דיסקרטוזיס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דיסקרטוזיס (בכתיב לועזי: Dyskeratosis; בעברית: הִתְקָרְנוּת לא-תְקִינָה) הוא מצב של התקרנות[1] מוקדמת של תאים באפידרמיס.

הקרטינוציטים הם תאים המהווים את עיקר האפידרמיס (כ-90% מתאי האפידרמיס). מקור תאים אלו הוא בשכבה הבזאלית של העור, והם מתמיינים לתאים המייצרים קרטין, אשר בסופו שר מתמלאים בקרטין.

הקרטינוציטים מייצרים סיבי קרטין דקים הקרויים טופופילמנטים, אשר מתאגדים בבסיסים הקרויים טונופיברילים.

במצב של דיסקרטוזיס, תאים אלו מבשילים מהר מבמצב נורמלי. התרבות הפילמנטים של הקרטין מבשרת על מות התא – ניתן לראות תאים עם ציטופלזמה אאוזינופילית ולהבחין בתהליכי פירוק של גרעין התא. תאים דיסקרטוטיים מאופיינים בגרעינים קטנים יחסית, ובסופו של דבר הם הופכים לבועות נטולות גרעין.

ניתן לראות תופעות של דיסקרטוזיס במחלות שונות כגון Erythema multiforme, וכן במחלות כגון Lichen planus.

הערות שוליים

  1. ^ התקרנות - תהליך של התייבשות, התקשות והתחספסות


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22231351דיסקרטוזיס