78 התשע"ד, תשע"ד 2014, עמ' 13-62
- ^ 22.0 22.1 דר' פרחיה נחשוני וגרגורי סרי, מנזר מהתקופה הביזנטית ושרידי יישוב מהתקופה האסלאמית בחורבת מעון, עתיקות 78 התשע"ד, תשע"ד 2014, עמ' 60
- ^ דן גזית, בחשכת ימי הביניים - חבל הבשור כארץ נוד במשך אלף שנים, חבל הבשור, עמ' 163
- ^ https://www.youtube.com/watch?v=7zjfsbftO6k
- ^ ישי פרידמן, תערוכה חדשה בעוטף עזה: סיפורו של כפר פלסטיני חרב, מקור ראשון, 14 יולי 2019
- ^ גן הפסלים בחצר הבית הלבן במשבצת ניר עוז, באתר עמירם במשעולי ישראל, 2022-10-31
- ^ יעל צ'כנובר, יואב זיתון, מתן צורי, הותר לפרסום: חיים פרי, יורם מצגר, עמירם קופר ונדב פופלוול נהרגו בשבי חמאס, גופותיהם בעזה, באתר ynet, 3 ביוני 2024
- ^ יואב זיתון, אילנה קוריאל, אלכסנדרה לוקש, חולצו מעזה גופות אלכס דנציג, יורם מצגר, אברהם מונדר, חיים פרי, יגב בוכשטב ונדב פופלוול, באתר ynet, 20 באוגוסט 2024
- ^ נכון לתאריך 11 ביוני 2024 לא נצפתה פגיעת פגזים או רקטות במבנה.
39376799הבית הלבן (ח'ירבת מעין)