הרב דוב ברל ויין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דוב ברל ויין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב דוב ברל ויין
Rabbiwein.jpeg

הרב דוב ברל ויין (Berel Wein; נולד בט' בניסן ה'תרצ"ד, 25 במרץ 1934) הוא רב, סופר ומרצה. כיום מכהן כרבו של בית כנסת הנשיא בשכונת רחביה בירושלים.

תולדות חייו

נולד בשיקגו כבן יחיד לאסתר בת הרב חיים צבי רובינשטיין ולרב זאב ויין, מתלמידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב שמעון שקופ, שכיהן כרב 51 שנה בקהילה בשיקגו (אחיו של הרב שמעיה דוד ויין - רבה הראשון של חולון). בשנת תשט"ו 1955 נישא ליוכבד (ג'קי), ילידת ואסיקי שבליטא, בתו של הרב אליעזר לוין רבה של העיר דטרויט למעלה משישים שנה, תלמידו הקרוב של בעל ה"חפץ חיים". בשיקגו נולדו ארבעת ילדיהם.

את לימודיו היסודיים למד ויין בבית ספר ציבורי, ואת לימודיו היהודיים והתורניים השלים בלימוד בחברותא עם אביו. מעט לפני בר המצווה החל ללמוד בישיבת "משנה תורה". לבקשת האב לימדו הבן אנגלית על מנת שיוכל לנאום בבית הכנסת לא רק ביידיש.

למד בישיבת בית המדרש לתורה (אנ') בשיקגו שהקים סבו הרב רובינשטיין. רבותיו היו הרב חיים קרייזווירט, שאף הסמיכו לרבנות, הרב מרדכי רוגוב והרב ישראל מנדל הכהן קפלן (אנ').

לדבריו, וכפי שסיפר[1] ליצחק הרצוג, נשיא המדינה שביקר בביתו, הדמות שהשפיע על דרכו ביותר היה סב הנשיא - הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג שלאחר השואה ביקר בשיקגו ודרש ממנו ומחבריו הנערים לפעול למען העם היהודי.

את התואר הראשון עשה באוניברסיטת רוזוולט (אנ') בשיקגו, במקביל ללימודים בישיבה ולרבנות בקהילה מקומית בשבתות. אחרי שהוסמך לרבנות השלים את השכלתו בלימודי משפטים בקורסי ערב באוניברסיטת דה-פול שם הוסמך לשמש כעורך דין. הוא עסק בעריכת דין בשיקגו במשך תשע שנים.

בשנת תשכ"ד 1964 התמנה לרב בקהילת בית ישראל במיאמי ביץ', פלורידה, שם כיהן שמונה שנים. בסוף שנת תשל"ב 1972 עברה המשפחה לעיר ניו יורק, שם כיהן כראש מחלקת הכשרות וסגן נשיא ה-OU, לתקופה בת חמש שנים.

בשנת ה'תשל"ז 1977 עקרה המשפחה לעיירה מונסי. שם ייסד בית כנסת קהילתי בשם בית תורה, אולפנא תיכונית לבנות בשם בת תורה וישיבה תיכונית המשולבת יחדיו עם ישיבה גבוהה שנקראה על שם ישיבת "שערי תורה" שנוהלה ביפו בראשית המאה ה-20 בידי סבו הרב חיים צבי רובינשטיין. ייחודה של הישיבה היה בכך שאיגדה בחורי ישיבה מזרמים שונים באורתודוקסיה היהודית וגם מגילאים שונים. הרב ויין מסר בישיבה שיעורים בהלכה, כהכנת הבחורים הבוגרים לקבלת סמיכה לרבנות אותה העניק בעצמו. למעלה ממאה מתלמידי ישיבת שערי תורה מכהנים כרבני קהילות רבות באמריקה וכן באירופה ובישראל. מתלמידיו הבולטים, הרב הראל כהן ראש המכונים התורניים נזר דוד ומאבני המקום ומתרגם ומו"ל ספרי רבו, וכן הרב שלום המר, ראש ארגון "מקום משותף" ורב מרצה מוכר ברחבי העולם ובצה"ל.

לאחר שעלה ארצה, מילא את מקומו בנו הרב חיים צבי ויין, שלפני כן היה ר"מ בישיבה. שלש בנותיו נושאות גם הן בתפקידים חינוכיים.

יצירתו

מפעל הקלטות

בשבת ה'תשמ"ה 1985 החל בהקלטת סדרות שיעוריו בהיסטוריה שנמסרו לפני בני קהילתו בבית-הכנסת "בית תורה", ובהפצתם ברחבי ארצות הברית ואף בארץ בקרב דוברי אנגלית. מאותה העת נמסרו השיעורים השבועיים בהיסטוריה בקהילת בני תורה בכוונת מכוון באופן כזה שיתאימו לקהל רחב. בכל שבוע התקדמו הנושאים לפי סדר כרונולוגי, מבריאת העולם ועד מלחמת יום הכיפורים. הקלטות הוברחו גם לתוך ברית המועצות.

בהמשך הוקלטו שיעורים באופן שיטתי ומסודר על הפטרות הנקראות בשבתות ומועדים. במשך השנים התפתח מפעל הקלטות לסדרות שיעורים רבות ומגוונות, כמו: חייהם של גדולי ישראל בדורות קדמונים, מעמד האשה, פרקי אבות, תפילה ועוד.

הוצאת ספרי ההיסטוריה

בשנת ה'תשנ"א 1991 הופיע ספרו הראשון בהיסטוריה "Triumph of Survival" ("ניצחון של הישרדות"). הספר עוסק בהיסטוריה יהודית בעידן המודרני בין השנים 16501990. לאחריו הופיעו עוד ארבעה ספרים על ימי הבית השני והחורבן, גלות אדום ועד לעידן המודרני. הספרים הפכו לספרי לימוד במוסדות חינוך יהודיים רבים בארצות דוברות אנגלית.

ספריו

ספרים בעברית

  • חקרי הלכה, (1976) בהוצאת מוסד הרב קוק.
  • עיונים במסכתות התלמוד, (1989), שני כרכים.
  • חוקי חיים, (1991), על מועדי חודש תשרי.
  • "במסילה נעלה" סדרת ספרים על פרשות השבוע.

ספרים באנגלית

  • סדרה בת ארבעה כרכים על ההיסטוריה היהודית:
  • "Echoes of Glory"- הדים של הדר - על התקופה בין 350 לפני הספירה ל-750 לספירה.
  • "Herald of Destiny"- בשורת הגורל־750-1650 לספירה.
  • "Triumph of Survival"- ניצחון של הישרדות - 1650–1995.
  • "Faith and Fate"- אמונה וגורל - המאה העשרים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0