דיני הסוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דיני הסוסאנגלית: Law of the Horse) הוא מונח ששימש להגדרת מעמד דיני מחשבים במהלך השנים המתהוות של רשת האינטרנט, המבטא רעיון לפיו אין צורך לפתח דין ייחודי למרחב הסייבר, אלא להתבסס על חוקים קיימים. לדעת התומכים בגישה זו, המרחב הקיברנטי אינו ענף משפטי עצמאי, המחייב לימוד ומחקר, אלא גרסה מודרנית של תחום משפטי מוכר. המשל על "דיני הסוס" התייחס לכך שתחום דיני הסוסים לא התפתח לענף עצמאי במשפט, אלא היה נלמד בהקשרים משפטיים אחרים, כמו דיני קניין ודיני נזיקין. באופן דומה, תומכי הגישה טוענים כי אין צורך ליצור תחום נפרד או חוקים חדשים למרחב הסייבר, אלא יש להחיל את הדינים הקיימים על סוגיות עכשוויות באינטרנט.

לעומת זאת, ג'ון פרי בארלו, מוביל דעת קהל בתחום האינטרנט, כתב כי המעבר לסייבר הוא מעבר לעולם אחר לגמרי בו החוקים שונים, אין ממשלות ואין משטר.

טביעת המונח

השופט פרנק איסטרברוק

המונח "דיני הסוס" נטבע על ידי השופט פרנק איסטרברוק (אנ'), שהיה שופט בבית המשפט הפדרלי השביעי לערעורים של ארצות הברית, בהרצאה שנתן בשנת 1996. איסטרברוק השתמש במונח הזה כדי להמחיש את עמדתו שאין צורך ליצור תחום משפטי נפרד שיתמקד רק באינטרנט, ממש כפי שאין תחום משפטי נפרד בשם "דיני הסוס". הרעיון מאחורי הביטוי היה להימנע מיצירת תחום ייחודי ומבודד שיתמקד בטכנולוגיות חדשות כמו האינטרנט.

בהמשך, איסטרברוק פרסם את עמדתו הזאת בפורום המשפטי של אוניברסיטת שיקגו, שם טען נגד הרעיון של הגדרת חוק הסייבר כתחום ייחודי בלימודי משפטים ובתחום הליטיגציה. אף על פי שהוא ייחס את טביעת הביטוי "Law of the Horse" לקארל לוולין, הניתוח של איסטרברוק נבע מהטיעונים של גרהרד קספר, שהתנגד למחקרים משפטיים מיוחדים או לתחומים נישתיים. למעשה, איסטרברוק יישם את הרעיון של קספר, שביטא התנגדות לדיני סוס, על תחום חוק הסייבר.

איסטרברוק טען כי במקום ללמוד על "דיני הסוס" או ליצור תחום משפטי מיוחד עבור האינטרנט, עדיף ללמוד עקרונות כלליים של משפט, כמו דיני חוזים, נזיקין, וקניין רוחני, וליישם אותם על תחומים חדשים, כולל האינטרנט. לדבריו, יצירת תחום משפטי מיוחד רק עבור האינטרנט או טכנולוגיות מסוימות תוביל לפיתוח ראייה צרה ומוגבלת, במקום לפתח הבנה משפטית רחבה ומעמיקה יותר:

"הדרך הטובה ביותר ללמוד את החוק החל על עיסוקים מיוחדים היא ללמוד את החוקים הכלליים. מקרים רבים עוסקים במכירת סוסים; אחרים עוסקים באנשים שנבעטו על ידי סוסים; עוד רבים עוסקים ברישוי ותחרויות של סוסים, בטיפול הווטרינרי בסוסים או בפרסים בתערוכות סוסים. כל ניסיון לאסוף את כל הנושאים הללו לקורס על "דיני הסוס" נידון להיות שטחי ולפספס עקרונות מאחדים".

כלומר, לפי איסטרברוק, כל ניסיון לאסוף מקרים הקשורים לסחר בסוסים, פגיעות על ידי סוסים, רישוי מרוצים ועוד — יהיה שטחי, חסר עקרונות מאחדים ובלתי יעיל בהבנת החוק. לדעתו, מוטב לתלמידים ללמוד קורסים בתחום הקניין, הנזיקין והמסחר, שכן רק בהקשר הרחב של חוקים מסחריים ניתן להבין את הדין כלפי סוסים.

התנגדות

התיאוריה של איסטרברוק אותגרה על ידי המשפטן לורנס לסיג, פרופסור בבית הספר למשפטים בהרווארד, במאמר משנת 1999 "חוק הסוס: מה דיני מחשבים עשויים ללמד". מאמרו של לסיג, שהוצג לראשונה בסדנת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בוסטון, טען שתפיסות וכללים משפטיים יצטרכו להתפתח ככל שסביבת המרחב הקיברנטי תתפתח ותתרחב. לסיג התנגד לתפיסה של איסטרברוק, וטען כי לאינטרנט יש מאפיינים ייחודיים שמצדיקים גישה משפטית ייחודית. הוא הסביר שבניגוד ל"דיני סוס", האינטרנט הוא מרחב חדש שנוצר על ידי קוד טכנולוגי, ולכן "החוק שלו" צריך לכלול הבנה של השפעות טכנולוגיות, כמו רגולציה באמצעות קוד (Code is Law).

ראו גם

קישורים חיצוניים

אסף הרדוף, "דיני האינטרנט" מול "דיני הסוס" (עמ' 4), מעשי משפט, כרך י"ג, ‏2022

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

דיני הסוס40562642Q1092813