גרייס צ'יסהולם יאנג
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. גרייס צ'יסהולם יאנג (באנגלית: Grace Chisholm Young, 15 במרץ 1868 - 29 במרץ 1944) הייתה מתמטיקאית אנגלייה והאישה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור בגרמניה בשנת 1895. תרומתה לעולם המתמטיקה התבטאה בתחומי הגאומטריה, תורת הקבוצות ונגזרות של פונקציות[1]. הישגיה בתחום החשבון האינפיניטסימלי זיכו אותה בפרס גמבל מטעם מכללת גירטון של אוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה בשנת 1915.
קורות חיים
גרייס צ'יסהולם יאנג נולדה בהייזלמיר (אנ'), במחוז סארי ליד לונדון, בריטניה. אביה, הנרי וויליאמס צ'יסהולם, עבד במשרה חשובה בממשלת בריטניה כממונה על האוצר ואחיה הגדול, יו, היה עורך מפורסם במהדורות אנציקלופדיית בריטניקה ובעיתון הטיימס. היא הייתה האחות הקטנה מבין ארבעה אחים. בילדותה, היא ואחותה למדו בחינוך ביתי עם אמן, אנה לואיזה, ועם אומנת. משפחתה עודדה אותה להשתלב בעבודה סוציאלית ולסייע לנזקקים בלונדון. היא שאפה ללמוד רפואה, אך משפחתה לא הסכימה לכך ולכן היא בחרה להתעמק בלימודי המתמטיקה[2].
השכלה
בגיל 17 צ'יסהולם עברה את בחינת הכניסה לאוניברסיטת קיימברידג' ורק לאחר ארבע שנים, כשמכללת גירטון של קיימברידג' הציעה לה מלגה, היא הורשתה ללכת. מכללת גירטון שנפתחה בשנת 1869 הייתה המסגרת החינוכית הפורמלית הראשונה באנגליה שהוקדשה לחינוך נשים ברמת אוניברסיטה. היא למדה מתמטיקה בשנים 1889 – 1892 והמורה שלה היה וויליאם הנרי יאנג, שלימים הפך לבן זוגה. בעקבות מעמדן של הנשים באותה התקופה, הן לא יכלו לקבל תארים רשמיים ולכן בשנת 1892 צ'יסהולם עברה את בחינות הגמר שלה וקיבלה ציון שווה ערך לתואר ראשון. חברתה הטובה לכיתה הייתה המתמטיקאית איזבל מדיסון. בסוף השנה הראשונה, מדיסון הייתה בראש הכיתה כשצ'יסהולם מקום אחד מתחתיה. הן נהגו לערוך ביניהן תחרויות ידידותיות לא רשמיות, כדוגמת האתגר לעבור את המבחן של בית הספר להצטיינות במתמטיקה באוניברסיטת אוקספורד, שבו צ'יסהולם הציגה את הביצועים הגבוהים ביותר מכל הסטודנטים באוקספורד. כתוצאה מכך, היא הייתה הראשונה שהוציאה תואר ראשון גם באוניברסיטת אוקספורד וגם באוניברסיטת קיימברידג'. מדברי המתמטיקאית מרי קרטרייט, שהייתה חברת סגל בגירטון, שתיהן ביצעו את האתגר כדי להפריך את טענת אחד ממוריהם לפיה קשה יותר לאישה להשיג תואר באוקספורד מאשר בקיימברידג'[2]. צ'יסהולם נשארה בקיימברידג' לשנה נוספת כדי להשלים את החלק השני בלימודיה.
לאחר לימודיה בקיימברידג', היא התעניינה בהמשך לימודי מתמטיקה בבריטניה אך מכיוון שנשים לא התקבלו שם עדיין לבתי ספר לתארים מתקדמים, עברה לגרמניה ללמוד באוניברסיטת גטינגן, שהייתה אחד מהמרכזים הגדולים למתמטיקה בעולם. משרד התרבות של ברלין קיבל אותה לאוניברסיטה והיא למדה בקורס שרק נפתח באותה התקופה לנשים. היא עבדה שם עם המתמטיקאי הגרמני פליקס קליין, שהיה היועץ האקדמי שלה ובהנחייתו עבדה על הדוקטורט שלה במתמטיקה. בשנת 1895, בגיל 27, סיימה את הדוקטורט בהצטיינות והייתה האישה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור בגרמניה. התזה שלה הייתה בנושא הקבוצות האלגבריות של הטריגונומטריה הספירית[3].
למרות התנגדות משפחתה לכך שתלמד רפואה, צ'יסהולם ניגשה ללימודי רפואה בגיל מאוחר יותר בגרמניה ובשוויץ והשלימה את כל הדרישות לתואר ברפואה מלבד ההתמחות ובחינות המעבר הרשמיות.
חיים אישיים
ב-11 ביוני 1896, צ'יסהולם נישאה למתמטיקאי האנגלי וויליאם הנרי יאנג (אנ') ובמשך עשור הם חיו בגרמניה, איטליה, הודו ועבדו על מחקריהם ולבסוף החליטו להתיישב ולהקים משפחה בשווייץ. לזוג היו שישה ילדים, שמתוכם שלושה למדו מתמטיקה בעקבות הוריהם ושלושה התעמקו בתחומי ההנדסה, הפיזיקה והכימיה. גרייס לימדה את כל ילדיה לנגן בכלי נגינה[2].
