הבחירות לנשיאות איראן 1993
| ||||||
| הבחירות לנשיאות איראן 1993 | ||||||
הבחירות לנשיאות איראן 1993 נערכו ב-11 ביוני 1993, והם הביאו לבחירתו מחדש של הנשיא המכהן, אכבר האשמי רפסנג'אני.
התמיכה ברפסנג'אני ביחס לפעם הקודמת בה נבחר, בבחירות לנשיאות ב-1989, צנחה דרמטית בשני פרמטרים - אחוז ההצבעה הכולל ומספר הקולות שקיבל רפסנג'אני, שהסתפק בכ-10.5 מיליון קולות לעומת 15.5 מיליון בפעם הראשונה.
כמו בסבבי הבחירות הקודמים, מועצת שומרי החוקה סיננה משמעותית את רשימת המועמדים, ומתוך 128 מועמדים שנרשמו, רק ארבעה אושרו. פחות מ-17 מיליון איש הגיעו לממש את זכות ההצבעה, מעט יותר ממחצית הבוחרים הרשומים.[1]
הסיבות לכך נבעו ככל הנראה מחוסר שביעות רצון מהמצב הכלכלי ומאדישות ותחושה שאין הבדל של ממש בין המועמדים. כך פורסם בסוכנות יונייטד פרס אינטרנשיונל כי בין אלה שלא הצביעו, רבים אמרו לכתבים שהם מאמינים שהתוצאות יזויפו, או שהם איבדו אמון במערכת. אחרים פשוט כעסו על הממשלה. בנוסף, דווח שם כי על פי סקר עצמאי שנערך, "חלק הארי של אלה שלא הצביעו, עשו זאת משום שלא היו מרוצים מאנשי הדת או לא האמינו שהצבעתם תשנה משהו לממשלה".[2]
קמפיין הבחירות
שלושת המועמדים שאושרו מלבד הנשיא המכהן, לא היו מתחרים של ממש ואף אחד מהם לא החזיק במעמד שהיה עשוי לאיים עליו. המועמד שסיים שני, אחמד טבאקולי (אנ'), כיהן קודם לכן כשר העבודה ונחשב שמרן באופן יחסי, הוא הסתפק בפחות מרבע מהקולות.
כאמור, המצב הכלכלי היה הנושא המרכזי בבחירות. רפסנג'אני, שמדיניות הליברליזציה וההפרטה הכלכלית שלו נמשכה, אמר כי הוא יתרכז בכלכלה וב"מאמץ לבנייה מחדש", למרות ההידרדרות במצב.[3] מנגד, טבאקולי הבטיח רפורמה כלכלית והטבות נוספות למעמד הפועלים.
המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, לא הביע תמיכה רשמית באחד מהמועמדים, אבל קרא לאיראנים לצאת ולהצביע, כדי להפריך את השמועות של "האימפריאליסטים והציונים" שהמהפכה האסלאמית מתה.[3]
תנועת החירות של איראן ומפלגת האומה האיראנית (אנ'), קראו להחרים את הבחירות בשל "חוסר של חירויות יסוד ושלילת ההכרה הרשמית מרוב המפלגות הפוליטיות".[1]
בין המועמדים שנפסלו על ידי מועצת השומרים, היה גם אבראהים יזדי, שנפסל גם בסבב הבחירות הקודם ב-1989.
תוצאות
קיימות שתי גרסאות ביחס למספר המדויק של הקולות שקיבל כל מועמד, כפי שפורסמו על ידי גופים שונים.
| בחירות 1993 לנשיאות איראן | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | מועמד | ISSDP[4] | UPI / IRNA[2] | ||||
| הצבעות | % | הצבעות | % | ||||
| אגודת אנשי הדת הלוחמים | אכבר האשמי רפסנג'אני | 10,566,499 | 63 | 10,553,344 | 63.2 | ||
| עצמאי | אחמד טבאקולי (אנ') | 4,026,879 | 23.97 | 3,976,165 | 23.8 | ||
| עצמאי | עבדאללה ג'סבי | 1,498,084 | 8.92 | 1,515,632 | 9.1 | ||
| עצמאי | רג'אב עלי טהרי | 387,655 | 2.31 | 401,579 | 2.4 | ||
| הצבעות ריקות או לא חוקיות | 317,670 | 1.89 | 253,530 | 1.5 | |||
| סיכום | 16,796,787 | 100.00 | 16,700,250 | 100.00 | |||
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Iran: Chronology of Events: June 1989 - July 1994, Refworld (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 Rafsanjani wins 63 percent of popular vote - UPI Archives, UPI (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 "Iran's leader set for poll victory with clerical help: President". The Independent (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-02-16.
- ↑ 1993 Presidential Election | Iran Data Portal (באנגלית אמריקאית)
הבחירות לנשיאות איראן 199340551356Q1291526