ההגדרה ה"מסובכת" יותר שהופיעה בהתחלה נועדה "לתפוס" גם התפלגויות בדידות, שעבורן לא קיימת התפלגות הופכית .
שיטת הדגימה
בהינתן משתנה מקרי בעל התפלגות אחידה רציפה בקטע (0,1), אז הוא בעל התפלגות .
כלומר, על מנת לקבל מספר אקראי מהתפלגות , כל שעלינו לעשות הוא לדגום מספר מהתפלגות אחידה בקטע (0,1), ואז להפעיל עליו את הפונקציה .
הקושי העיקרי הקיים בשיטה, הוא שלעיתים קשה למצוא את ההופכית המוכללת , גם כש- ידועה לנו.
דוגמאות
התפלגות מעריכית
נניח שאנו רוצים לדגום מספר מהתפלגות מעריכית עם פרמטר . הפה"מ הוא:
נמצא את הפונקציה ההופכית:
כלומר, נדגום מספר u מהתפלגות אחידה בקטע (0,1), ואז יהיה מספר אקראי מהתפלגות מעריכית עם פרמטר .
התפלגות אחידה בדידה
נניח שאנו רוצים לדגום מספר מהתפלגות אחידה בדידה בין a ל-b. הפה"מ הוא: לכל x בקטע [a,b].
נמצא את הפונקציה ההופכית המוכללת, עבור x בקטע [a,b]:
ה- הקטן ביותר (האינפימום) המקיים אי-שוויון זה, הוא המספר השלם הקטן ביותר שאינו-קטן מ-, כלומר:
כלומר, נדגום מספר u מהתפלגות אחידה בקטע (0,1), ואז יהיה מספר אקראי מהתפלגות אחידה בדידה בין a ל-b.
ניתן לראות שהתוצאה שקיבלנו היא הגיונית, שכן עבור u קרוב מאד ל-1 נקבל ועבור u קרוב מאד ל-0 נקבל .
הוכחת נכונות השיטה
על מנת להוכיח את נכונות השיטה, יש להוכיח שבהינתן התפלגות בעלת פונקציית התפלגות , ובהינתן משתנה מקרי בעל התפלגות אחידה רציפה בקטע (0,1), מתקיים: הוא משתנה מקרי בעל התפלגות .
ההוכחה במקרה זה היא יחסית פשוטה; פונקציית ההתפלגות של (נסמן אותה ב-) היא:
נפעיל את (שהיא פונקציה מונוטונית-עולה) על שני צידי האי-שוויון בתוך נוסחת ההסתברות, ונקבל:
וכיוון ש- הוא משתנה אחיד סטנדרטי:
משלושת השוויונות נובע:
כלומר אכן הפה"מ של התפלגות של זהה ל-, ולכן התפלגות זהה להתפלגות .
הוכחה עבור המקרה הכללי
שלב 1
לכל ולכל הפונקציה ההופכית המוכללת מקיימת את 2 אי-השוויונות הבאים:
מכיוון ש- מחזירה בהכרח ערך x המקיים , מתקיים בהכרח:
1.
שכן אחרת .
מכיוון ש- מחזירה את האינפימום על פני כל ערכי x המקיימים , מתקיים בהכרח:
2.
שכן אחרת: כלומר היה גדול-ממש מ-x, וזה לא ייתכן כי הוא אינפימום על פני קבוצה המכילה את x.
שלב 2
משני האי-שוויונים לעיל נובע שקבוצת ה-x-ים וה-p-ים המקיימים זהה לקבוצת ה-x-ים וה-p-ים המקיימים , כלומר:
הוכחה:
אם יש (x,p) השייך לקבוצה הראשונה, כלומר מקיים , אז נפעיל את הפונקציה (שהיא פונקציה מונוטונית-עולה) על שני הצדדים ונקבל: , ולפי מה שהוכחנו למעלה: , כלומר: , כלומר (x,p) שייך גם לקבוצה השנייה.
אם יש (x,p) השייך לקבוצה השנייה, כלומר מקיים , אז נפעיל את הפונקציה (שהיא פונקציה מונוטונית-עולה) על שני הצדדים ונקבל: , ולפי מה שהוכחנו למעלה: , כלומר: , כלומר (x,p) שייך גם לקבוצה הראשונה.
שלב 3
המטרה שלנו היא להוכיח שפונקציית ההתפלגות של זהה לפונקציית ההתפלגות . פונקציית ההתפלגות של (נסמן אותה ב-) היא:
לפי מה שהוכחנו בשלב הקודם, מתקיים בהכרח (נציב את U במקום p):
וכיוון ש- הוא משתנה אחיד סטנדרטי:
משלושת השוויונות נובע:
כלומר אכן הפה"מ של התפלגות של זהה ל-, ולכן התפלגות זהה להתפלגות .