דגדוג
דגדוג היא הנגיעה בגוף באופן שגורם לעיוות או לצחוק בלתי רצוני. הרגשה כזו יכולה לגרום הנאה או ריגוש, אבל היא לפעמים נחשבת בלתי נעימה, במיוחד במקרה של דגדוג אגרסיבי.
פיזיולוגיה
בשנת 1897, הפסיכולוגים ג' סטנלי הול וארתור אלין תיארו "דגדוג" כשני סוגים שונים של תופעות:
- הראשונה היא הרגשה שנגרמת בתנועה עדינה כנגד העור. הסוג הזה של דגדוג הנקרא "קניסמסיס", והוא בדרך כלל לא גורם לצחוק ולעיתים מלווה בהרגשת גירוי קלה[1].
- הסוג השני גורם לצחוק ונקרא "דגדוג אגרסיבי". הוא נוצר על ידי הפעלת לחץ חוזר ונשנה באזורים רגישים לדגדוג, הידועים כ"גרגלסיס"[1].
כבר בתינוקות ניתן לראות את תגובת הצחוק וההתפתלות כתגובה למגע עדין. במקור זה תוצר של רפלקס כתגובה למגע פתאומי, המטרה היא הגנה מעכבישים, נחשים וכדומה, ומשותפת ליונקים רבים[2].
אצל בני אדם ושימפנזים יש לתופעה חשיבות חברתית ותהיה תגובה חיובית כשהמגע מגיע מאדם קרוב בניגוד לזר למשל[2].
מחקרים
ידוע כי בני האדם לא מסוגלים לדגדג את עצמם. מחקר שנערך ב-2018 מזהה את המנגנון במערכת העצבים שמונע את הדגדוג העצמי - וזאת על ידי ההבנה של המנגנון הנוירולוגי שמאפשר לבני אדם להבדיל בין המגע של עצמם לזה של אנשים אחרים.[3]
בשנת 2016 חוקרים בדקו את נושא הדגדוג אצל חולדות. הם צפו בחולדות וראו תופעות שחיזקו את התיאוריה הקושרת דגדוג לקשרים חברתיים חיוביים[1][4].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: דגדוג |
- ד"ר איתי גל, למה אנחנו צוחקים כשמדגדגים אותנו?, באתר ynet, 30 באפריל 2007
- יורם שורק, דברים שיורמים יודעים: למה הדגדוג מצחיק ולמה אדם לא יכול לדגדג את עצמו?, באתר "הידען"
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 דגדוג, קווים לדמותו, באתר Brainstorm IL, 2020-11-01 (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 יורם שורק, דברים שיורמים יודעים: למה הדגדוג מצחיק ולמה אדם לא יכול לדגדג את עצמו?, באתר הידען, 2022-02-05
- ^ אסף רונאל, לא צחוק: למה אנחנו לא מצליחים לדגדג את עצמנו?, באתר הארץ, 22 בינואר 2019
- ^ ג'יימס גורמן, גם חולדות משתוקקות למגע חם ומדגדג, באתר TheMarker, 14 בנובמבר 2016
