גץ פון ברליכינגן
_b_001.jpg)
גוטפריד "גץ" פון ברליכינגן (בגרמנית: Gottfried „Götz“ von Berlichingen) הידוע גם בכינוי "גץ בעל יד הברזל" היה אביר, לוחם, שודד, ושכיר חרב גרמני בן המאה ה-15.
המודעות הציבורית, ההיסטורית, והשפעתן התרבותית של פעולותיו של גץ פון ברליכינגן, התגברו בעיקר בהשפעת המחזה אודותיו פרי עטו של יוהאן וולפגנג פון גתה.
חייו
גץ פון ברליכינגן נולד למשפחת אצילים מברליכינגן שבווירטמברג. בשנת 1497 החל לפעול בשירותו של פרידריך הראשון מברנדנבורג-אנסבאך. בשנת 1498 נלחם בשורות צבאו של מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" באזור אלזס-לורן ובורגונדי ובמלחמה השוואבית.
בשנת 1500 פרש משירות הקיסר והקים צבא של שכירי חרב אשר פעלו בשירותם של אצילים שונים תמורת תשלום. בשנת 1504 לחמו ברליכינגן ושכירי החרב שלו עבור אלברט הרביעי, דוכס בוואריה. במהלך הקרב על העיר לנדסהוט איבד את ידו הימנית. פרוטזת הברזל שהותקנה לו על מנת להחליף את היד שנקטעה, הייתה מכשיר משוכלל במיוחד יחסית לתקופה ואיפשרה לו את המשך השימוש בחרב, אך גם לכתיבה באמצעות עט נוצה. למרות פציעתו המשיך ברליכינגן בפעילותו הצבאית ובמהלך השנים הבאות השתתף במספר פעולות לנקמת דם בשמו ובשם מעסיקיו וידידיו.
בשנת 1512 תקפו ברליכינגן ואנשיו ושדדו קבוצה של סוחרים מן העיר נירנברג שחזרו מן השוק בלייפציג. המעשה נחשב פראי במיוחד, בתגובה לכך הוטל עליו חרם קיסרי, אשר על מנת להסירו נאלץ לשלם קנס גבוה במיוחד. בשנת 1518 שוב הוטל עליו חרם קיסרי והפעם שוב בגין פעולה אלימה במיוחד, חטיפת אציל ודרישת כופר תמורת שיחרורו.
בשנת 1519 החל לפעול בשירותו של דוכס וירטמברג כנגד הליגה השוואבית. באחד הקרבות נאלץ להיכנע ונלקח בשבי. הוא נמסר לידי תושבי אחת הערים ששדד בעבר אך שוחרר תמורת כופר והבטחה שלא לשוב ולהילחם כנגדם.
בשנת 1525 עם פרוץ מרד האיכרים של אלזס הצטרף, בניגוד לדרכו בדרך כלל לפעול בשירותם של האצילים, לצד האיכרים המורדים, ואף הנהיג אותם למשך פרק זמן מסוים. בשנת 1526 לאחר ניצחונו של הקיסר וסיום המרד נעצר ברליכינגן והפסיק את פעילותו. הוא שוחרר בשנת 1530 לאחר שהתחייב שלא להתרחק מביתו.
בשנת 1540 שוחרר ברליכינגן מהתחייבותו על ידי קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" והחל לפעול בשירותו. בשנת 1542 נלחם עבור הקיסר במערכה נגד האימפריה העות'מאנית בהונגריה, ובשנת 1544 בפלישה הצרפתית.
בשנים שלאחר מכן שב ברליכינגן לביתו שבטירת הורנברג (Burg Hornberg) ופרש מפעילות צבאית.
מורשתו
גץ פון ברליכינגן הותיר אחריו אוטוביוגרפיה בכתב ידו שנערכה ופורסמה במספר מהדורות.
בשנת 1773 פרסם יוהאן וולפגנג פון גתה מחזה הנושא את שמו של ברליכינגן אשר התבסס על המהדורה משנת 1731 של האוטוביוגרפיה.
בגרמניה הנאצית כונתה דיוויזיית הפאנצרגרנדיר אס אס ה-17, על שמו של ברליכינגן, בדומה לכינויים שניתנו גם לדיוויזיות אחרות, על שמות גיבורי מורשת ותרבות גרמנית מן העבר.
הפילוסוף הצרפתי סארטר כתב מחזה המציג את ברליכינגן כדמות אקזיסטנציאליסטית.
טירת הורנברג, שהחליפה בעלויות במשך השנים, משמשת כיום מוזיאון להנצחת פעילותו של ברליכינגן.
סמל העיר שנטאל (Schöntal) וכן של אחת משכונותיה, ברליכינגן (Berlichingen) מכילים בתוכם את איור פרוטזת הברזל של בן העיר המפורסם. סמל העיר יאגזטהאוזן (Jagsthausen) כולל בחלקו העליון איור של פרוטזת הברזל של ברליכינגן, במטרה להזכיר את הקשר שבין העיר לבין הדמות ההיסטורית שעל פי מחזהו של גתה התגורר בנעוריו בטירה המקומית (Burg Jagsthausen).
קישורים חיצוניים
- גץ פון ברליכינגן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
29464705גץ פון ברליכינגן