דוח ממדי העוני והאי-שוויון בהכנסות
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
דוח ממדי העוני והפערים החברתיים (מכונה לרוב בקיצור "דוח העוני") הוא דוח שנתי המפורסם על ידי המוסד לביטוח לאומי.
הדוח מציג תמונת מצב חברתית-כלכלית בדגש על עוני. המדדים מחושבים לפי נתוני הכנסות למשק בית (מתוקנן לגודל המשפחה). מטרת הדו"ח להציג תמונה עכשווית של העוני והאי-שוויון בישראל, לזהות שינויים במצב העניים, במספרם, לזהות מגמות באי-השוויון הכלכלי בישראל, לזהות את מקורותיהן ולהמליץ על השינויים הנדרשים למנוע החרפת העוני.
החל משנת 2012, בעקבות הפסקת ביצוע סקרי הכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), מתבסס הדו״ח על נתוני ההכנסות כפי שנמדדים בסקרי הוצאות משק הבית של הלמ"ס.
היסטוריה
עד סוף שנות ה-60 לא היה מחקר מסודר של היקף העוני במדינת ישראל. בשנת 1968 ערך יצחק קנב מהמוסד למחקר סוציאלי מחקר על היקף העוני בישראל, כחלק ממחקר עולמי[1]. כשנכנס ישראל כץ לתפקיד מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי הוא גרס שהמוסד צריך לספק מידע ממלכתי על העוני[2]. בסוף 1970 הצהיר רפי רוטר, הממונה על המחקר במוסד לביטוח לאומי כי המוסד מגבש קריטריונים למחקר העוני[3]. בתחילת 1971 פורסמו ממצאי המוסד לביטוח לאומי על פיהם העוני היה גדול בהרבה משחשבו, כי רוב העניים סירבו לפנות ולבקש עזרה ולהחשב מקרים סוציאליים[4]. בתחילת שנות ה-80 החל הביטוח הלאומי לפרסם סקירה שנתית שכלל נתונים על ממדי העוני בישראל[5]. החל משנת 1984 כללה הסקירה השוואה בינלאומית[6].
בינואר 2021, בשל המשבר הבריאותי-כלכלי-חברתי בשנת 2020 ובשל עיכוב בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהעברת סקר הוצאות משק הבית 2019 המשמש בסיס לדוח העוני והפערים החברתיים, הוצא לראשונה דוח על בסיס נתונים מינהליים המצויים במוסד לביטוח לאומי. הדוח מציג ממצאים על מצב העוני והאי-שוויון בהכנסות לשנים 2018–2019 ואומדן ל-2020[7].
פרמטרים עיקריים בדו"ח לפי שנים
בשנת 1983, קבע הדו"ח ש-8.2% ממשפחות השכירים היו מתחת לקו העוני[8]. בשנת 1984, עלה השיעור ל-10.1%[9]. בשנת 1988 נקבע ששישית מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני[10].
| מדד | 2002 | 2003 | 2004 | 2005 | 2006 | 2007 |
|---|---|---|---|---|---|---|
| תחולת העוני (משפחות) באחוזים לאחר תשלומי העברה ומיסים |
18.1 | 19.3 | 20.3 | 20.6 | 20.5 | 19.9 |
| תחולת העוני של נפשות (באחוזים) | 21.1 | 22.4 | 23.6 | 24.7 | 24.7 | 23.8 |
| תחולת העוני אצל ילדים באחוזים | 29.6 | 30.8 | 33.2 | 35.2 | 35.9 | 34.2 |
| יחס פער העוני | 29.7 | 30.5 | 33.3 | 33.1 | 33.8 | 34.3 |
| מדד FGT | 0.0306 | 0.0332 | 0.0403 | 0.0407 | 0.0412 | 0.0418 |
| מדד ג'יני של העניים | 0.1833 | 0.1852 | 0.204 | 0.1948 | 0.1946 | 0.2039 |
| מדד SEN | 0.090 | 0.097 | 0.111 | 0114 | 0.114 | 0.113 |
תגובות
דו"ח העוני עורר ביקורת רבה בטענה שהוא מציג ממדי עוני גבוהים בהרבה מהמציאות[12]. בשנת 1972 אמר שר האוצר, פנחס ספיר: "בארץ מתהלך אדם מסית ומדיח, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ד"ר ישראל כץ, אשר מספר כי בארץ יש 250,000 רעבים ושיש 250,000 ילדים בתת-תזונה. זה שקר ועלילה"[13].
