דליריום טרמנס
| שמות נוספים | DT |
|---|---|
| תחום | אלכוהליזם |
| שכיחות | 4%~ מאוכלוסיית הנגמלים מאלכוהול |
| תסמינים | בלבול, הזיות, עליית לחץ דם, דופק גבוה, חום גבוה. |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D000430 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | F10.0 |
דליריום טרמנס (באנגלית: Delirium tremens) הוא דליריום רגעי, שנגרם לרוב בעקבות גמילה מאלכוהול, אצל אנשים לאחר צריכת אלכוהול גבוהה למשך יותר מחודש. דליריום טרמנס מתחיל כשלושה ימים לאחר תחילת תהליך הגמילה ונמשך יומיים עד שלושה ימים.
סימנים ותסמינים
התסמינים העיקריים הם סיוטים, בלבול, חוסר התמצאות בזמן ובמקום, הפרעות ויזואליות, הזיות שמיעה וראייה, הזיות מישוש, חום, לחץ דם גבוה, הזעת-יתר, קצב לב מהיר. [1]
תסמינים אלה יכולים להופיע בפתאומיות, אך לרוב יתפתחו במהלך יומיים עד שלושה לאחר הפסקת שתיית האלכוהול. יכולה להופיע החמרה בסימנים ביום הרביעי והחמישי. בנוסף, קיימת החמרה של הסימפטומים בלילה.[2]
ההזיות יכולות פעמים רבות להתבטא בחזיונות על חרקים, נחשים וחולדות. החולה עשוי לחוש תחושה של יצורים שזוחלים על גופו. סימפטום נוסף הוא הרגשת חרדה עזה, מחשבות על מוות ותחושה של מוות קרוב. קיימים גם תסמינים משניים כגון התקפי חרדה ופרנויה.
דליריום טרמנס יכול לגרום גם לרעידות קשות ובלתי נשלטות של הגפיים. במצבים קיצוניים יכולים להופיע גם פרכוסים.
יש להבדיל בין דליוריום טרמנס להלוצינוזיס אלכוהולי שמתרחשת בקירוב אצל 20% מהאלכוהליסטים המאושפזים, ואינו גורם לתמותה. לעומת הלוצינוזיס אלכוהולי, לדליריום טרמנס אחוזי תמותה של 15% עם טיפול ו-35% ללא טיפול.[3]
גורמים
הגורם העיקרי לדיליריום טרמנס הוא עצירה פתאומית של שתיית אלכוהול לאחר תקופה ארוכה של שתיית אלכוהול כבדה. הסימפטומים עשויים גם להיגרם בעקבות פגיעת ראש, זיהום או מחלה, אצל אנשים עם היסטוריה של שימוש כבד באלכוהול.
גורם נוסף לדליריום טרמנס הוא עצירה פתאומית של שימוש בתרופות הרגעה מסוג ברביטורטים או בנזודיאזפינים אצל אנשים עם התמכרות יחסית חזקה לתרופות אלה. ההשפעה הפיזיולוגית של תרופות אלו ושל אלכוהול היא דומה, כיוון ששניהם גורמים להפעלה של מערכת הרצפטורים של GABA, שהיא חלק ממערכת העצבים הסומטית. אלכוהול ותרופות אלה משפיעות באופן דומה על המערכת ולכן הפסקת שימוש פתאומית של שניהם יכולה להוביל לדליוריום טמרנס. זו גם הסיבה העיקרית שתרופות אלה יכולות לשמש לטיפול בדיליריום טרמנס, תוך שהן מחליפות את האלכוהול ומסייעות בכך בתהליך הגמילה.[4]
פתופיזיולוגיה
התסמינים של דליריום טרמנס הם תוצאה של תגובת מערכת העצבים למחסור באלכוהול לאחר תקופת שימוש ממושכת. אלכוהול משפיע באופן חיובי על ההיקשרות של GABA. דבר זה מוביל לכניסה של נוירונים לתוך גרעין האקומבנס ללא מעצורים. שילוב תהליך זה עם חוסר רגישות של קולטנים אדרנרגיים מסוג אלפא 2 מוביל לרגישות יתר (upregulation) של מערכת זו. במצב של הפסקת צריכה פתאומית של אלכוהול, המכניזם הלא מווסת מוביל לכניסה יתרה של נוירונים, בעוד מערכת ה-GABA הטבעית נמצאת בתת-פעילות. שילוב של כל אלה מוביל לדליריום טרמנס.
