האלימה סולטאן
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
| לידה | נסיכות אבחזיה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
תאריך לא ידוע איסטנבול, האימפריה העות'מאנית | ||||||
| מדינה | האימפריה העות'מאנית | ||||||
| מקום קבורה | איה סופיה, איסטנבול | ||||||
| עיסוק | ולידה סולטאן | ||||||
| בן זוג | מהמט השלישי | ||||||
| שושלת בית עות'מאן | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
האלימה סולטאן (טורקית עות'מאנית: حلیمه سلطان) הייתה בת זוגו של הסולטאן מהמט השלישי, ואמו של הסולטאן מוסטפא הראשון והולידה סולטאן וכמו כן גם העוצרת של האימפריה העות'מאנית. היו לה ארבעה ילדים עם מהמט: שהזאדה מהמוט, מוסטפא הראשון, ושתי בנות.
כולידה סולטאן, היא הייתה השליטה דה פקטו מ-22 בנובמבר 1617 עד 26 בפברואר 1618 ומ-19 במאי 1922 עד 10 בספטמבר 1623. האלימה הייתה גם אחת מהדמויות הבולטות בתקופה שנודעה כ"סולטנות הנשים".
האלימה חיה בחצר העות'מאנית במהלך תקופת מלכותם של חמישה סולטאנים: מוראט השלישי, מהמט השלישי, אהמט הראשון, מוסטפא הראשון, ועות'מאן השני.
ראשית חייה
ממוצא אבחזי, האלימה סולטאן התחתנה עם מהמט, כשעוד היה נסיך ומושל סנג'ק מניסה. בעקבות פטירתו של הסולטאן מוראט השלישי ב-1595, היא הגיעה לאיסטנבול יחד עם מהמט. באיסטנבול, בנה מהמוט היה מאוד אהוד על היניצ'רים. למרות זאת, האלימה לא התחבבה על חמותה ספייה סולטאן.
היא שלחה מכתב לאיש דת מפני שהייתה מאמינה באמונות טפלות, וכמהה לדעת אם בנה יהפוך לסולטאן הבא, וכמה זמן נשאר למלכותו של בעלה. איש הדת ענה לה, אך מכתבו נגנב על ידי הסריס השחור הראשי, עבדורזאק אגא, ונמסר למהמט ולספייה, במקום להאלימה. במכתב נאמר כי מהמט ימות תוך שישה חודשים אך לא צוין באילו נסיבות, ובנו יומלך אחריו. ספייה קוממה את מהמט, והוא בדק עם מהמוט אם ידע על מעשיה של אמו, והוא אכן לא ידע דבר.
תומכיו של מהמוט שהיו מעורבים בנידון הושלכו לים. היו שמועות כי האלימה גם הוצאה להורג, אך הן התגלו כשקריות. האלימה נשלחה ל"ארמון הישן" שהיה ממוקם בכיכר באיזיט בסוף יוני. מהמט נפטר לאחר שישה חודשים מפטירתו של מהמוט. ביום שישי, 9 בינואר, ספייה סולטאן יחד עם שהזאדה מוסטפא, נשלחו ל"ארמון הישן". בין פטירותו של מהמט והמלכתו של מוסטפא קצבתה הייתה 100 אקצ'ה ביום.
ולידה סולטאן
כהונה ראשונה
כשמוסטפא הומלך בשנת 1617 היא הפכה לולידה סולטאן וגם לעוצרת והייתה עוצמתית מאוד. גם היא, כבת זוגו של מהמט, סבלה מאותה אלמוניות כמו האנדאן סולטאן, אך היא הייתה מסוגלת בבירור לשמור על מעמד גבוה יותר כולידה סולטאן מהאנדאן. זה היה ככל הנראה משום שהיא הפעילה כוח באופן ישיר יותר, ופעלה כעוצרת לבנה חסר הכשירות, כיוון שמצבו הנפשי לא השתפר. איש לא ציפה שמוסטפא, שסבל מבעיות רגשיות קשות, יהפוך לסולטאן, ולכן היא לא נהנתה מעמדה בעלת מעמד רב בהרמון הקיסרי. היא קיבלה 3,000 אקצ'ה, אף על פי שחמותה ספייה סולטאן הייתה עדיין בחיים. האנדאן סולטאן קיבלה רק 1,000 אקצ'ה כולידה סולטאן. קסם סולטאן, ההאסקי סולטאן של אהמט הראשון, בת זוגו ואשתו האהובה, איבדה את תפקידה בארמון טופקאפי ונשלחה ל"ארמון הישן" לאחר המלכתו של מוסטפא.
