גנ"ק
גנ"ק– גילוי ניווט וקשר - הוא מכלול מקצועי בחיל הים הכולל שלושת התחומים: גילוי – הצגת תמונת מצב עדכנית בפני מפקד כלי השיט על כלי השיט צוללות מטוסים הנמצאים בגזרת הספינה. ניווט – מיקום כלי השיט במרחב ומסלול התנועה ליעד. וקשר – קיום תקשורת בטוחה עם מפקדת חיל הים, כלי השיט האחרים בכוח, וכלי שיט ותחנות חוף בסביבה.
בספינות הטילים
קצין גנ"ק הוא הקצין המפקד על מחלקת הגנ"ק בכלי השיט. מערכת הגילוי הספינתית היא חלק ממערך הגילוי החילי מספקת נתונים המתגלים ומקבלת מידע שנאסף על ידי יחידות אחרות. צוות המחלקה כולל את בעלי המקצוע אלחוטן, בקרי שליטה ובקרה – בעבר מוכ"מים, וקשר ימי - בעבר אתת
הפעילות נעשית במי"ק - מרכז ידיעות קרב, חדר האלחוט ובגשר הספינה. מבנה הגשר והתורן הראשי נמצאים באחריות המחלקה. האחריות למדורי הספינה השונים מתחלקת עם המחלקות האחרות.
גילוי
ציוד הגילוי בספינה כולל מכ"ם חיפוש, מערכת קליטת שידורים אלקטרוניים, שולחן סימון לגזרה הקרובה לוח סימון לגזרה הרחוקה. שהוחלפו על ידי צג שליטה ובקרה אלקטרוני. משקפות תצפית ודיווחי צופים.
בספינות הנצ"ל קצין הגנ"ק אחראי גם על מערכת הסונאר לגילוי צוללות.
-
שולחן המי"ק בטרפדת באמצע שנות הששים.[א]
-
חובלים מכינים תמונה מקומית על שולחן המי"ק באח"י יפו (ק-42) 1961.
-
שולחן עיבוד התמונה המקומית במי"ק ספינת סער בשנות השבעים.
-
ניווט על שולחן המפות של אח"י נגה, 1974.
ניווט
תחום הניווט כולל: ניווט חופי, הכרת המפה הימית, ניווט במימי חופין על הסכנות הטמונות בו. כיום הניווט נעשה על פי מכשירי איכון מערכות GPS.
בעבר היה ניווט אסטרונומי למעקב אחר מקום האנייה ודרכה בים הפתוח. הכרת גורמי השמים, חישובים טריגונומטריים ושימוש באלמנך הימי וטבלאות ניווט
מכשירים ועזרי הניווט – מצפן מגנטי וגירוסקופי, משקפת כיוון (Pelorus (instrument)) מד עומק (Depth gauge), סקסטנט, עזרי ניווט אלקטרוניים. היכרות עם הספרות המקצועית הנוגעת לאזור השיט. שימוש נכון בספרי המגדלורים, Pilot Book ו”הוראות לימאים” המונפקות על ידי הרשויות בעולם בדפוס ובאלחוט.
ציוד הניווט כולל מפות ימיות, GPS אמצעי ניווט לוויני, אמצעי תצפית ניווט חופי, מכשירי פלורוס (Pelorus (instrument)) למדידת כיווני ראיה ממעתקי מצפן הג'ירו. מכשירי סקסטנט וכרונומטר לצורכי ניווט אסטרונומי. ספרות ימית מקצועית.
-
מכשיר הפלורוס למדידת כיווני מצפן לצורך ניווט חופי ובקרת תנועה למניעת התנגשות.
-
מציאת הרוחב הגאוגרפי על ידי מדידת גובה השמש מעל האופק, בעת הצהריים במכשיר הסקסטנט.
-
ניווט אסטרונומי - אלי לוי ואברהם אשור מבצעים תצפית כוכבים בסקסטנט, בגשר המשחתת אח"י יפו (ק-42). ביניהם מתקן מדידת כיוונים - פלורוס (Pelorus (instrument)), 1961.
קשר
ציוד הקשר בספינה כולל את דגלי הטקס הנהוגים בחיל הים, דגלי הקוד הבינלאומי וציוד איתות אור[1] שהיו נהוגים בעבר.
מכשירי קשר בתחומים שונים לטווח רחוק וקרוב המכוילים בתדרי העבודה בין יחידות החיל מטוסים ומוקדים ימיים. מכשירים ניידים לקשר עם סירת הספינה וחוליות השתלטות הפועלות מחוץ לספינה.
