האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
 |
האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות (בסרבית באלפבית קירילי: Српска академија наука и уметности, באלפבית לטיני: Srpska Akademija Nauka i Umetnosti, בקיצור САНУ /SANU) היא החשובה שבין המוסדות האקדמיים של סרביה.
האקדמיה נוסדה ב-1 בנובמבר 1886 על ידי המלך מילאן הראשון אוברנוביץ' תחת השם "האקדמיה המלכותית של סרביה". היא התקיימה תחת השם הזה בין השנים 1886-1947. בשנת 1947 עקב הדחת המונרכיה, שינתה את השם ל"אקדמיה הסרבית למדעים" והחל משנת 1960 נקראת "האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות". הבניין הנוכחי ברחוב קנז מיכאילובה (הנסיך מיכאיל) בסטארי גרד בבלגרד, נבנה בשנת 1922.
היסטוריה
הגלגול הראשון של המוסד קם ב-31 במאי 1842 כ"חברה להשכלה הסרבית" (דרושטוו סרפסקֶה סלובֶנוסטי, Društvo srpske slovesnosti) שיועדה לשמירת השפה הסרבית ולהפצת המדע. לחברה היה ביטאון שהתפרסם ב-17 כרכים והוצאה לאור משלה. החל מהכרך העשירי השתמשה בכתיב שנקבע על ידי ווק קאראג'יץ'.
החברה להשכלה הסרבית נסגרה בצו של הנסיך מיכאיל אוברנוביץ'. אחת הסיבות לכך הייתה תרעומת השליט על כך שאישים שנחשבו מהפכנים כמו גריבלדי האיטלקי וצ'רנישבסקי והרצן הרוסים נבחרו לשורותיה כחברים זרים.
ב-29 ביולי 1864 על בסיס החברה להשכלה הסרבית קמה "חברת המלומדים הסרבית" (סרפסקו אוצ'נו דרושטוו, Srpsko učeno društvo). ב-13 במאי 1886 היא נסגרה בצו מיניסטריאלי לקראת פתיחת האקדמיה המלכותית. עקב מחאות הוקמה מחדש במקביל לאקדמיה ב-25 ביולי 1887 ולבסוף התמזגה סופית עם האקדמיה הסרבית בשנת 1892.
ב-1 בנובמבר 1886 הפרלמנט הסרבי (סוקופשטינה) החליט על הקמת האקדמיה המלכותית הסרבית. המלך מילאן הראשון בחר בחבריה הראשנים. בהמשך חברי האקדמיה עצמם עמדו לבחור בעמיתיהם לעתיד. בהתאם לחוק מ-5 באפריל 1887 האקדמיה המלכותית הסרבית מנתה 16 חברים ו-4 מחלקות: מדעי הטבע, מדעים פילוסופיים, מדעי החברה ואמנויות. היושב ראש הראשון שלה היה יוסיפ פאנצ'יץ'.
מחלקות
בימינו המחלקות של האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות הן:
- מדעים מתמטיים
- מדעים כימיים-ביולוגיים
- מדעים טכניים
- מדעי הרפואה
- שפה וספרות
- מדעי החברה
- מדעים היסטוריים
- אמנויות פלסטיים ומוזיקה (החל משנת 1906 המלחין סטבאן מוקרניאץ היה חבר בהתכתבות שלה)
היושב ראש הנוכחי של האקדמיה (החל משנת 2003) הוא ניקולה חיידין, מדען בתחום ההנדסה האזרחית.
נשיאי האקדמיה
- 1887-1888 יוסיף פאנצ'יץ'
- 1888-1889 צ'דומיל מיאטוביץ'
- 1892-1895 דימיטריה נשיץ'
- 1896-1899 מילאן מיליצ'ביץ'
- 1899 יובאן ריסטיץ'
- 1899-1900 סימה לוזאניץ'
- 1900-1903 יובאן מישקוביץ'
- 1903-1906 סימה לוזאניץ'
- 1906-1915 סטויאן נובאקוביץ'
- 1915-1921 יובאן ז'ויוביץ'
- 1921-1927 יובאן צביאיץ'
- 1928-1931 סלובודן יובאנוביץ'
- 1931-1937 בוגדאן גברילוביץ'
- 1937-1960 אלכסנדר בליץ'
- 1960-1965 איליה ג'וריצ'יץ'
- 1965-1971 וליבור גליגוריץ'
- 1971-1981 פאבלה סאביץ'
- 1981-1994 דושאן קאנאזיר
- 1994-1998 אלכסנדר דספיץ'
- 1999-2003 דייאן מדאקוביץ'
- 2003- ניקולה היידין
מושב האקדמיה
בשנת הקמתה, 1886, האקדמיה ישבה בעיר ניש. בין השנים 1909-1952 בניין האקדמיה היה ברחוב ברנקובה מספר 15 בבלגרד. אחרי שבניין זה נהרס בשנת 1963 המוסד עבר לרחוב מיכאילובה מספר 35.
פרסומי האקדמיה
כתבי העת של האקדמיה הם:
אחד היעדים העיקריים של האקדמיה הוא פרסום "המילון של השפה הסרבית-קרואטית הספרותית והעממית", ממנו הופיעו 17 כרכים עד שנת 2006.
קישורים חיצוניים
30364367האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות