האבלט נייט בראון
האבלט בראון, איור מניקולס ניקלבי, 1875 |
האבלט נייט בראון (באנגלית: Hablot Knight Browne; 10 ביולי 1815 - 8 ביולי 1882) היה אמן ומאייר אנגלי. ידוע בשם העט שלו, פיז, הוא אייר ספרים מאת צ'ארלס דיקנס, צ'ארלס לבר והריסון איינסוורת'. בנו היה המאייר גורדון פרדריק בראון.
ראשית חייו
הוא היה ממוצא הוגנוטי. האבלט נייט בראון נולד באנגליה, בלמבת' (ליד לונדון) בקנינגטון ליין. הוא היה הילד הארבע עשרה מבין חמש עשרה ילדי קתרין וויליאם לודר בראון. קיימת אי ודאות לגבי תאריך הלידה המדויק - 10 ביולי 1815 הוא התאריך שניתן על ידי ולרי בראון לסטר, נינו של נינו, אך מופיע גם בעותק של תעודת הקבורה שלו.
כשהיה בן 7 נטש אביו ויליאם בראון את המשפחה, שינה את שמו לברטון והפליג לפילדלפיה ושם נודע בציורי האקוורל שלו. לאחר מכן הוכרז מותו של ויליאם בראון על ידי אשתו קתרין. [1]
בראון למד אצל ויליאם פינדן, חרטות, ובסטודיו שלו קיבל את השכלתו האמנותית היחידה. עם זאת, הוא לא התאים לחריטה, אבל במהלך 1833 קיבל פרס חשוב של החברה לאמנויות על ציור. הוא נטש את החריטה בשנה שלאחר מכן והחל בעבודות אמנותיות אחרות, במטרה להפוך לצייר.
קריירה
באביב 1836 פגש את צ'ארלס דיקנס. בתקופה שבה חיפש דיקנס מישהו שיאייר את רשומות מועדון הפיקוויקים. בראון הפך למאייר חוברתו הקטנה. במהדורה המקורית של פיקוויקים, שהונפקה בהמשכים חודשיים מתחילת 1836 ועד סוף 1837. האיורים הראשונים צוירו ידי רוברט סימור, שהתאבד באפריל 1836. הלוחות הבאים היו של רוברט ויליאם בוס.[2]
האבלט בראון וויליאם מייקפיס תאקרי ביקרו במשרד המו"לים עם דוגמאות מעבודותיהם לבדיקת של דיקנס. הסופר העדיף את האיור של בראון. הלוחות הראשונים של בראון עבור רשומות הפיקוויקים היו חתומות בשם "נמו", אך בשלישית כבר חתום בשם "פיז", שם בדוי ששמר עליו בעתיד.
פיז פיתח את הדמות סם ולר באופן גרפי בדיוק כפי שסימור פיתח את פיקוויקים. דיקנס ופיז הפכו לחברים טובים ובשנת 1838 נסעו יחד ליורקשייר כדי לראות את בתי הספר שבהם הפך ניקולס ניקלבי לגיבור. מאוחר יותר הם עשו כמה מסעות נוספים יחד כדי להקל על עבודת המאייר. דמויות נוספות של דיקנס אויירו על ידי פיז בהמשך בניהם היו מייג'ור באגסטוק, גברת גאמפ, ודייוויד קופרפילד. מתוך עשרת ספריו של דיקנס שפיז אייר, הידוע ביותר היה דייוויד קופרפילד. בראון עשה כמה רישומים לפאנץ' בימיו הראשונים של המגזין וגם לקראת סוף חייו. הוא עיצב את העטיפה של המגזין ששימשה במשך שמונה עשר חודשים מינואר 1842.[3]
בנוסף לעבודתו עבור דיקנס, פיז אייר יותר מעשרים מהרומנים של לבר. הוא גם אייר את הרומנים של האריסון איינסוורת' ופרנק סמדלי.[4]
רוב עבודותיו של בראון נחרטו על לוחות פלדה מכיוון שהן נוצרו למהדורות גדולות בהרבה מלוחות העשויות מנחושת. בראון התעצבן על כך שחלק מהתחריטים שלו הועברו לחריטת אבן על ידי המו"לים והודפסו כליטוגרפיות. באופן חלקי במטרה למנוע טיפול כזה בעבודתו, הוא שורות של קווים על הלוח בכדי להשיג את מה שנראה כגוון אפור. כאשר נעשה שימוש בחומצה, גוון זה נתן אפקט הדומה במידה מסוימת למצוטינט, שבאותה עת היה כמעט בלתי אפשרי להעביר אותו לאבן.
מוות
בראון עבד אצל אותם המוצאים לאור עד 1867, אז סבל ממחלה שגרמה לשיתוק. לאחר שהחלים, הוא ייצר חיתוכי עץ רבים.
בשנת 1878 הוענקה לו קצבה על ידי האקדמיה המלכותית. בריאותו החמירה בהדרגה עד שנפטר ב-8 ביוני 1882
גלריה
קישורים חיצוניים
- האבלט נייט בראון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי האבלט נייט בראון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Phiz, Dickens and London, www.gresham.ac.uk
- ^ Charles Dickens Miniature Sheet at Royal Mail Shop, web.archive.org, 2013-12-02
- ^ M. H. (Marion Harry) Spielmann, The history of "Punch", London Paris, Melbourne, Cassell and company, limited, 1895
- ^ Valerie Lester, Phiz: The Man Who Drew Dickens, Random House, 2011-07-31, מסת"ב 978-1-4464-8393-0. (באנגלית)
32547457האבלט נייט בראון