גיום טירל
גיום טירל (בצרפתית: Guillaume Tirel; 1310 פונט-אודמר - 1395 סן-ז'רמן-אן-לה), המכונה "טאייווָן", (בצרפתית: Taillevent) היה טבח צרפתי, יליד נורמנדי, ששרת בחצר מלכי צרפת מבית ולואה בימי מלחמת מאה השנים.
ביוגרפיה
טירל נולד בסביבות שנת 1310 בפונט-אודמר, בנורמנדיה עילית. בילדותו היה נער מטבח של ז'אן ד'אֶוורֶה (דודנית של המלך שארל הרביעי ואשתו השלישית והאחרונה בין השנים 1325–1328).
לאחר 1326 כיהן טירל כ-queux ("קֶה"), כלומר "טבח ראשי" בחצרו של פיליפ דה ולואה, דוכס נורמנדי (לימים מלך צרפת), ומשנת 1346 כיהן כטבח ראשי וקצין מטבח של המלך שארל החמישי.
שמו מוזכר ב"אוצר הצ'רטרים" (Trésor des chartes) במסמך המאשר כי בשנת 1362 הדוכס של נורמנדי העניק ל"גיום טירל, המכונה טאייון, טבחו" את הסכום בשווי של מאה פרנקים של זהב כגמול לשרותיו הטובים והמנעימים, על מנת שיוכל לרכוש בית בפריז ולהיות קרוב יותר לחצר הדוכס. בשנת 1381 עבר טירל לשרותו של המלך שארל השישי כקצין מטבח ראשי. הוא קיבל מהמלך תואר אצולה ובשנת 1392 הוענקה לו המשרה של הממונה על אספקת מטבח המלך - maistre des garnisons de cuisine du Roi (בתרגום חופשי: "אומן יחידות האספקה של המלך").
בדרך כלל נוהגים ליחס לגיום טירל את "לה ויאנדיה" או "ספר הבשרים של טאייוון" (Le Viandier de Taillevent), הנחשב ספר המתכונים הראשון בצרפת, שנכתב לפי הזמנת המלך שארל החמישי, כלומר לפני 1380. למעשה קיימת גרסה ישנה יותר של הספר שנכתבה ככל הנראה עוד בסביבות שנת 1300, לפני הולדתו של טירל, והוא השתמש בה. הספר אינו מתייחס לדברי בשר בלבד אלא לכל סוגי המאכלים. הוא השפיע על ספרי הבישול שפורסמו אחריו ומהווה מקור חשוב ומפורט להיסטוריונים בנוגע למטבח הנורמנדי בימי הביניים. בימי המלך פיליפ השישי מעריכים שלטירל הייתה השפעה לא מבוטלת בהעדפתם של יינות דרום צרפת ובורגונדיה בחצר מלכי צרפת.
גיום טירל נפטר בשנת 1395 בסן-ז'רמן-אן-לה וקברו נמצא במוזיאון של היישוב.
הנצחה
- המשורר פרנסואה ויון הנציח את דמותו של אמן המטבח בשתי שורות ב"צוואתו".
Guil|Si allé veoir en Taillevent Au chapitre de fricassure
- מסעדה גסטרונומית יוקרתית בפריז ועוד מסעדות ועסקי קייטרינג ברחבי צרפת ובלגיה נושאות או נשאו את שמו - "טאייוון".
לקריאה נוספת
- Mary Hyman, Philip Hyman: Taillevent. W: Solomon H. Katz (red.): Encyclopedia of Food and Culture. T. 3. Thomson-Gale, 2003, s. 386.
(מרי היימן, פיליפ היימן - הערך טאייוון - ב"אנציקלופדית המזון והתרבות" בעריכת סולומון כץ, הוצאת תומסון-גייל, 2003 ע' 386)
- Bruno Laurioux, Le règne de Taillevent : livres et pratiques culinaires à la fin du Moyen âge, Paris, Publications de la Sorbonne, 1997 מסת"ב 2-85944-319-3
(ברונו לוריוּ - מלכותו של טאייון: ספרים ושיטות קולינריות בשלהי ימי הביניים, הוצאת סורבון 1997.
- Johnson, Hugh, Vintage: The Story of Wine Simon and Schuster 1989
(היו ג'ונסון - וינטג' - תולדות היין, הוצאת סיימון אנד שוסטר, 1989 ע' 127
- Viandier of Taillevent: An Edition of All Extant Manuscripts, University of Ottawa Press 1988 מסת"ב 0-7766-0174-1
(ספר הבשרים של טאייואן - הוצאה של כל כתבי היד שנשמרו, הוצאת אוניברסיטת אוטווה, 1988)
- Jérôme Pichon, Sylvie Martinet, Le viandier de Guillaume Tirel dit Taillevent, Genève, Slatkine Reprints 1967
(ז'רום פישון, סילבי מרטינה - ספר הבשרים של גיום טירל, המכונה טאייוון, ז'נבה - הדפסות מחדש הוצאת סלטקין), 1967
- Jean-François Revel ,Jean-Jacques Pauvert Un Festin en paroles. Histoire littéraire de la sensibilité gastronomique, de l’Antiquité à nos jours, Paris, ; Suger, 1985
(ז'אן-פרנסואה רבל, ז'אן-ז'אק פובר - משתה במילים. היסטוריה ספרותית של הרגישות הגסטרונומית, מימי קדם ועד ימינו, הוצאת סיז'ה, 1985.
- הגרסה האנגלית בתרגום של ג'יימס פרסקוט של "ספר הבשרים" מאת טאייואן און ליין
- Barbara L. Feret: Gastronomical and Culinary Literature. The Scarecrow Press, Inc. Metuchen, N.J. & London 1979
(ברברה ל. פרט - ספרות גסטרונומית וקולינרית, הוצאת סקרקראו, מטוצ'ן, ניו ג'רזי, 1979)
- Larousse Gastronomique, Clarkson Potters Publishers, New York, 2001, pp. 1184-1185.
קישורים חיצוניים
30259765גיום טירל