האלפבית הפאן-ניגרי
האלפבית הפאן-ניגרי הוא אלפבית מבוסס-לטינית שתוקנן בידי המרכז הלאומי לשפות של ניגריה בשנות ה־80. האלפבית יועד לכתיבת כל השפות המדוברות בניגריה ללא שימוש בדיגרפים.
היסטוריה
בניגריה מדוברות כמה מאות שפות שונות, והאלפביתים מבוססי הלטינית השונים שבהם השתמשו כדי להעביר אל הכתב שפות אלו עיכבו את השימוש היעיל במכונות כתיבה ומכשירים דומים. בשנות ה־80 לקח על עצמו המרכז הלאומי לשפות את המשימה לפתח אלפבית יחיד שיוכל לשמש לכתיבת כל השפות המדוברות במדינה. כנקודת ההתחלה של העבודה נלקח מודל שהוצע בידי הבלשנית קיי וויליאמסון ב־1981, והגרסה הסופית וגופן ההתייחסות פותחו בידי הטיפוגרף הרמן זאפף ב־1985.
אותיות האלפבית
באלפבית הפאן-ניגרי 33 אותיות:
| A a | B b | Ɓ ɓ | C c | D d | Ɗ ɗ | E e | Ǝ ǝ | Ẹ ẹ | F f | G g |
| H h | I i | Ị ị | J j | K k | Ƙ ƙ | L l | M m | N n | O o | Ọ ọ |
| P p | R r | S s | Ṣ ṣ | T t | U u | Ụ ụ | V v | W w | Y y | Z z |
באלפבית הפאן-ניגרי נעשה שימוש בסימנים דיאקריטיים לציון טונים:
- ( ´ ) סימן הטעמה ראשית (acute accent) - מסמן טון גבוה (high)
- ( ` ) סימן הטעמה משנית (grave accent) - מסמן טון נמוך (low)
- ( ^ ) גג (circumflex) - מסמן טון נופל (falling)
בשפות בהן קיים טון אמצעי (mid) הוא איננו מצוין בכתב.
פרישת מקשים
פרישת המקשים הבאה למכונות כתיבה עוצבה בידי חברת אוליבטי עבור המרכז הלאומי לשפות:
| ^ | " | / | - | ₦ | = | – | ( | ) | Ɗ | Ƙ | |
| ´ | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | ? | ||
| Q | W | E | R | T | Y | U | I | O | P | Ụ | Ị |
| A | S | D | F | G | H | J | K | L | Ẹ | Ǝ | |
| Z | Ɓ | C | V | B | N | M | ; | : | Ṣ | ||
| , | . |