דו"ח העוני של הביטוח הלאומי, כמקובל במדינות המערביות, מודד עוני יחסי כלומר עוני המתייחס לפערים בהכנסות ולא בהכרח מייצג מחסור בצרכים חיוניים. ולכן וכפי שצוין בדוח העוני של הבטל"א לשנת 2020, בשנים של משבר כלכלי (כגון, בשנת הקורונה 2020), כאשר יש ירידה כללית ברמת החיים (שכתוצאה ממנה יורד גם קו העוני) ייתכן מצב שבו אנשים שהיו עניים ומצבם לא השתפר, יוגדרו כלא עניים, כיוון שהעוני מוגדר באופן יחסי ולכולם יש פחות[7].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דוח ממדי העוני והפערים החברתיים באתר המוסד לביטוח לאומי
- יפית אלפנדרי, מדידת עוני מוחלט בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוגוסט 2005
בתקשורת
- האמא של דו"ח העוני וחלוקת ההכנסות: ריאיון עם לאה אחדות, סמנכלית (לשעבר) מחקר ותכנון במוסד ביטוח לאומי, מתי שמואלוף, עיתון "אנשים", 12 בספטמבר 2016
- דנה ויילר-פולק, דוח העוני האלטרנטיבי: 15% מצטרפים חדשים למעגל העוני ב-2009, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2009
- דנה ויילר-פולק, הערכה: שיעור העוני יגיע לשיא ב-2010, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2009
- דנה ויילר-פולק, דוח העוני לשנת 2008 של המוסד לביטוח לאומי: כל אדם רביעי במדינת ישראל – עני, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2009
- בילי מוסקונה לרמן, הקצבאות יצילו: חשבון הנפש שאחרי דוח העוני, nrg מעריב, 6 בנובמבר 2009
- רן מלמד, יש עוני – אבל הדוח לא רלוונטי, nrg מעריב, 3 בנובמבר 2009
- ירדן גזית, דוח מצב העניים בישראל, מכון ירושלים לחקר שווקים, נובמבר 2011 (ראיון)
- מיכל גדו, התקשורת ממעטת לסקר את העוני, וואלה
- קרין תמר פשרמן, חוצים את הקווים: עוני ואי-שוויון בישראל, כתב העת המקוון "פרלמנט", גיליון 63, 2009, המכון הישראלי לדמוקרטיה
- מיקי פלד, מהו באמת מצב העוני כיום בישראל, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2015
- עמיעד כהן "האומנם שליש מילדי ישראל עניים?" השילוח, גיליון 9 28 במרץ 2018.
- ד"ר מיכאל שראל, השקרים והמניפולציות של דו"ח העוני,פורום קהלת, 19 בינואר 2020.
הערות שוליים
- ^ 274 אלף נפש חיים במצוקה, דבר, 27 באוקטובר 1968
- ^ פ. סבר, על המלחמה בעוני, על המשמר, 30 באפריל 1969
- ^ המוסד לביטוח לאומי חוקר את רמת העוני, מעריב, 25 בנובמבר 1970
- ^ עוד 32 אלף משפחות - מתחת ל"קו העוני", מעריב, 14 בינואר 1971
- ^ יוסף אלמוגי, הפער הכלכלי מתרחב, דבר, 26 בנובמבר 1981
נחום פסה, יותר עשירים, יותר עניים, דבר, 30 בינואר 1983
אהרן גבע, 150 אלף מתחת לקו העוני, דבר, 14 בינואר 1983 - ^ אזרחים עניים במדינה עניה, מעריב, 25 בפברואר 1986
- ^ 7.0 7.1 אורן הלר, ניצה (קלינר) קסיר, להב כראדי ומירי אנדבלר, רמת החיים, העוני והאי-שוויון בהכנסות – 2019-2018 אומדן ל-2020 (לפי נתונים מינהליים), באתר המוסד לביטוח לאומי, ינואר 2021
- ^ שרים נדהמו מנתוני הביטוח הלאומי: חצי מיליון תושבים מתחת לקו העוני, מעריב, 17 בינואר 1984
- ^ שרגא מקל, עוני - קשר השתיקה, מעריב, 13 בספטמבר 1985
- ^ 16.6% מן האוכלוסייה - מתחת לקו העוני, מעריב, 15 בנובמבר 1988
- ^ מעובד מתוך המקור הבא ומקורות נוספים ממדי העוני והפערים החברתיים, המוסד לביטוח לאומי 2008
- ^ עוני 1989, מעריב, 1 בדצמבר 1989
- ^ דוד ליפקין, ספיר: אנפץ העלילה שהפער גדל, דבר, 28 ביולי 1972
דוח ממדי העוני והאי-שוויון בהכנסות37994513Q20502704