רבי דוד שלמה מרגליות
| מקום פעילות | בעיירות רבנותו: דז'יאלושין ליקובה נוישטאט שבגלילות קרקוב קלווריה (ליטא) ואוסטרוב מזובייצקה |
|---|---|
| פטירה |
11.04.1890 שביעי של פסח ה'תר"נ נטמן בקרקוב, בבית החיים החדש |
| תחומי עיסוק | רב ופוסק |
| רבותיו | הרב אברהם לנדא מטשכנוב |
| תלמידיו | הרב גדלי' צבי רובינשטיין, רב בזברז' מח"ס "מספד גדול", ועוד רבים וחשובים |
| בני דורו | הרב שמעון סופר בן החתם סופר |
| חיבוריו | חידושי מהרשד"ם (ב"ח) |
רבי דוד שלמה מרגליות מחבר ספרי חידושי מהרשד"ם; היה מגאוני פולין הנודעים רב ופוסק שנשא ונתן בתשובות להלכה עם גדולי דורו[1]. כיהן ברבנות עיירות מרכזיות בפולין וליטא בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-19. בין השאר שימש כרבה של קלווריה (ליטא) כעשור שנים, ורבה של אוסטרוב מזובייצקה.
קורות חייו
נולד לרבי יצחק מרגליות. בשנות נעוריו למד בישיבתו של גאון דורו רבי אברהם לנדא (ה'טשכנובר'). על תקופת נעוריו ולימודו בטשכנוב הוא מספר בהקדמת ספרו 'חידושי מהרשד"ם': "ומעת לדעה באתי עיני ולבי נשאתי להיודע ובוחן לבי, לחנני דעה ובינה בתורת ה' נאמנה, וברחמיו שמע בקולי והי' בעזר לי, ולמדתי אצל כבוד המובהק הצדיק המפורסם רשכב"ה המנוח אב"ד דק' טשעכנאוו, בעת אשר למד עם ישיבה גדולה, הוא העמיס עול התורה על שכמי והרגיל אותי בדרכי עומק הפלפול להתהלך ברחבה".
נישא למרת רייצא בתו של רבי יחיאל צבי אונגר שהיה גם חמיו של הרב חיים הלברשטם בעל הדברי חיים מצאנז בזיווגו השלישי, ובנו של האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר (דומברובה) שהיה מתלמידי הנועם אלימלך והמגיד מקוז'ניץ ותלמידו המובהק של החוזה מלובלין.
שמו יצא לתהילה כאחד מגדולי גאוני פולין והיה מבוקש לרבנות בעיירות רבות. במהלך השנים כיהן כרב בסדרת עיירות, בהן דז'יאלושין ליקובה נוישטאט שבגלילות קרקוב קלווריה (ליטא) ואוסטרוב מזובייצקה[2].
ספריו
בשנת תרל"ז (1867) הוציא לאור עולם את החלק הראשון של ספרו חידושי מהרשד"ם "על סוגיות הש"ס ופסקי הרמב"ם ז"ל". הספר מעוטר בהסכמות נלהבות מאת גדולי רבני פולין רבי שמעון סופר אב"ד קראקא ובנו של החתם סופר והרב ישראל הכהן רפפורט אב"ד טארנא. בשנת תרמ"ב (1872) הוציא לאור את החלק השני של ספרו, בו ציין לחיבורים נוספים שלו שעודם בכתב יד[3].
פטירתו
לפני חג הפסח של שנת תר"נ הגיע לקרקוב לדרוש ברופאים בעקבות כאבים שחש. לאחר בדיקות שנערכו גילו הרופאים כי בגופו מקננת מחלה וכי ימיו ספורים. בשביעי של פסח תר"נ נפטר לבית עולמו ונקבר בבית החיים החדש של קרקוב כאשר אלפים מלווים אותו בדרכו האחרונה.
על פטירתו דווח בהרחבה בגליון 'קול מחזיקי הדת' בתוספת מילות הספד (17.04.1890):
.jpg)
גילוי קברו
בתחילת שנת תש"פ (2019) נחשפה מצבת קברו בבית הקברות החדש שברחוב Miodowa 55 בקרקוב בסמוך לקברו של רבי שמעון סופר (מכתב סופר) (באותה שורה, 20 מצבות מאוחר יותר). נכדיו שביקרו במקום בעקבות הגילוי ניקו את קברו, חידשו את כיתוב המצבה, והותירו במקום מודעה על כוונה לבנות מצבה חדשה במקום זו הישנה שניזוקה במהלך השנים.
ספריו
- חידושי מהרשדם על סוגיות הש"ס ופסקי הרמב"ם, חלק א' תרל"ז (1877), חלק ב' שנת תרמ"ב (1882)[4]
קישורים חיצוניים
- חידושי מהרשדם באתר היברו בוקס.
הערות שוליים
- ^ ראה שו"ת שואל ומשיב מהדורה תליתאי סימן שכ"א
- ^ ראה הקדמת ספרו ובספר ה'יזכור' על אוסטרוב מזובייצקה
- ^ ראה הקדמת ספרו חידושי מהרשדם
- ^ בהקדמה לספרו השני ציין לחיבורים נוספים שלו שעודם בכתב יד