קארה דאווד פאשה היה עבורה בעל ברית פוטנציאלי, אך בתקופת שלטונו הראשון של מוסטפא שנמשך שלושה חודשים בלבד, היא לא הצליחה לנצל את קשריה על ידי מינויו של דאווד פאשה לווזיר. אחת מהבריתות הפוליטיות הבודדות שהולידה הצליח לכרות הייתה עם נושא החרב של בנה, מוסטפא אגא, קצין ארמון בכיר, שנשלח מהארמון וזכה בתפקיד היוקרתי והחיוני מבחינה אסטרטגית של מושל מצרים בתנאי שיתחתן עם המינקת של הסולטאן. תוך מספר חודשים הוחזר הפאשה לאיסטנבול כווזיר הגדול.
מלכותו של עות'מאן
מאוחר יותר הודח מוסטפא, ואחיינו עות'מאן השני הומלך בגלל מצבו הנפשי של מוסטפא. מוסטפא נשלח בחזרה לקפס והאלימה ל"ארמון הישן" עם זאת, היא קיבלה רק 2,000 אקצ'ה במהלך שהותה ב"ארמון הישן" בין שתי תקופות שלטון בנה; במהלך חודשיה הראשונים בארמון, ספיה עדיין הייתה בחיים וגרה גם ב"ארמון הישן", וקיבלה 3,000 אקצ'ה ביום. כמו כן קסם סולטאן קיבלה 1,000 אקצ'ה ביום במהלך שהותה ב"ארמון הישן". בהיותה ב"ארמון הישן", היא הייתה דמות מפתח בהדחתו ובחיסולו של עות'מאן השני. החולשה הבסיסית והחריגה ממנה סבל עות'מאן השני הייתה היעדרו הבולט של בסיס כוח נשי בהרמון. משנת 1620 ועד למותו של עות'מאן, מינקת מונתה לולידה מחליפה, וזו לא הצליחה להפריע למזימותיה של האלימה.
כהונה שנייה
בניסיון להחליש את השפעת היניצ'רים, עות'מאן השני סגר את בתי הקפה שלהם והחל לתכנן הקמת צבא חדש ונאמן יותר המורכב משכירי חרב אנטוליים. התוצאה הייתה הפיכת חצר על ידי היניצ'רים שנתמכה על ידי האלימה סולטאן שרצתה לשחרר את בנה מהמעצר בארמון ולהפוך לולידה סולטאן. מאוחר יותר ב-18 במאי 1622, עות'מאן הודח בפעם השנייה והמורדים, בינתיים, פרצו לארמון הקיסרי ושחררו את מוסטפא ממעצרו והכריזו עליו כאדונם. היא חזרה שוב מ"הארמון הישן" והפכה לולידה סולטאן. חלק מהיניצ'רים התייעצו איתה בנוגע למינויים שצריכים להיעשות ובעצם זה היה חתנה דאווד פאשה שהפך לווזיר הגדול. בכירי הממשל היו מחויבים למוסטפא והיא לא יכלה להרגיש בטוחה כל עוד עות'מאן השני היה בחיים. דאגתם הייתה מבוססת היטב מכיוון שחלק מהמורדים רצו לחוס על חייו בתקווה ללא ספק שלא ישתמשו בו למטרותיהם במועד עתידי כלשהו. דאווד פאשה נקט במידה קיצונית אחרונה ב-26 במאי 1622, עות'מאן השני נחנק למוות בכלא של ידיקולה באיסטנבול.
המלכתו של מוראט
לאחר מותו של עות'מאן, המושל הכללי של ארזורום, עבאזה מהמט פאשה, החליט להתקדם לאיסטנבול כדי לנקום ברוצחיו של עות'מאן השני. דאווד פאשה נבחר לשעיר לעזאזל והוצא להורג בכדי למתן את חוסר שביעות הרצון ולהשתיק את רוח המרד המתגברת ברחבי האימפריה, אך לשווא; מהמט פאשה, על אף הצעות השליחים מהבירה, המשיך בהתקדמותו. מול המשברים המחריפים, אנשי הדת והווזיר הגדול החדש קמאנקש קארא עלי פאשה דרשו ממנה להסכים להדחת בנה לטובת שהזאדה מוראט בן ה-11, בנו הבכור של אהמט הראשון ששרד. היא הסכימה אך בתנאי שיחוס על חייו של בנה. בעקבות זאת, מוסטפא הודח ונכלא שוב בקפס.
מותה
כשהיא נפטרה, היא נקברה במאוזוליאום של בנה במסגד איה סופיה, איסטנבול.
31535952האלימה סולטאן