גרגרס גראם
תבנית אישיות ביטחונית ריקה גרגרס וינתר וולפסברג גראם (בנורווגית: Gregers Winther Wulfsberg Gram; 15 בדצמבר 1917 – 13 בנובמבר 1944) היה לוחם התנגדות וחבלן נורווגי. שירת כטר"ש ובהמשך כסגן משנה ב"פלוגה הנורווגית העצמאית 1" (Kompani Linge) במהלך מלחמת העולם השנייה. נהרג בפעולה בשנת 1944.[1]
ביוגרפיה
רגרס גראם נולד בשנת 1917 בוסטרה אקר (כיום חלק מאוסלו), בנו של הארלד גראם, שלימים כיהן כשופט שלום באוסלו. הוא נקרא על שם סבו מצד אביו, גרגרס וינתר וולפסברג גראם, שכיהן כראש ממשלת נורווגיה בסטוקהולם וכמושל מחוז הדמרק.
גראם לא עבר את בחינת הבגרות (examen artium) בניסיון הראשון, אך בהמשך התקבל ללימודי משפטים באוניברסיטת אוסלו.[2][3] הוא נקרא על שם סבו מצד אביו, גרגרס ווינטר וולפסברג גראם, שכיהן כראש ממשלת נורווגיה בסטוקהולם ומושל המחוז של הדמרק.
מלחמת העולם השנייה
עם פלישת גרמניה הנאצית לנורווגיה ב-9 באפריל 1940, הצטרף גראם לתנועת ההתנגדות. לאחר ששירת כלוחם בקרבות הראשונים נגד הכיבוש הגרמני, החל להיות מעורב בפעילות תעמולה ועיתונות מחתרתית. בעקבות זאת, נאלץ לברוח מנורווגיה בשנת 1941.[1]
בהגיעו לבריטניה, גויס למנהלת המבצעים המיוחדים ועבר הכשרה צבאית במסגרת "פלוגה לינגה".[4]
ב-12 במרץ 1943 צנח גראם חזרה לנורווגיה יחד עם מקס מאנוס, והשניים ביצעו את מבצע "מרדוניוס", שבמהלכו הטביעו שני כלי שיט גרמניים וגרמו נזק לכלי שלישי ב-28 באפריל. זאת על אף תנאי ראות קשים והחשש כי עקבות הסירות שלהם ייחשפו בשל זרמי מים זוהרים. לאחר המבצע חזרו גראם ומאנוס לבריטניה, שם שהו עד אוקטובר 1943.[5] על חלקו במבצע הוענקה לגראם מדליית המלחמה הבריטית. בתיאור ההמלצה לעיטור נכתב כי לאחר שמאנוס חלה בדלקת ריאות, נאלץ גראם לנהל לבדו את הפעילות בשטח ואף לטפל במאנוס עד להחלמתו. בקיץ 1943 קיבל גראם גם את צלב המלחמה הנורווגי עם חרב (Krigskorset med sverd), שהוענק לו על ידי הוקון מלך נורווגיה בטקס בבית הספר הצבאי STS 26 בסקוטלנד. בטקס השתתפו גם יורש העצר הנסיך אולף, שר ההגנה אוסקר תורפ, והרמטכ"ל וילהלם פון טאנגן הנשטיין.[1][6]
אוקטובר 1943 שב גראם לנורווגיה יחד עם מאנוס, איינר יובן וקרל פרדריק ויבורג, לביצוע מבצע נוסף – "בנדל" (Bundle), שמטרתו הייתה לפגוע באוניות גרמניות. בהמשך השתתף בפעולות חבלה נוספות במסגרת קבוצת "אוסלוגנגן" (Oslogjengen), יחידת החבלה של המחתרת הנורווגית (Milorg) באוסלו, בפיקודו של גונאר סונסטבי. לצד פעילותו כחבלן, היה מעורב גם במבצעי תעמולה, ובהם מבצע "דרבי" – תעמולה שהופנתה נגד החיילים הגרמנים. בין פעולותיו הבולטות הייתה השמדת מסמכים גרמניים של כוח העבודה הנורווגי, וכן חבלה במחסן דלקים גרמני.[5]
ב-13 בנובמבר 1944 נהרג גראם במארב שהתבצע בבית הקפה "פלאסקפה" שבשכונת גרינרלוקה באוסלו. הוא ועמיתו, אדוורד טלאקסן, הגיעו לפגישה עם מי שהוצגו כעריקים נאצים, אך במקום התפתח קרב יריות, וגראם נורה למוות בידי הגסטפו. אביו, הארלד גראם, שגם היה מעורב בתנועת ההתנגדות, שרד את המלחמה.[2][3]
הנצחה
בעת מותו, כבר הייתה בתהליך המלצה להעניק לו את הצלב הצבאי, אך בשל הנוהג שלא להעניק את העיטור לאחר מוות, היא לא מומשה. ב-7 בפברואר 1945 העניק סר ויקטור מאלט, ראש הנציגות הדיפלומטית הבריטית בסטוקהולם, את מדליית המלחמה הבריטית לאביו של גראם.[1]
בשנת 1994 הוצב פסל בדמותו סמוך לאולם הספורט ניירדהאלן באוסלו. רחוב "גרגרס גראם" בעיר נקרא על שמו.
בשנת 2008 גולם על ידי השחקן ניקולאי קלבה ברוך בסרט הנורווגי מקס מאנוס.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Kraglund, Ivar (1995). "Gram, Gregers". Norsk krigsleksikon 1940-45 (בנורווגית). Oslo: Cappelen. p. 138. ISBN 82-02-14138-9. אורכב מ-המקור ב-20 באפריל 2009. נבדק ב-20 בדצמבר 2008.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 Alkärr, Thomas (28 בנובמבר 2008). "Gregers Gram" (בנורווגית). NRK Gull. נבדק ב-21 בדצמבר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 Moland, Arnfinn (1995). "Gram, Harald". Norsk krigsleksikon 1940–45 (בנורווגית). Oslo: Cappelen. pp. ?. ISBN 82-02-14138-9. אורכב מ-המקור ב-20 באפריל 2009. נבדק ב-21 בדצמבר 2008.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה) - ↑ Nøkleby, Berit (1995). "Kompani Linge". Norsk krigsleksikon 1940–45 (בנורווגית). Oslo: Cappelen. p. 221. ISBN 82-02-14138-9. אורכב מ-המקור ב-11 באוגוסט 2011. נבדק ב-20 בדצמבר 2008.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה) - ^ 5.0 5.1 5.2 "Recommendations for Honours and Awards (Army)—Image details—Gram, Gregers". DocumentsOnline. The National Archives. אורכב מ-המקור (fee required to view full pdf of original recommendations) ב-15 ביולי 2021. נבדק ב-22 בדצמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Manus, Max (1995). Mitt liv (בנורווגית). Oslo: Damm. pp. 176–177. ISBN 82-04-09571-6.
גרגרס גראם40445453Q1781286