גיטרת רזונטור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גיטרת דוברו
רזונטור (מהוד) דוברו מתחת לכיסוי, דיסקית שקועה
פריטה עם סלייד
נגינה בגיטרה המונחת על הברכיים

גיטרת רזונטור (מהוד בעברית; נקראת פעמים רבות בשם הגנרי גיטרת דוברו על שם המותג המוכר ביותר שלה), היא גיטרה שצלילהּ מוגבר באמצעות חרוט העשוי דיסקיות מתכת המותקן על גופה. בעיית ההגברה, שהייתה חיונית בראשית המאה ה-20, כדי שהגיטרה תוכל להשתלב בהרכבים בהם ניגנו כלי נשיפה ותופים, נפתרה מאז שנות החמישים באמצעות הגברה חשמלית, אולם צלילה המתכתי המיוחד וה"שורשי" של גיטרת הרזונטור נותר חביב על אמני בלוז, בלוגרס וקאנטרי.

היסטוריה

הגיטרה הומצאה בשנת 1926 על ידי בונה כלי הנגינה, ג'ון דופיירה (18931988), שהיגר לארצות הברית מסלובקיה. אמרגן הוודוויל והגיטריסט ג'ורג' ביוקאמפ (George Beauchamp) ביקש ממנו ליצור גיטרה שצלילה יהיה חזק מספיק כך שתוכל להחליף פסנתר בלהקת ליווי. דופיירה הרכיב שלוש דיסקיות אלומיניום על תיבת תהודה של גיטרה רגילה ממתכת ויצר מהוד אקוסטי שהגביר את צליל הגיטרה פי שלושה ויצר צליל עמוק, מתכתי ומדויק.

יחד עם ביוקאמפ ואחיו אמיל ורודי הקים דופיירה בשנת 1927 את חברת "כלי הנגינה של נשיונל סטרינג" ( National String Instrument Corporation). דופיירה ניסה שיטות שונות להגברת וחידוד הצליל של הגיטרה ויצר כלים בעלי גוף מתכתי (מפליז, ניקל או פלדה), עליהם ניתן לנגן כאשר הגיטרה שוכבת על ברכי הנגן ("סטיל גיטר").

בשנת 1928 עזבו האחים דופיירה את נשיונל והקימו יחד עם שני אחים נוספים, רוברט ולואי, את חברת "דוברו" (ראשי תיבות של "Dopyera brothers", האחים דופיירה, ומילה שמשמעותה "טוב" בסלובקית). המותג דוברו הפך שם נרדף לגיטרות רזונטור באשר הן, למרות שבדרך-כלל מיוחס הכינוי "גיטרה דוברו" לגיטרה שגופה עשוי עץ, עם דיסקית מהוד מתכתית יחידה שקועה.

הגיטרות זכו לפופולריות רבה בקרב נגני הזרמים המוזיקליים החדשים של התקופה כג'אז, דלתא בלוז, טקסס בלוז וקאנטרי. בהמשך, לאחר ההגברה החשמלית, המשיכו נגנים להשתמש בה רק בשל צלילה המיוחד.

בשנת 1932 רכשה "דוברו" את "נשיונל". ב-1967 יצרו אמיל ורודי דופיירה את חברת OMI ‏(Original Musical Instrument Company) שהמותג שלה נקרא Hound Dog ומ-1970, לאחר דיוני משפטיים, חזרה לייצר גיטרות רזונטור תחת השם "דוברו". ב-1993 רכשה חברת גיבסון את המותג "דוברו", השייך לה עד היום.

סוגי גיטרות, פריטה וכיוון

המהודים (רזונטורים) נחלקים לשלושה סוגים:

  • tricone (חרוט משולש), העשוי שלוש דיסקיות מתכת, בעיצוב המקורי (פטנט אמריקאי מספר #1,741,453)
  • "biscuit" דיסקית בודדת בולטת, גיטרות אלה יוצרו על ידי חברת נשיונל ונקראות "נשיונל גיטר" (פטנט אמריקאי מספר #1,808,756)
  • "dobro" דיסקית בודדת שקועה (פטנט אמריקאי מספר #1,896,484)[1]

שלושת סוגי המהודים יכולים להופיע עם גופים עשויים עץ או מתכת (למרות שמהוד דוברו בגיטרת מתכת הוא שילוב נדיר).

הנגינה על גירת רזונטור מתבצעת כמעט תמיד עם "סלייד", לשם ניצול הצליל המיוחד שנוצר כיון שהגיטרה פחות רגישה ללחץ שנוצר מגיטרה רגילה. בגיטרות ממתכת נהוג לנגן כאשר הן מונחות על ברכי הנגן, בגיטרות אלה, הנקראות "סטיל גיטר", החלק האחורי של הצוואר הוא מרובע ולא מעוגל. בפריטה נעשה שימוש במפרטים ייעודיים או ללא מפרט.

כיוון הגיטרה הוא לרוב כיוון פתוח.

בנוסף לגיטרות בעלות 6 או 12 מיתרים יוצרו גם גיטרות בעלות מספר מיתרים לא-סטנדרטי כ-8 או 10 מיתרים. בנוסף יוצרו עם רזונטור גם כלי מיתר נוספים כגיטרה בס, מנדולינה ויוקללה.

נגנים בולטים

בתחום הבלוז ניגנו בדוברו נגנים רבים מתקופת הדלתא בלוז והטקסס בלוז ובראשם סאן האוס ובוקה וייט, בתקופה המודרנית ניגן בגיטרת דוברו בבלוז אריק קלפטון כמו כן משתמש בה הזמר בק, להדגשת שורשיו במוזיקה האמריקאית. מארק נופלר ידוע כחובב גדול של הגיטרה.

בתחום הקאנטרי והבלוגראס ניתן למנות את ג'רי דאגלס, דוד ג'וש גראוויס וארל סקורגי בשנות הארבעים החמישים והשישים ופול פרנקלין, שהצטרף בשנות התשעים ללהקת הדייר סטרייטס.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיטרת רזונטור בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32567758גיטרת רזונטור