גרינגסהוף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גרינגסהוף
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג מבנה אדריכלי
מיקום Neuhof
מדינה גרמניה
קואורדינטות 50°26′52″N 9°40′14″E / 50.4478°N 9.6705°E / 50.4478; 9.6705

גֶרינגסהוףגרמנית: Gehringshof) הוא נכס חקלאי לשעבר שאינו בשימוש, ששימש מרכז הכשרה חקלאי למהגרים יהודים לארץ ישראל בשנים 19291941 ושוב מ-1945 עד 1948, בית מרפא לרווחת עובדים עד 1983 ובית למבקשי מקלט עד 2001.

מיקום גאוגרפי

גרינגסהוף שוכן בקצה הדרום מערבי של רובע האטנהוף (Hattenhof), בעיריית נויהוף (Neuhof) במחוז פולדה במזרח הסה, על המדרון המזרחי של גבעה בגובה 350 מ' מעל מחוז (Ortsgemeinde) רבך (Rehbaches). שביל אספלט מוביל מ-L 3430 בין האטנהוף לביכנברג (Büchenberg) מערבה, על פני שדות תבואה ובריכות טבעיות, עד לכניסה לאתר.

היסטוריה

החווה הוזכרה לראשונה בסביבות 1630 כ"גרינגסהאוק" (Geringshauk) והייתה בבעלות פרובוסט יוהנסברג ליד פולדה. בשנת 1641 היא כונתה "גרונסהאק" (Grunshack) וב-1789 – גריסהאוג (Grüßhaug).

ההכשרה בגרינגסהוף

בשנת 1929 רכשה תנועת הקיבוץ הדתי, חברי ארגון הנוער הציוני בחד, ברית חלוצים דתיים, אגודת חלוצים דתיים, את גרינגסהוף מידי שמעון היינריך אוגוסט רוג. תנועת הקיבוץ הדתי נוסדה בשנת 1924 בבצנרוד (Betzenrod, היום מחוז אייטרפלד, Eiterfeld) ועברה לרודגס (Rodges, היום במחוז פולדה) ב-1926 או 1927. רודגס היה יישוב קטן מדי, והקבוצה עברה לגרינגסהוף, לו קראו הקיבוץ הדתי, כי שם התכוננו לחיים בקיבוץ. זה היה אתר הכשרה שבו הוכנו צעירים להגירה (עלייה לארץ ישראל באמצעות הכשרה חקלאית. לאחר הכשרה חקלאית קיבל החניך אישור מממשלת בריטניה לעלות לארץ ישראל. חוות גרינגסהוף הייתה קטנה מדי לטווח הארוך, ולכן עבדו עשרות צעירים וצעירות יהודים עבור האיכרים השכנים בהאטנהוף. החניכים היו ברובם סטודנטים מכל חלקי גרמניה שלא הורשו להמשיך ללמוד תחת המשטר הנאצי. בין אלו שהוכשרו בגרינגסהוף בשנות ה-30 של המאה ה-20 היה יוסף בורג (1909–1999), שהגיע לארץ ישראל ב-1939 והיה שר בכל ממשלות ישראלי בין השנים 19511986.

האתר נסגר על ידי השלטונות הנאצים בסתיו 1941. אלה מהתושבים שטרם הספיקו להגר או להסתתר גורשו לגטו ריגה.

קיבוץ בוכנוולד

זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם השנייה באירופה, ב-24 ביוני 1945, הגיעו לגרינגסהוף כ-50 צעירים יהודים ניצולים ממחנה הריכוז בוכנוואלד ומחנות ריכוז אחרים. לפני כן, ב-3 ביוני 1945, נלקחו מבוכנוולד לחווה באגנדורף ליד ויימאר, לה קראו "קיבוץ בוכנוולד", אך נאלצו להמשיך משם מערבה זמן קצר לאחר מכן כי הצבא הסובייטי נכנס לאזור. הגרינגהוף הפך לקיבוץ בוכנוולד. החווה נהרסה כמעט לחלוטין, אך התקבל אישור מרשויות הכיבוש האמריקאיות לבנות אותה מחדש. חברי קיבוץ נוספים עברו לגור שם, ועד מהרה גרו שם 70 איש. ביניהם היו סילביה וגנברג ואסתר בז'רנו, ניצולות תזמורת הנשים באושוויץ. אסתר התגוררה בחוות נוינדורף (Neuendorf) עוד ב-1939.

בהדרכת שני מדריכים מלפני המלחמה, הוקם אתר הכשרה על אדמת גרמניה לראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה לקראת היציאה לארץ ישראל. הבוגרים הראשונים נסעו לשם באוגוסט 1945. לאחר הקמת ישראל ייסדו חלקם ב-1948 את הקיבוץ בביר סאלם, שנקרא בתחילה גם "קיבוץ בוכנוולד" – היום נצר סרני. השוהים בגרינגסהוף קיבלו תמיכה מכמרים צבאיים יהודים וחיילים מבין חיילי צבא הכיבוש האמריקני שהוצבו באזור פולדה, אשר תרמו מזון, ביגוד, חומרי קריאה, רהיטים, כלי בית, כלים ותרומות ממשאביהם.[1]

בית מנוחה לרווחת העובדים; אכסניה למבקשי מקלט

בסוף שנות ה-40 רכש ארגון הרווחה Arbeiterwohlfahrt (AWO) את הגרינגסהוף והשתמש בו כבית נופש לילדים מוחלשים מבחינה חברתית. ניהלה אותו המחנכת הרפורמית אווה זליגמן (Eva Seligmann) בין השנים 1951 ל-1956.

משנת 1983 שימשו הבניינים את ה-AWO כבית מעבר למבקשי מקלט. השימוש הזה הסתיים ב-2001, כשעוד שכנו שם פליטי מלחמה מקוסובו, והגרינגסהוף עמד ללא שימוש מאז.

מצב נוכחי

הפיכת יחידות המגורים במתחם לבתים משותפים לא התממשו, ולא יושם הרעיון להקים מוזיאון עם מתקן פנאי צמוד. כיום הבניינים מוזנחים וצמחייה משתלטת על השטח.[2]

ספרות

  • Susanne Urban: "... nach eigenen Angaben in Kibuc Gehringshof": Displaced Persons in den Akten des ITS; Projekte und Einblicke in Forschungsansätze, in: Freilegungen: Spiegelungen der NS-Verfolgung und ihrer Konsequenzen, Wallstein, Göttingen, 2015, S. 191–214
    • סוזן אורבן, מחקר על עקורים בגרינגסהוף, בהסתמך על תיקי ITS; פרויקטים ותובנות לגבי גישות מחקר, בתוך: חשופים: השתקפויות של רדיפות הנאצים והשלכותיה, וולשטיין, גטינגן, 2015, עמ' 191–214
  • Erhard Lotter: Der Gehringshof in der Zeit von 1922–48: ein Beitrag zum Tausend-mal-tausend-Teile-Puzzle einer zionistischen Hachschara-Stätte bei Fulda, in: Beiträge zur Geschichte Neuhofs, Band 3, Geschichtskreis Neuhof, 2005, S. 287–302
    • ארהרד לוטר: הגרינגהוף ב-1922-48: תרומה לפאזל אלף חלקים של אתר הכשרה ציוני ליד פולדה, בתוך: תרומות לתולדות נויהוף, כרך 3, 2005, 287-302
  • Judith Tydor Baumel: Kibbutz Buchenwald and Kibbutz Hafetz Hayyim: Two Experiments in the Rehabilitation of Jewish Survivors in Germany. In: Holocaust and Genocide Studies, Vol. 9, No. 2, United States Holocaust Memorial Museum, Washington, 1995, S. 231–249
  • Heinz-Jürgen Hoppe: „Von Betzenrod zum Kibbuz Rodges. Religiös-zionistische Chaluzarbeit im Raum Fulda.“ In: Buchenblätter Bd. 62, 1989
    • היינץ-יורגן הופה: "מבצנרוד ועד לקיבוץ רודגס. עבודה דתית-ציונית באזור פולדה", בתוך: בוכנבלט 62, 1989
  • Y. Walk: „The Torah va-Avoda Movement in Germany“, In: Leo Baeck Yearbook 6, 1961
  • Aryei Fishman: Judaism and Modernization on the Religious Kibbutz (Kap. 4: „The foundations of the Religious Kibbutz Movement“), Bar-Ilan University, Israel, 1992, (Online Publication: Oktober 2009), Online ISBN 9780511557330, Hardback ISBN 9780521403887, Paperback ISBN 9780521050272.
    • אריה פישמן: יהדות ומודרניזציה בקיבוץ הדתי (פרק ד': "יסודות התנועה הקיבוצית הדתית"), אוניברסיטת בר-אילן, ישראל, 1992, (פרסום מקוון: אוקטובר 2009)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ (אורכב [חסר תאריך] ב motlc.wiesenthal.com [Error: unknown archive URL])
  2. ^ Florian Dietz, „Vergessene Orte“ (2) - Der Gehringshof: Übergangsheim für Asylbewerber, 27. August 2009(הקישור אינו פעיל, 2018-03)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

גרינגסהוף40220308Q1498573