דז'ה סנקאר
 | |
| שלושת האחים סנקאר. בצד שמאל הוא דז'ה. |
דז'ה סנקאר (בהונגרית: Szenkár Dezső; בודפשט, 27 בינואר 1894[1] – בודפשט, 5 בדצמבר 1962) היה מנצח ומלחין יהודי-הונגרי, בנו של נאנדור סנקאר ואחיו הצעיר של אאוגן סנקאר.
חייו
אביו, נאנדור סנקאר (1857–1927) היה מנצח מקהלה, מנהל המקהלה של כמה בתי כנסת, ואמו הייתה רחל רוטנשטרייך (1862–1935). הוא סיים את לימודיו בתיכון בעיר הולדתו, ואחר כך למד באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט והיה תלמידם של לאו ויינר, אלברט שיקלוש ושל אמן העוגב דזיה אנטלפי-ז'ירוש. בשנת 1923 הוא החל לעבוד בתיאטראות האוניאו. ב־1 בדצמבר 1926 התקבל להתאחדות השחקנים הארצית. ב-1927 הפך למנצח של ה"שטדאטתהאטר" (Stadtheater) באינסברוק, אך עבד גם בסטוקהולם, ברלין, הלסינקי ופריז. הוא התיידד עם המשורר הגדול אטילה יוז'ף, שעבורו חיבר את לחן לשירו של יוז'ף "מלכי בית לחם". הוא שב לבירת הונגריה בשנת 1939 ולאחר מכן יכול היה לעבוד רק במידה מוגבלת עקב החוקים יהודיים בעיקר החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי. בדצמבר 1942 הוא ליווה את "הקברט המיוחד" שארגנה האגודה אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך שרק במסגרתה הותר ליהודים לעבוד ורק בפני קהל יהודי. בדצמבר 1943 הוצגו השאנסונים שלו באולם הגדול של האקדמיה למוזיקה, בו השתתף כמלווה.[2] במהלך מלחמת העולם השנייה הסתיר אותו הפרופסור לרפואה פרידייש ורזאר.[3] לאחר המלחמה המשיך בפעילותו בניצוח ובהלחנה. הוא כתב בעיקר עבודות במה ומוזיקה קלילה. הוא זכה בפרסים על כמה מעבודותיו, היה אורח תכוף בבית הקפה היפני (Japán Kávéház).
עבודותיו
- ונוס מביאריץ, אופרטה בשלוש מערכות. את הלברית כתב אנדור קרדוש ואת שיריו אימרה הרמט. 30 בינואר 1930 תיאטרון עירוני.
- אהבה אהבה, קומדיה מוזיקלית.
- אביב בבירה, אופרטה.
- הילדה המלאית, אופרטה.
מוזיקת הקולנוע שלו
- פנטום טרנול (1933)
- רכבת רפאים (1933)
- פרח החיטה (1934)
- מלכי בית לחם (1947, סרט קצר)
לקריאה נוספת
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי I-II . עורך ראשי. אגנס קניירס. בודפשט, 1967-1969.
- לקסיקון אמנות הבמה הונגרי. אלאדר שופפלין. בודפשט, איגוד השחקנים הלאומי והמכון לפנסיה, 1929.
- דז'ה סנקאר נפטר (7 בדצמבר 1962). ) מדיאר נמזט,
- מיהו דז'ה סנקאר? (29 בינואר 1930 ) פשטי נפלו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 283/1894. folyószáma alatt".
- ^ Ujság (1943. december 28.) 41. évfolyam, 286. szám
- ^ „Verzár professzor ... kiváló muzsikus volt és nagy művészetpártoló – ő bújtatta a háború alatt Szenkár Dezsőt is." Muzsika, (1988. június 1.) 31. évfolyam, 6. szám, 15. oldal