מלחמת העולם הראשונה הייתה טרגית עבור המשפחה מכיוון שבנם הבכור פרנק, שהיה טייס, מת בגיל 19 בעת ביצוע פעילותו בחיל האוויר המלכותי. מאז החלה ירידה במצבה הבריאותי של צ'יסהולם ובאמצע שנת 1920, היא הפסיקה את פעילותה במתמטיקה. בתחילת מלחמת העולם השנייה, צ'יסהולם עזבה ברכבת את שווייץ ונסעה לפריז. לפני שגרמניה כבשה את צרפת, היא טסה במטוס האחרון מפריז לאנגליה עם שניים מנכדיה. היא התכוונה לחזור מאנגליה לשווייץ, אך לא יכלה בעקבות כיבוש צרפת ולכן נאלצה להישאר באנגליה. וויליאם הנרי יאנג לא הצליח לצאת משווייץ ונפטר מדיכאון שנבע מריחוקו מאשתו ומהמשפחה ב-1942[4]. שנתיים לאחר מכן, צ'יסהולם נפטרה מהתקף לב בגיל 76 ולא הספיקה לקבל את תואר הכבוד שמכללת גירטון רצתה להעניק לה.
תרומתה לחקר המתמטיקה
בשנת 1898, לאחר נישואיה, בני הזוג נסעו לגרמניה וביקרו את קליין באוניברסיטת גטינגן. קליין עודד אותם לחקור את תורת הקבוצות והצעה זו הובילה אותם לעבודה בתחומים כמו הטופולוגיה של הקו והמישור, מדידות ואינטגרציה, טור פורייה ויסודות החשבון הדיפרנציאלי והאינפיניטסימלי. יחד, הזוג פרסם 214 מאמרים מתמטיים ומספר ספרים, ביניהם ספר לימוד בגיאומטריה לבית הספר היסודי והתיכון שפורסם ב-1905 ותורגם ל-4 שפות[5] וספר העוסק בתיאורית קבוצות של נקודות שפורסם ב-1906[6]. בשנת 1914 היא החלה לפרסם מאמרים וספרים בשמה בלבד. בשנת 1915, צ'יסהולם זכתה בפרס גמבל לבוגרים מובחרים ממכללת גירטון על מאמרה בנושא יסודות החשבון האינפיניטסימלי ונגזרות אינסופיות[7]. ההישג הגדול ביותר שצ'יסהולם מזוהה עמו הוא משפט דנג'וי-יאנג-סאקס (אנ') שמתאר נגזרות של פונקציות ועבודתה בין השנים 1914 - 1916 תרמה רבות להרכבתו[8].
כתיבת ספרי ילדים
במסעותיה בעולם, היא למדה שש שפות ועם הידע שצברה היא כתבה שני ספרי ילדים שמנגישים מדעים בנושאי הרבייה והתאים בגוף. הספר בנושא רבייה פורסם ב-1905 ונקרא "בימבו: סיפור מהחיים האמיתיים לג'יל ומולי" והספר בנושא התאים פורסם ב-1907 ונקרא "בימבו והצפרדעים: עוד סיפור מהחיים האמיתיים". בימבו היה הכינוי שהזוג נתן לבנם הבכור, פרנק, שנולד בשנת 1897[3].
מורשת
אחת מ-15 נכדיה של צ'יסהולם, סילביה וויגאנד, שהייתה מתמטיקאית באוניברסיטת נברסקה ונשיאה לשעבר של האגודה לנשים במתמטיקה, הקימה בשנת 1996 עם בן זוגה, רוג'ר, פרויקט מתן מענקי מחקר[9] לתמיכה במחקרים של סטודנטים לתארים מתקדמים ע"ש גרייס צ'יסהולם יאנג וויליאם הנרי יאנג[10].
לקריאה נוספת
- מגזין איגוד הנשים במתמטיקה, "גרייס צ'יסהולם יאנג", סילביה וויגאנד, כרך 7, מספר 3, (מאי-יוני 1977), עמודים 5–10.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיות של נשים מתמטיקאיות, "גרייס צ'יסהולם יאנג", אתר אגנס סקוט קולג', פרופ' לורנס רידל (1995–2022).
- "גרייס צ'יסהולם יאנג", אתר אוניברסיטת סנט אנדרוז, סקוטלנד, ג'ון ג'וזף אוקונור ואדמונד פרדריק רוברטסון (2005).
- "גרייס צ'יסהולם יאנג - מתמטיקאית מגירטון", אתר ספריית אוניברסיטת קיימברידג', ליאם סימס (19.7.2022).
- "גרייס צ'יסהולם יאנג", אתר פיזיקה היום, כתב עת מטעם המכון האמריקאי לפיזיקה (15.3.2017).
הערות שוליים
- ^ Grace Chisholm Young, PHYSICS TODAY
- ^ 2.0 2.1 2.2 Laurence Riddle, Biographies of Women Mathematicians - Grace Chisholm Young, Agness Scott College, 1995 - 2022
- ^ 3.0 3.1 Liam Sims, Grace Chisholm Young (1868-1944), Girton mathematician, Cambridge University Library Special Collections, July 19th, 2022
- ^ John Joseph O'Connor and Edmund Frederick Robertson, Grace Chisholm Young, University of St Andrews, 2005
- ^ Laurence Riddle, Grace Chisholm Young and W.H Young - First Book of Geometry, Agness Scott College, 2005
- ^ Laurence Riddle, W. H. Young and Grace Chisholm Young - The Theory of Sets of Points, Agness Scott College, 2005
- ^ Laurence Riddle, Dr. Grace Chisholm Young - On Infinite Derivates, An Essay, Agness Scott College, 2005
- ^ Laurence Riddle, Denjoy-Young-Saks Theorem, Agness Scott College, 2005
- ^ Grace Chisholm Young and William Henry Young Award, UNIVERSITY OF NEBRASKA-LINCOLN
- ^ Grace Chisholm Young Fellowships, LONDON MATHEMATICAL SOCIETY
