גוסטב ראדוש
 |
גוסטב ראדוש (במקור עד 1884 ראוסניץ-Raussnitz,[1] בהונגרית: Rados Gusztáv; פשט, 22 בפברואר 1862 – בודפשט, 1 בנובמבר 1942)[2][3] היה מתמטיקאי יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים: (MTA) נספח: 1894, רגיל: 1907, כבוד: 1937). אחיו הצעיר של איגנץ ראדוש.
ביוגרפיה
גוסטב ראוסניץ נולד במשפחה יהודית כבנם של הסוחר קארוי ראוסניץ (1828–1890) ושל רוזליה זוננשֶלְן (1835–1908).[4] הוא השלים את לימודיו בגימנסיה הריאליט הראשית ברובע 5 של בודפשט, את לימודיו הגבוהים באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה ולכלכלה ובאוניברסיטת בודפשט למדעים (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), ובחלקם באוניברסיטת לייפציג. ב-1885 מונה למתרגל אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה ולכלכלה ולאחר מכן למרצה ומרצה בכיר למתמטיקה, ב-1891 מונה לפרופסור חבר וב-1893 מונה לפרופסור מן המניין. ב-4 במאי 1894 נבחר לחבר באקדמיה ההונגרית למדעים. מ-1896 ועד פרישתו ב-1933 ניהל את ספריית האוניברסיטה. בשנת 1900 היה דיקן המחלקה להנדסה ואדריכלות. הוא היה ממייסדי החברה למתמטיקה ולפיזיקה (Matematikai és Fizikai Társulat), מזכירה משנת 1893, סגן הנשיא שלה מ-1913, ונשיאה מ-1931. כמו כן היה חבר בוועדת פיקוח המורים הארצית.
בשנת 1936 זכה בפרס הגדול של MTA על עבודתו על הכללה של משפט דטרמיננטי (Mathem. és Term. tud. Ert. 46. 1929). המחקר האלגברי שלו התפשט לשורשי הקונגרואנציה בדרגות גבוהות יותר (במתמטיקה, ובפרט באלגברה מופשטת, קונגרואנציה היא יחס שקילות על מבנה אלגברי) ושאלות תאורטיות אחרות, דטרמיננטים, מטריצות, דמויות ריבועיות, חלוקה מעגלית, שיירים מרובעים ופונקציות אלגבריות ואליפטיות.
הוא ערך את החלק המתמטי של "דפי המתמטיקה והפיזיקה" בשנים 1892–1894 בבודפשט יחד עם ראדו קבשליגטי וגם את עלון מדעי הטבע והמתמטיקה (Mathematikai és Természettudományi Értesítő) מ-1895.
היצירות החשובות ביותר שלו
- לתיאוריה של קונגרואנציות גבוהות יותר (Mathem. and Term. tud. Ert. I., 1883)
- בעיה של תורת מספרים משמעותית בגאומטריה (Mathem. and Term. tud. Ert. III., 1885)
- לתיאוריה של פונקציות אלגבריות (Mathem. and Term. tud. Ert. III., 1885)
- לתורת הדטרמיננטים (Mathem. and Term. tud. Ert. IV., 1886)
- לתאוריית איברים הניתנים לפירוק (Mathem. and Term. tud. Ert. IV., 1886)
- נאום זיכרון על החבר החיצוני Lipót Kronecker (אנדרטאות MTA, בודפשט, 1898)
משפחתו
אשתו הייתה ז'ופיה אידה האוף (1863–1941), בתם של טאדה האוף ומריה קוסטצקה (1839–1937).
- ינה ראדוש (1895–1992) אדריכל. אשתו הייתה מרגיט שינדלר (1906–1965).
- אוטו ראדוש (1896–1975) מהנדס כימי. אשתו הראשונה הייתה Rózsa Beke Regina (1899–?), אשתו השנייה הייתה הספרנית מרגיט ראץ (1905–1984).
- מריה לואיזה ראדוש (1899–1976). בעלה קארוי שפר (1897–1972) הוא מהנדס מכונות.
- מאנצי ראדוש (1899–1922)
לקריאה נוספת
- Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái XI. (Popeszku–Rybay). Budapest: Hornyánszky. 1906. (יוז'ף סיניאי:חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 62944/1884. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1884. év 9. oldal 2. sor
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XII. kerületi polgári halotti akv. 2311/1941. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-02-04.
- ^ "Gyászjelentése (1942)". נבדק ב-2021-02-04.
- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a pesti izraelita hitközség házassági akv. 48/1858. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-02-04.
39424072גוסטב ראדוש