דייוויס טריטש
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. דוד (דייוויס) טְרִיטְשׁ (בגרמנית: Davis Trietsch; 4 בינואר 1870, דרזדן, ממלכת סקסוניה (גרמניה) – 31 בינואר 1935, כ"ז בשבט תרצ"ה, רמתיים, פלשׂתינה-א"י) היה סופר ופעיל ציוני מקסימליסט, שהאמין ביכולת הקליטה של ארץ ישראל.
ביוגרפיה
טריטש נולד בדרזדן, בירת ממלכת סקסוניה (שמאז 1871 נכללה בקיסרות הגרמנית). התפרנס מכתיבת ספרים ומאמרים בשטחי הכלכלה. השתתף בקונגרסים הציוניים למן הקונגרס הראשון, וכתב ספרים רבים וקונטרסים על בעיות הציונות. בסוף המאה ה-19, הציע ליישב יהודים בצפון סיני, מספר שנים לפני שהרצל ניסה לרכוש שטחים בסיני מידי הבריטים, וניהל איתו ויכוחים חריפים. היה חבר הפרקציה הדמוקרטית, סיעת האופוזיציה הצעירה שהציגה אלטרנטיבה לדרכו של הרצל. בתקופת הצעת אוגנדה, הציע את קפריסין, שהייתה מושבה בריטית בת כמאתיים אלף נפש, כמקלט לעם היהודי במקום אוגנדה.
ייסד וערך את כתב העת Ost und West (גרמנית: "מזרח ומערב") בברלין (1901–1902), בשיתוף עם לאו וינץ (Wintz),
במלחמת העולם הראשונה השתכר יפה מפרסומיו וקיים על חשבונו ועל חשבון בני משפחתו משרד לתעמולה ציונית. הוא האמין שהתעשייה והמסחר יהיו הבסיס הכלכלי להתיישבות היהודים בארץ ישראל. את פתרון הדיור ראה בעיר גנים, בה בית קטן עם גן פרי וירק יספק את צורכי המשפחה. הוא האמין כי בסיוע מועט, ניתן ליישב בארץ מאות אלפי יהודים שיתקיימו ברמת חיים שאינה נופלת מזו שבמזרח אירופה.
אחד מחסידיו, אריך דב מוזס, הקים לפי הנחיותיו את המושבה רמות השבים שבשרון, שבבית העלמין שלה נקבר טריטש.
בנו, עמנואל טריטש, היה מתכנן מפעלי מים בישראל, ולפני קום המדינה - בכיר עוזריו של שמחה בלאס.
על שמו קרוי גן קטן ברמות השבים, ברחוב הכרם.
נכדו, אורי ירמיאס, הוא "אורי בורי", הבעלים והשף ממסעדת הדגים בעכו.
לקריאה נוספת
- יוחנן ארנון, "טריטש - חולם וחוזה, ומציע התיישבות בקפריסין", עת-מול: עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, י' (4): 1985, עמ' 17–18.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: דייוויס טריטש |
- רשימת הפרסומים של דייוויס טריטש, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע ביוגרפי נוסף (באנגלית)
- תמונתו לצד חברי הנהגת "הפרקציה הדמוקרטית", באתר "אבות המייסדים"
- דוד טריטש, דבר, 31 בינואר 1935 - הודעה על פטירתו
- דוד טריטש, דבר, 1 בפברואר 1935 - נקרולוג
- שלמה שבא, האם יכבוש האלקטרון את מקומו בארץ: "ספר שימוש" מ-1906 מתאר את החיים בארץ בראשית המאה, דבר, 6 ביולי 1979, המשך, המשך
