השושלת הטימורית
 | |
.png) | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | אימפריה |
| שפה נפוצה | פרסית, טורקית צ'אגאטאי |
| עיר בירה | סמרקנד |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אסיה |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך | 1370 |
| פירוק | |
| תאריך | 1507 |
| ישות קודמת | ג'לאלים, אמירות צ'ובאני, אינג'ו, מוזפרים |
| ישות יורשת | האימפריה המוגולית, ח'אנות השיבנים |
השושלת הטימורית מיסודו של טימור לנג שלטה על אימפריה גדולה אשר התקיימה בין 1370 לבין 1506. האימפריה הטימורית שכנה בחלק מרכזי הדרום-מערבי של יבשת אסיה והשתרעה מהודו ועד גאורגיה. האימפריה נוסדה על ידי הכובש המונגולו-טורקי הגדול טימור לנג יליד העיר שאחריסאבז אשר כבש את מרבית שטחי מרכז ודרום-מערב אסיה ושלט באימפריה מ-1370 ועד מותו בפברואר 1405.
עלייתו של טימור
ערך מורחב – טימור לנג
האימפריה החלה לקרום עור וגידים לאחר שטימור החל לנצח את נסיכי האזור בו גדל ועבר להילחם בשבטים השכנים. כושר ההנהגה הצבאי שלו החל לבלוט יותר ויותר ושאיפותיו משכו אותו להלחם מעבר למולדתו וההתרחבות הטריטוריאלית שלו לא פסקה. טימור, הכובש הגדול, הרחיב את כיבושיו לכל עבר בצפון הוא הגיע עד מוסקבה, בדרום כבש את שטחי אפגניסטן ופקיסטן של ימינו, ובמערב הוא כבש את איראן, בגדד, כורדיסטן, סוריה ואנטוליה תוך ניצחון על באיזיט הראשון סולטאן האימפריה העות'מאנית. את מותו מצא הכובש הגדול בפברואר 1405 בשנות השישים לחייו במהלך מסע המלחמה נגד סין, כאשר בדרך לשם הוא חלה בשפעת ומת.
האימפריה שלו התפרשה מנהר הוולגה, והמפרץ הפרסי ועד נהר האינדוס התחלקה בשנת 1406 ואולם לפני מותו הוא מינה את נכדו פיר מוחמד כיורש העצר שלו, אבל זה נפטר זמן קצר לאחר סבו ב-1406. את מושכות השלטון לקח בנו של טימור מיראן שאה אבל גם הוא נפטר ב-1407. בנו הצעיר ביותר של טימור והיחיד שנשאר בחיים שאה רוח' לקח את השלטון ושלט באימפריה עד מותו ב-1447.
שאה רוח'
כאשר תפס שאה רוח' את השלטון, הוא העביר את העיר הבירה מסמרקנד להראת. בנו הבכור אולוג בג מונה למושל סמרקנד ואילו בנו הצעיר בייסונקור שירת כווזיר בבירה החדשה. בשנת 1449 נרצח אולוג בג על ידי בנו עבד א-לטיף וזה מת בשנת 1450.
אבו סעיד נכדו של מיראן שאה שלט בטראנסאוקסאניה, אפגניסטן וצפון פרס. השליט החשוב האחרון של האימפריה הטימורית היה חוסיין באיקרא (מת ב-1506).
נפילתה של השושלת הטימורית
כוחה של השושלת הטימורית במרכז אסיה הגיעה לסופה עם הופעתם של האוזבקים, השבטים הטורקים מהצפון. האוזבקים בראשותו של מוחמד שייבני כבשו את סמרקנד מידי באבור (צאצא של טימור) בשנת 1500 ושוב בשנת 1505. בשנת 1507 נכבשה הראת. בשנת 1527 ייסד באבור את הבסיס עליו תקום האימפריה המוגולית.
שליטי השושלת הטימורית
- טימור לנג - 1370–1405
- פיר מוחמד בן ג'האנגיר - 1405–1407
- ח'ליל סולטאן - 1405–1409
- שאהרוח' - 1405–1447
- אולוג בג - 1447–1449
- עבדול לטיף מירזא - 1449–1450 (טרנסאוקסניה)
- עבדאללה מירזא - 1450–1451 (טרנסאוקסניה)
- סולטאן מוחמד בן בייסונקור - 1447–1451 (הראת)
- אבו אל-קאסם באבור מירזא - 1451–1457 (הראת)
- סולטאן אחמד מירזא - 1469–1494 (בוח'ארה)
- סולטאן מחמוד מירזא - 1469–1495 (בלח')
- מירזא שאה מחמוד - 1457
- אבראהים מירזא - 1457–1459
- אבו סעיד מירזא - 1451–1469
- סולטאן חוסיין באיקרא - 1469; 1470–1506
- יאדגאר מוחמד מירזא - 1470 (6 שבועות)
- בדיע א-זמאן מירזא - 1506–1507
ראו גם
קישורים חיצוניים
