דייבטוריבה
דיבטוריבה (בלטבית: Dievturība) היא תנועת דת נאו-פגנית הטוענת להיות כממשיכה המודרנית את התחדשות הדת העממית של הלטבים לפני הופעת הנצרות הרשמית במאה ה 13 בלטביה. חסידי הדת מכנים את עצמם כ"שומרי הא-ל" החיים בהרמוניה עם הא-ל ועולמו.
התנועה נוסדה בשנת 1925 על ידי ארנסט בראסטינש, אך למרות שדוכאה בכוח על ידי הקומוניסטים ברוסיה של שנת 1940, קמה לתחייה וצברה יותר ויותר מאמינים חדשים. כיום ישנם כ 650 פעילים שונים המפיצים את אמונת הדת ברחבי לטביה, אחד הידועים שבהם הוא ריימונדס פאולס המלחין הלטבי הדגול אשר הכריז על עצמו כמאמין דיבטורי.
היסטוריה
תנועת הדיבטוריבה החלה את דרכה בשנת 1925 כרקונסטרוקציה פוליתאיסטית לדתות הנורדיות העתיקות, אשר מתבססת על פולקלור לטבי, שירי עם, והמיתולוגיה הלטבית.
בהתאם לזמנים המודרניים, הדת הדיבטוריבה שונה מהדת המקורית העתיקה אשר הייתה קיימת בתחילת ימי הביניים, כדוגמה ניתן לראות כי אין ראיות לעובדות שעובדי האלילים הפגניים הלטביים הכירו בשילוש האלילים "דיבס" "מארה" ו"לאימה" אשר שייכים לדיבטוריבה המודרנית כיום.
ארנסט בראסטינש (1892–1942) אשר היה אמן, היסטוריון חובב, חוקר פולקלור וארכאולוג, היה גם הכוח העיקרי בפיתוח המוקדם של תנועת הדיבטוריבה. כחלק מעבודתו הוא תיעד הרבה מקדשים וארמונות לטביים עתיקים, כתיבת אינדקס המיתולוגיה הלטבית.
אמונות
הדיבטוריבה היא למעשה דת המבוססת על פנתאיזם, האלילים האחרים הם או היבטים של ה"דיבס" (היקום עצמו, המציאות המוחלטת), או סוגים אחרים של "רוחות לא אלוקיות".
בתאולוגיה של דת הדיבטוריבה נמצאים כמה ישויות אלוקיות, אשר קיבלו הכרה מסוימת כחלק מהאמונה בדת.
מורכבות הנשמה
הצורה האנושית מורכבת משלושה חלקים:
- ווליס - הגוף האסטרלי
- מאיסה - הצורה הפיזית
- דבסלה - הנשמה
השוני שבין הדבסלה (הנשמה) לווליס (הגוף האסטרלי) הוא בזה שהדבסלה (הנשמה) היא נצחית והווליס (הגוף האסטרלי) לא, כי הדבסלה (הנשמה) באה מהא-ל הנצחי ותחזור אליו לאחר מות המאיסה (הגוף הפיזי). הווליס (הגוף האסטרלי) ישאר לצד המאיסה (הגוף הפיזי) שמת, אך עם הזמן יעלם הווליס (הגוף האסטרלי) בדומה לאמונה הרווחת במיתולוגיה היוונית.
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי של כנסיית הדיבטוריבה בלטביה. (בלטבית)
