דיוקן של אישה שחורה

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית יצירת אמנות ריקה.

דיוקן של אישה שחורה (בצרפתית: Portrait d'une négresse) הוא ציור שמן על בד, בגודל 65 × 81 ס"מ, מאת מארי-גיימין בנואה. הציור צויר בשנת 1800 וכיום מוצג במוזיאון הלובר בפריז.

היצירה

הציור מציג אישה שחורה יושבת, לבושה באופן חלקי בבד לבן, היא עוטה כיסוי ראש עטוף וכרוך בכמה שכבות, בבד הנראה דומה במרקמו לבגד שהיא לובשת. היא מישירה מבט חד ונחרץ אל הצופה, ונראה שהיא מעורבת בסיטואציה. למרות שאין פרטי רקע המציינים היכן ממוקם האירוע, היא ישובה על כיסא שחלק ממנו מסגיר את היותו כיסא יוקרתי השייך למשטר הצרפתי הישן, והבד הלבן נראה כדומה לווילאות בד בבתי עשירים, דבר העשוי לרמוז על מעמד גבוה.

מארי-גיימין בנואה ציירה את הדיוקן בשנת 1800, שש שנים לאחר ההכרזה משנת 1794 של הרפובליקה הצרפתית הראשונה על שחרור העבדים, ומיד עם פרסומו זכה להכרה כיוצא דופן. בתקופה שבה צויר, בראשית המאה ה-19, לא ניתן היה לראות במרחב הציבורי באירופה ובארצות הברית תמונה כה יוצאת דופן כאישה שחורה. רוב הנשים שצוירו בתקופה זו היו נשים לבנות, ומעט הנשים השחורות שצוירו היו תמיד בתפקידי שפחות ועוזרות, ובלבוש ומראה תואם. בתקופה זו, שבה הייתה העבדות חוקית ונפוצה ברוב חלקי העולם המערבי, היה פרסום תמונה כזו מעשה מתריס שספג ביקורת ציבורית נוקבת.

הציירת, מארי-גיימין בנואה, הייתה מהאליטה הצרפתית, ואחת הנשים הבודדות בתקופתה שהוכרו כציירות מפורסמות. ציורה, שנחווה כלוחם בעד שחרור נשים ושחרור שחורים, שתי קבוצות שסבלו מאפליה קשה, ספג ביקורת משני צדי האוקיינוס. הציור הזכיר לרבים את הפורטרט של העבד המשוחרר ז'אן באטיסט בֶּלי, ציורה של אן לואי ז'ירודֶה בהתרסתו כנגד ההגמוניה של האדם הלבן. אך בניגוד אליו, לא היה במרכז התמונה גבר שחור לבוש בחליפה, דבר מתריס בפני עצמו, אלא אישה בעלת ביטחון עצמי המישירה מבט, הציור מוכר עוד כיום כמתריס כנגד אפליית נשים ושחורים.

בשנת 2012 הסעיר הציור את העולם פעם נוספת, כאשר מגזין ספרדי הציב את התמונה בעמוד השער, עם עיבוד גרפי שמצמיד לה את פניה של מישל אובמה, הגברת הראשונה של ארצות הברית. ^[1]