אבחנה
האבחנה תלויה בעיקר בסימפטומים שהופיעו. הסימפטומים שמופיעים בדליורים טרמנס יכולים להסוות ולהקשות על הטיפול בבעיות אחרות שנגרמות בעקבות אלכוהליזם כמו חוסר איזון אלקטרוליטים, דלקת לבלב ומחלת כבד אלכוהולית.
טיפול
ניתן לטפל בדליוריום טרמנס עם תרופות ממשפחת בנזודיאזפינים. יש צורך להשתמש במינונים גדולים של התרופות כדי למנוע תמותה והמינונים יקבעו לפי הסימפטומים שהופיעו. לרוב, המטופל יהיה מורדם על ידי בנזודיאזיפינים כמו דיאזפם, לוראזפם, כלורידיאזפם ואוקסאזפאם.[5]
בחלק מהמקרים עשויות לסייע תרופות אנטי-פסיכוטיות כמו הלופרידול.
בעבר השתמשו גם בתרופות כמו קלומטיאזול (Clomethiazole) ופארלדיהייד (Paraldehyde), אך כיום כמעט ולא משתמשים בהם.
לעיתים, משתמשים גם באקמפרוסייט Acamprosate כטיפול נוסף. טיפול בתרופה זו נמשך לטווח ארוך ונמצא כי הוא מפחית את הסיכון בשימוש חוזר באלכוהול.
במקרים נדירים, ממליצים על שימוש מועט באלכוהול בזמן דליוריום טרמנס, אך רוב הרופאים לא ימליצו על טיפול זה.[6]
מומלץ לטפל גם בתיאמין בהזרקה תוך-ורידית.[7]
חברה ותרבות
הסופר ג'ק קרואק מתאר על נסיונותיו עם דליריום טרמנס בספרו "Big Sur".[8]
אחת מהדמויות בספר "Lord Jim" של הסופר ג'וזף קונרד, חווה דליוריום טרמנס ומתוארים סימפטומים שכוללים הזיות. בהזיה המתוארת הדמות חווה הזיה שבה הוא רואה מיליון צפרדעים ורודות.
בסרט "לעזוב את לאס וגאס", ניקולס קייג' משחק דמות של מכור לאלכוהול שעוזב את כל עיסוקיו ועוזב ללאס וגאס. שם הוא חווה דליורים טרמנס.
בסרט "סוף השבוע האבוד" של בילי ויילדר, ריי מילאנד קיבל פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על דמותו בסרט. הדמות חווה דליוריום טרמנס אחרי אשפוז ומתוארות הזיות שהוא מרגיש.[9][10]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קליניקה של דליריום טרמנס באתר emedicine
- פרוגנוזה של דליוריום טרמנס באתר emedicine
- דליריום טרמנס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Healy, David, 1954-, Psychiatric drugs explained, 5th ed, Edinburgh: Churchill Livingstone Elsevier, 2009, מסת"ב 978-0-7020-2997-4
- ^ Daniel Grenier, Sophie Roy, Fatiha Chandad, Pascale Plamondon, Effect of Inactivation of the Arg- and/or Lys-Gingipain Gene on Selected Virulence and Physiological Properties of Porphyromonas gingivalis, Infection and Immunity 71, 2003-8, עמ' 4742–4748 doi: 10.1128/IAI.71.8.4742-4748.2003
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Delirium Tremens (DTs): Background, Etiology of Delirium Tremens, Epidemiology, 2019-11-10 - ^ Delirium tremens: MedlinePlus Medical Encyclopedia, medlineplus.gov (באנגלית)
- ^ K. M. Wolf, A. F. Shaughnessy, D. B. Middleton, Prolonged delirium tremens requiring massive doses of medication, The Journal of the American Board of Family Practice 6, 1993-09, עמ' 502–504
- ^ Milton Rosenbaum, Teresita McCarty, Alcohol prescription by surgeons in the prevention and treatment of delirium tremens: historic and current practice, General Hospital Psychiatry 24, 2002-07, עמ' 257–259 doi: 10.1016/s0163-8343(02)00188-3
- ^ Marc A. Schuckit, Recognition and management of withdrawal delirium (delirium tremens), The New England Journal of Medicine 371, 2014-11-27, עמ' 2109–2113 doi: 10.1056/NEJMra1407298
- ^ Big Sur Introduction, www.shmoop.com
- ^ Blake Bailey, The Lost Weekend: Charles Jackson’s Stirring Addiction Novel and the Oscar-Winning Movie It Became, Vanity Fair (באנגלית)
- ^ ‘The Lost Weekend’ effectively portrays the damage caused by alcoholism on screen, nydailynews.com
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
32052645דליריום טרמנס