הבחירות הכלליות בלבנון (1992)

	הבחירות הכלליות בלבנון
	23 באוגוסט–11 באוקטובר 1992
שיעור ההצבעה	30.35%

הבחירות בלבנון נערכו מ־23 באוגוסט עד 11 באוקטובר 1992, בהן נבחר הפרלמנט הלבנוני ה־19. היו אלו הבחירות הראשונות במדינה מ־1972, כאשר מלחמת האזרחים בלבנון גרמה להתמוטטות הסדר במדינה.

רקע

על פי חוקת לבנון נועדו להתקיים בחירות לפרלמנט הלבנוני מדי ארבע שנים. הבחירות הקודמות במדינה התקיימו באפריל 1972 ונועדו להתקיים ב־1976. פריצת מלחמת האזרחים בלבנון ב־1975 והתמוטטות הסדר במדינה מנעו את קיומם של בחירות, והפרלמנט הלבנוני הכריז על עצמו כהפרלמנט ה־14 ב־1976. המשכות המלחמה גרמה להכרזתו כפרלמנט ה־15 (1980), ה־16 (1984) וה־17 (1988).

באוקטובר 1989 נחתם הסכם טאיף שאושרר על ידי 58 מתוך 68 חברי הפרלמנט הנותרים, שנועד להביא לסיומה של מלחמת האזרחים. ההסכם קבע בין היתר שינוי של המבנה הפוליטי בלבנון על ידי העברת חלק מסמכויות נשיא לבנון לידי ראש ממשלת לבנון וכן נקבע כי חלוקת המושבים בפרלמנט תעשה במפתח של 1:1 בין הנוצרים למוסלמים, לעומת מפתח של 5:6 שנהג עד אז.^[1] ביוני 1991 מונו 55 חברים חדשים לפרלמנט, דבר שהגדיל את מספר חברי הפרלמנט ל־108.^[2]

ב־1989 הוארכה כהונתו של הפרלמנט עד דצמבר 1994, אך ביולי 1992 אושר חוק פיזור הפרלמנט, אשר בעקבותיו נערכו בחירות חדשות.^[2] מספר המושבים בבחירות הועלה ל־128, 54 למוסלמים ו־54 לנוצרים.

בבחירות השתתפו לראשונה נציגי חזבאללה ואמל המתואליים שהוקמו במהלך מלחמת האזרחים ושיקפו את התחזקות כוחה הפוליטי של העדה המתואלית בלבנון. גם אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה הסוני, המזוהה עם האחים המוסלמים התחזק בבחירות. לעומת זאת, מרבית המנהיגים הנוצרים היו בגלות או במאסר ונבצר מהם להשתתף בבחירות, כאשר הכמורה משמשת כגוף היציג הנוצרי העיקרי.^[1]

גם תמורות דמוגרפיות שנגרמו עקב המלחמה השפיעו על הבחירות, ובמרבית מחוזות הבחירה השמורים לנוצרים החזיקו מוסלמים ברוב מספיק כדי להכריע בין המועמדים.^[1]

תוצאות

מחוז	ביירות	הר הלבנון	צפון לבנון	דרום לבנון	אל-בקאע	סה"כ
מצביעים רשומים	344,352	635,128	529,030	505,022	369,813	2,383,345
הצבעה בפועל	55,913	141,181	163,115	192,302	170,780	723,291

מפלגה		מושבים
	חזבאללה	8
	המפלגה הסורית הסוציאלית-לאומית	6
	אמל	5
	המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית	5
	אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה	3
	בעת' (פלג פרו־סורי)	2
	הפדרציה המהפכנית הארמנית	1
	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הנצ'אק	1
	המפלגה הערבית הדמוקרטית (אנ')	1
	אל-אהבש (אנ')	1
	ליגת העמלים (אנ')	1
	הארגון הנאצריסטי העממי (אנ')	1
	מפלגת וואד (אנ')	1
	ראמגאוור (אנ')	0
	המפלגה הקומוניסטית הלבנונית	0
	עצמאיים	92
סה"כ		128

מתוך 92 העצמאים שנבחרו, 68 היו מזוהים כסיעות. סיעת ברי כללה 17 חברים (5 נציגי אמל ו־12 עצמאים), סיעת חזבאללה מנתה 12 חברים (8 חבאים רשמיים ו־4 עצמאים), סיעת ח'ורי מנתה 11 מושבים, סיעת סלים אל-חוס מנתה 10 חברים, סיעת ואליד ג'ומבלט מנתה 10 חברים (5 חברי המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית ו־5 עצמאיים), סיעת רשיד כראמי (9 חברים), סיעת סולימאן פרנג'יה (6 חברים), סיעת מישל מור (4 מושבים), סיעת רפיק חרירי (3 מושבים) וסיעת אלי חובייקה (2 מושבים, בהם אחד של סיעת וואד). לחזית הארמנית המהפכנית היו חבר רשמי אחד וארבעה עצמאים.^[1]

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 Thomas Scheffler, Lebanon in:,Dieter Nohlen, Florian Grotz & Christof Hartmann (2001) Elections in Asia: A data handbook, Volume I, pp. 169–198 מסת"ב 0-19-924958-X doi:10.1093/019924958X.003.0008
^ ^2.0 ^2.1 لمحة تاريخية, Lebanese Parilament | مجلس النواب (בערבית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הבחירות הכלליות בלבנון (1992)40620769Q788893

[בחירות-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 Thomas Scheffler, Lebanon in:,Dieter Nohlen, Florian Grotz & Christof Hartmann (2001) Elections in Asia: A data handbook, Volume I, pp. 169–198 מסת"ב 0-19-924958-X doi:10.1093/019924958X.003.0008

[רשמי-2] 2.0 ^2.1 لمحة تاريخية, Lebanese Parilament | مجلس النواب (בערבית)

[1]

[2]