פרדוקס הביצה והתרנגולת
השאלה המטאפורית: "מה קדם למה: הביצה או התרנגולת?" הינה בעיקר אתגר לוגי ותאולוגי, אך במובנה הרציני היא עשויה לאתגר את מאמיני תאוריות ההתפתחות. היא מציגה פרדוקס בין קדימותם של שני אוביקטים המהווים סיבה אחד לשני.
השאלה "מה היה קודם" עולה משלוש הנחות אלו (אך מתעלמת ממצב של בריאה מיוחדת על פי רצון הבורא):
- כל תרנגולת בקעה מביצה של תרנגולת (לכל תרנגולת קדמה ביצה).
- כל ביצה של תרנגולת הוטלה על ידי תרנגולת (לכל ביצה קדמה תרנגולת).
- העולם החל בנקודת זמן (יש לעולם נקודת התחלה).
לפנינו פרדוקס, משום שכל הנחה מתבטלת באמצעות שתי ההנחות האחרות.
אם כל תרנגולת נבראה מביצה שנבראה מתרנגולת, או כל ביצה נבראה מתרנגולת שנבראה מביצה, הרי שלא תיתכן נקודת התחלה לעולם.
לפיכך היו כופרים, שהתכחשו למציאות הבורא, שפתרו פרדוקס זה, באמצעות ההנחה שאכן העולם קדמון, ללא נקודת התחלה.
אולם בעיה זו נעלמת מאליה עם ההבנה שהבריאה נבראה על ידי בורא. משום שלמרות היות "זמן בריאה", מתבטלת אחת משתי הנחות היסוד הראשונות. שהרי אילו רצון הבורא היה לברוא את התרנגולת ראשונה, הרי שהפיסקה "כל תרנגולת בקעה מביצה" איננה נכונה. ואילו היה ברצון הבורא, לברוא את הביצה ראשונה, אי אפשר לומר ש"כל ביצה הוטלה מתרנגולת", שהרי היתה ביצה או תרנגולת בראשיתית שנבראה על ידי הבורא. לפי פשוטו של מקרא נראה, שהתרנגול והתרנגולת נבראו תחילה ואחרי כן ציוה השי"ת עליהם ועל כל בעלי החיים פרו ורבו כמבואר בפרשת בראשית בתיאור בריאת העולם.[1]
האזכור הקדום ביותר שנמצא בידינו של הפרדוקס מופיע במוראליה, כתבי הפילוסוף היווני פלוטארכוס.
בשפת הדיבור משתמשים בשאלה כדי להצביע על אינסופיות או על כך שלא ניתן להבדיל בקלות בין סיבה לתוצאה.
חז"ל מסבירים כי עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ביניהם גם הצבת, כי הרי ”צבת בצבת עשויה”, כלומר כל צבת עשויה על יד צבת אחרת, ולכן אם כן הצבת הראשונה נבראה על יד הבורא.
תאוריות התפתחות חילוניות
הבעיה בתאוריות ההתפתחות
התאוריות הכפרניות המודרניות, אשר כבר מאמינות בהיווצרות, אך תולות אותה בהתפתחות בין מינים מתקשות בשאלה זו.
הם מבארות שההנחה "כל ביצה של תרנגולת (ממנה בוקעת תרנגולת) הוטלה על ידי תרנגולת" אינה נכונה. משום שלתפיסתן בתהליך ההתפתחות, מתוך ביצה שהוטלה על ידי משהו שאינו תרנגולת בקעה תרנגולת. ולכך, אין זהות בין ה"ביצה של תרנגולת" -שבקעה ממנה התרנגולת, לבין "ביצה של תרנגולת" שהטילה תרנגולת[2]. ובמובן מסוים, קושיית הביצה והתרנגולת היא מקרה פרטי של פרדוקס הערימה.
לפיכך: אם בשאלה "מה הייתה קודם" הכוונה ב"ביצה" היא לביצה שממנה בקעה תרנגולת אז הביצה קדמה, ואם הכוונה לביצה שאותה הטילה תרנגולת - התרנגולת קדמה. רק מאוחר יותר בהיסטוריה כבר לא היה הבדל בין שני המובנים של ביצה, ומכאן צמח הבלבול.
פתרון בעייתי זה, הינו דוגמה סימלית לבעיה העיקרית הלא-פתורה של תאוריות כפרניות אלו: שהרי בין אם נדבר על ביצת התרנגולת ובין אם נדבר על הביצה הקודמת לתרנגולת, מאין התחילו הביצים? כלומר מהי נקודת ההתחלה, של הביצים, של החלבונים נושאי החיים הקודמים להם, ושל חלקיקי החומר הראשיתיים? ללא בורא, בעיות נקודת ההתחלה, יישארו לכאורה ללא פתרון, ממש בדומה לפרדוכס הביצה והתרנגולת [3].
הערות שוליים
- ^ וכל זה מתוך הנחה שבריאת הביצה עיקרה עבור פרו ורבו ולא לאכילת אדם.[דרושה הבהרה]
- ^ בשנת 1990 נמצא קן גדול ובו שרידי 12 ביצים מאובנות שעל פי החוקרים אינן של תרנגולות - אך צורתן דומה לביצי תרנגולת, כשחלקן העליון מחודד. חוקרים הניחו מכך כי ביצת התרנגולת קדמה לתרנגולת.
- ^ חוקרי המפץ הגדול משערים פתרונות בסגנון 'תהליכים של חוסר שיווי משקל של "האין"'. הבעיה בכך, היא ששוב הם מבחינים ב'תהליכי אין' כלשהם. דהיינו מציאות דקה אך קיימת.
25769017פרדוקס הביצה והתרנגולת