דוד ריקארדו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה . דוד ריקארדו (באנגלית: David Ricardo ״דייוויד ריקארדו״; 18 באפריל 1772—11 בספטמבר 1823) היה כלכלן יהודי-בריטי, מהמשפיעים המרכזיים בכלכלה הקלאסית. בנוסף היה איש עסקים מצליח, איש פיננסים וספקולנט אשר צבר הון רב. עיקר השפעתו בתאוריה המאקרו-כלכלית הייתה בנושא היתרון היחסי, שעל פיו מדינה צריכה לפתח ענפים כלכליים ותעשייתיים שיש לה בהם יתרון יחסי, ושהסחר הבינלאומי בין מדינות יתבצע ביעילות מרבית במוצרים שיש למדינות יתרון יחסי בייצורם. הוא המנסח הראשון של חוק הברזל של השכר.
חייו
דוד ריקארדו נולד באנגליה כצאצא למשפחה יהודית שברחה מפורטוגל להולנד בתחילת המאה ה-18 בעקבות גל של רדיפות נגד היהודים. המשפחה הגיעה תחילה לאמסטרדם, ואחר כך עברה ללונדון שבה נולד ריקארדו. אביו היה סוכן בורסה מצליח שהכניס את בנו לעסקיו, והקנה לו חינוך מוקדם בפיננסים. לאחר שנשא אישה קוויקרית למורת רוחו של אביו, החליט ריקארדו בן ה־21 לפתוח עסק משלו, שבו הצליח מאוד. בגיל 40 פרש מעסקיו ורכש לו אחוזה בכפר.
ריקארדו החל להתרועע עם קבוצת אינטלקטואלים, שאחד מהם, ג'יימס מיל (אביו של ג'ון סטיוארט מיל), דחק בו להיכנס לבית הנבחרים ולהעלות על הכתב את משנתו הכלכלית. כפי שהיה נהוג באותם ימים, רכש ריקארדו חלקת קרקע שזיכתה את בעליה במושב בפרלמנט הבריטי. שם הוכיח את עצמו כליברל תקיף, שתמך אף בעניינים שנגדו את האינטרסים הפרטיים שלו.
משנתו הכלכלית
ריקארדו הושפע מכתביהם הכלכליים של אדם סמית ותומאס מלתוס. בכתביו זיהה כמה מנקודות הכשל העיקריות שלהם וגיבש את הכלכלה לכלל תאוריה מקיפה אחת, המתייחסת הן לטווח הארוך והן לטווח הקצר. כחלק מתפקידו כמדינאי פרסם ריקארדו מספר כתבים הנוגעים לענייני מדיניות שעמדו על הפרק, כמו למשל ההצעה לבטל את המכסים על יבוא התבואה ("חוקי התבואה") והצעות שונות לגבי אופן גיוס הכספים של השלטון. במקביל, תרם גם לפיתוח הכלכלה כתחום נפרד ממדע המדינה באמצעות ספריו המקיפים על התאוריה הכלכלית.
בשנת 1817 יצא לאור ספרו "עקרונות הכלכלה הפוליטית והמיסוי" שבו פיתח את כלל התועלת השולית הפוחתת. חידוש נוסף של ריקארדו הוא עקרון היתרון היחסי: המניע להתמקצעות אישית ולסחר עם אחרים הוא היתרון היחסי שיש לאנשים או למדינות בייצור מוצר מסוים.
ריקארדו נאבק נגד הכוח הכלכלי הרב של מעמד בעלי הקרקעות אל מול כוחם המוחלש של בעלי ההון (אליהם השתייך) והפועלים. מאוחר יותר, השפיעו עקרונות אלו על קרל מרקס, ששם דגש על מאבקם של הפועלים בבעלי ההון.
בזמן מלחמת הבריטים בנפוליאון התלבטה הממשלה אם לממן את המלחמה באמצעות מסים או בדרך של נטילת מלוות כגון באמצעות הנפקת אגרות חוב לציבור. ריקארדו הראה ששתי האפשרויות בעצם זהות מבחינה מקרו-כלכלית, והוביל לטביעת המונח "שקילות ריקארדו". העיקרון לשקילות הוא שגיוס אגרות חוב שקול להטלת מסים בעתיד, מכיוון שבזמן הפירעון של אגרות החוב תאלץ הממשלה לממן את ההחזר מתקציב המדינה שמגיע ממסי האזרחים, ולכן, אם יהוון מחיר ההחזר לזמן הנוכחי תתקבל שקילות בין סכום זה לסכום הטלת המסים כיום.
קישורים חיצוניים