מטאורולוגיה
נושא מטאורולוגיה ימית הוא באחריותו של קצין הגנ"ק וכולל: הכרת האטמוספירה, מערכות לחץ, העברת אנרגיה, יציבות ואי יציבות, עננים, ערפל,
רוחות, זרמים, גלים, סערות, קריאתי מפות מזג אוויר, יישום מידע לבטיחות השייט, מסלול בכל מזג אוויר, הכרת מכשור, משלוח תצפית מזג אוויר. בכלל ובזירת ההפלגה בפרט כולל הוראות שמירה על הסביבה הימית.
קצין גנ"ק שייטתי
פקודות הקבע של שייטת ספינות הטילים כוללות אוגדן גנ"ק המפרט את אחריות וצורת הביצוע הנדרשת בנושאי גנ"ק במצבים השונים.
קצין הגנ"ק השייטתי – אחראי בפני מפקד השייטת על איוש נכון ותפקוד בעלי המקצוע בתחום הגנ"ק. בעתות מלחמה ומבצעים מוציא את נספח הקשר למבצע הקובע תדרי עבודה ומילות קוד לדיווח. מקים ומאייש את חפ"ק מפקד השייטת במבצעים גדולים.
הדרכה
בית ספר גנ"ק בבה"ד חיל הים אחראי להכשרת מקצועות הגנ"ק לאנשי החיל. המקצועות הנלמדים הם: בקרי שליטה ובקרה לכלי שיט ולחוף. קשרים ימיים -אתתים. האלחוטנים מוכשרים לתפקידם בבית ספר לאלחוט.
הכשרה לתפקיד קצין גנ"ק נעשית בבית ספר פיקוד ימי בבה"ד חיל הים. הידע הנדרש מתבסס על היותם בוגרי קורס חובלים של חיל הים הישראלי.
בציי העולם
הצי המלכותי הבריטי הוא המקור ממנו הגיע המושג "גנ"ק" לחיל הים הישראלי. הדבר קרה בעת רכישת המשחתות באמצע שנות החמשים.
בצי הגרמני נהוג ארגון דומה בכלי השיט והמחלקה נקראת CIC Department (בגרמנית : Hauptabschnittsleiter )
בצי הצרפתי הארגון הפנימי בכלי השיט שונה במקצת. קיימת מחלקת מבצעים הכוללת חמש תת-מחלקות: ניהוג וניווט, גילוי, קשר, חימוש (טילים ותותחים) ונגד צוללות.[2]
ראו גם
מקורות וקריאה נוספת
- נוהלי מחלקת גנ"ק במשחתת, חיל הים, הוצאה לאור 1965.
קישורים חיצוניים
- ג. ד. חדשות בשטח הניווט, 'מערכות ים ל"ד', ספטמבר 1957, עמ' 54.
- רס"ן מלר (ח"י צרפתי), "שתי מעלות ימינה" השיטה המטרית והניווט , 'מערכות ים מ"א' מאי 1959, עמ' 20.
- שפרד מ. ג'נקס, ניווט מתחת למעטה של קרח של הקוטב הצפוני, 'מערכות ים מ"א' מאי 1959, עמ' 23.
- יהויקים ברקאי, מפות ימיות וספרי ניתוב של חוף ישראל, 'מערכות ים מ"ג' אוקטובר 1959, עמ' 12.
- אדמירל שפילד, ניווט תת-מימי , 'מערכות ים' נ"ט, מאי 1962, עמ' 15.
- אלכס דרורי, התפתחות הניווט בצי הסוחר ותחזית לעשור הבא, 'מערכות ים' 81, דצמבר 1966, עמ' 2.
- מאיר שפיר, מערכות קשר מערכות ים" 95, אוגוסט 1969, עמ' 20.
- סגן שי, תקשורת ימית, "מערכות ים", 101, דצמבר 1970, עמ' 15–17.
- חרות צמח, אמצעי גילוי בציי עולם, "מערכות ים", 101, דצמבר 1970, עמ' 18.
- סא"ל רוני פלג, מחלקת גנ"ק בספינת טילים אתר משמר המורשת הימית אוגוסט 2020.
ביאורים
- ^ שולחן המי"ק בטרפדת דומה לשולחן המי"ק במשחתת אך התא הצר מחייב עבודה של בן אדם אחד.
הערות שוליים
- ^ איתות נצנוצים קו ונקודה בשיטת קוד מורס.
- ^ המקור אדמירל Jean de la Touche מהצי הצרפתי באמצעות יוסף שניר.
30330251גנ"ק