דנב קאיטוס
 | |
| מיקומו של דנב קאיטוס בקבוצת לווייתן | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | לווייתן |
| שמות נוספים | β בלווייתן, דיפדה, גליזה 31 |
| סוג | ענק כתום |
| בהירות נראית | 2.01[1] |
| סיווג ספקטרלי | K0 III[1] |
| עלייה ישרה | 00ʰ 43ᵐ 35.37ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 11.78″ 59′ 17°- מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 0.33- |
| מרחק |
96 שנות אור 29.43 פארסק |
| רדיוס | 16.8[2] רדיוסי שמש |
| מסה | 3-3.5[2] מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 116 מהשמש |
| טמפרטורה | 4,838[2] K |
דֶנֶבּ קָאִיטוֹס (מערבית, ألذنب ألقيتوس ألجنوب - אדנבּ אל קאיטוס אג'נוּבי - "הזנב הדרומי של הלווייתן") או β בלווייתן, הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים לווייתן. למרות היותו הבהיר ביותר בקבוצה הוא קיבל את ציון באייר β. לעיתים הוא נקרא גם דיפְדָה, קיצור של الضفدع الثاني (אדיפדה אטאני) - "הצפרדע השנייה", כאשר הראשונה היא הכוכב פומלהוט.[3] בסביבתו של דנב קאיטוס אין כוכבים בהירים כך שהוא בולט וקל לזהותו, מדרום לאסטריזם הריבוע הגדול של קבוצת פגסוס וממזרח לפומלהוט.
תכונות
דנב קאיטוס הוא ענק כתום מסוג ספקטרלי K0 III, אך לעיתים מסווגים אותו כענק צהוב מסוג ספקטרלי G9.5 III שכן הטמפרטורה שלו, כ-4,800 קלווין קרובה לגבול בין שני הסיווגים. הוא נמצא במרחק של כ-96 שנות אור ממערכת השמש ובהירותו הנראית היא מדרגה 2.01 כך שקל לצפות בו. מסתו היא כ-3 מסות שמש ורדיוסו גדול פי 17 מרדיוס השמש. עוצמת ההארה שלו היא יותר מפי 100 מעוצמת ההארה של השמש. דנב קאיטוס סיים את שלב היתוך המימן שבליבתו והוא מתיך הליום לפחמן. באופן חריג עבור כוכבים מסוגו, דנב קאיטוס פולט קרינת רנטגן בעוצמה חזקה פי 2,000 מהקרינה של השמש בתחום זה. ההסבר לכך הוא כנראה טמפרטורה של יותר מ-100 מיליון קלווין בליבתו שנוצרת בזמן היתוך ההליום.[4] בעתיד צפוי דנב קאיטוס להתנפח ולהתקרר עוד כך שיהפוך לענק אדום ולאחר שיכלה ההליום בליבתו הוא עתיד להפוך לננס לבן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 SIMBAD: β Ceti
- ^ 2.0 2.1 2.2 P. Berio, T. Merle, F. Th́evenin, D. Bonneau, D. Mourard, O. Chesneau, O. Delaa, R. Ligi, N. Nardetto, K. Perraut, B. Pichon, P. Stee, I. Tallon-Bosc, J. M. Clausse, A. Spang, H. McAlister, T. ten Brummelaar, J. Sturmann, L. Sturmann, N. Turner, C. Farrington & P. J. Goldfinger: Chromosphere of K giant stars, Astronomy & Astrophysics, Vol. 535 (2011)
- ^ Richard Hinckley Allen: Star Names Their Lore and Meaning, p. 163
- ^ NASA Chandra X-ray Observatory: Beta Ceti: Giant Star's Corona Brightens with Age
