הבחירות הכלליות באיטליה 2008
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| |||||||||||
הבחירות הכלליות באיטליה 2008 | |||||||||||
13–14 באפריל 2008 | |||||||||||
שיעור ההצבעה | 80.48% | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מועמד | סילביו ברלוסקוני | וולטר ולטרוני | |||||||||
מפלגה | הברית המרכז ימנית | הברית המרכז-שמאלית | |||||||||
מספר הקולות | בית הנבחרים: 17,403,145 הסנאט: 15,508,899 |
בית הנבחרים: 14,099,747 הסנאט: 12,457,182 | |||||||||
מספר המושבים | בית הנבחרים: 344 מושבים הסנאט: 174 מושבים |
בית הנבחרים: 246 מושבים הסנאט: 134 מושבים | |||||||||
שינוי במושבים | בית הנבחרים: 102 מושבים הסנאט: 29 מושבים |
בית הנבחרים: 3 מושבים הסנאט: 21 מושבים | |||||||||
אחוזים | בית הנבחרים: 46.8% הסנאט: 47.3 |
בית הנבחרים: 37.5% הסנאט: 38.0% | |||||||||
הזוכה: סילביו ברלוסקוני |
הבחירות הכלליות באיטליה 2008 נערכו בתאריכים 13–14 באפריל 2008 לאחר פיזור הפרלמנט בידי הנשיא ג'ורג'ו נפוליטנו ב-6 בפברואר 2008. החלטת הנשיא התקבלה לאחר כישלון ממשלת פרודי בהצבעת האמון[1].
הקמפיין
המתחרים העיקריים בבחירות היו סילביו ברלוסקוני כמנהיג ברית אופוזיציה מרכז-ימנית לבין וולטר ולטרוני, יו"ר המפלגה הדמוקרטית. בסקרי דעת הקהל, "ברית ברלוסקוני" הובילה בסקרי דעת הקהל[2]. הקמפיין של ולטרוני הושווה לקמפיין של ברק אובמה כשהדמיון הבולט ביותר הייתה סיסמתו "Si può fare[3]" (אפשר לעשות זאת).
בריתות ומפלגות עיקריות
ברית | מפלגה | אידאולוגיה עיקרית | מנהיג | ||
---|---|---|---|---|---|
הברית המרכז-ימנית | אנשי החופש (PDL) | שמרנות ליברלית | סילביו ברלוסקוני | ||
הליגה הצפונית (LN) | אזורית | אומברטו בוסי | |||
התנועה לאוטונומיה (MPA) | אזורית | Raffaele Lombardo | |||
הברית המרכז-שמאלית | המפלגה הדמוקרטית (PD) | סוציאל-דמוקרטיה | וולטר וולטורני | ||
איטליה ערכית (IDV) | פופוליזם | אנטוניו דפיטרו | |||
דמוקרטיה, חירות, אוטונומיה (ALD) | אזורית | Roberto Nicco | |||
איחוד המרכז (UDC) | דמוקרטיה נוצרית | Pier Ferdinando Casini | |||
השמאל, הקשת (SA) | קומוניזם | פאוסטו ברטינוטי | |||
הימין, להבת טריקלור (Destra – FT) | שמרנות לאומית | Daniela Santanché | |||
המפלגה הסוציאליסטית (PS) | סוציאל-דמוקרטיה | Enrico Boselli |
תוצאות הבחירות לסנאט
ברית | מפלגה | מושבים | ± | ||
---|---|---|---|---|---|
הברית המרכז ימנית | אנשי החופש | 147 | +26 | ||
הליגה הצפונית | 25 | +11 | |||
התנועה לאוטונומיה | 2 | ||||
סך כל המושבים | 174 | - | |||
הברית המרכז שמאלית | המפלגה הדמוקרטית | 118 | +10 | ||
איטליה ערכית | 14 | +10 | |||
דמוקרטיה, חירות, אוטונומיה | 4 | +1 | |||
סך כל המושבים | 136 | - | |||
איחוד המרכז | 3 | -18 | |||
הקשת שמאל | 1 | +1 | |||
Associative Movement Italians Abroad | 1 | חדש |
תוצאות הבחירות לבית הנבחרים
ברית | מפלגה | מושבים | +/– |
---|---|---|---|
הברית המרכז ימנית | אנשי החופש | 276 | +60 |
הליגה הצפונית | 60 | +34 | |
התנועה לאוטונומיה | 8 | ||
סך כל המושבים | 344 | ||
הברית המרכז שמאלית | המפלגה הדמוקרטית | 217 | -9 |
איטליה ערכית | 29 | +12 | |
מפלגת העם הדרומית | 2 | -2 | |
סך כל המושבים | 249 | ||
איחוד המרכז | 36 | -3 | |
Associative Movement Italians Abroad | 1 | חדשה |
הערות שוליים
- ^ BBC, Italy to hold snap April election, BBC, 6 בפברואר 2008
- ^ Elisabeth Rosenthal (7 February 2008). "With Flawed System Unchanged, Italy Sets Elections for April". The New York Times. Retrieved 8 February 2008.
- ^ "Italy faces second day of voting". CNN. 14 April 2008. Archived from the original on 15 April 2008. Retrieved 14 April 2008.
28725160הבחירות הכלליות באיטליה 2008