גודאה
.svg)
גודֳאָה היה שליט לגש, עיר-המדינה בשומר באזור הדרומי של מסופוטמיה, במאה ה-22 לפנה"ס. הוא התחתן עם בתו של השליט הקודם של לגש אור-באבא (אור -באו), ולאחר מותו ירש את כס המלוכה[1].
שומר בימי גודאה
בתקופה בה גודאה עלה לשלטון, הגותים שלטו בדרום מסופוטמיה. הנציג שלהם ישב בחצר המלוכה של גודאה והיה אמון על איסוף המסים מהממלכה הווסאלית. ישנם הסבורים, כי גודאה היה בעצם הנציב של הגותים בלגש. התואר של גודאה היה אנסי (Ensí) (אנ') שמשמעותו בשפה השומרית - "מושל", "שליט" ומעמדו לא היה מלכותי. במקרה הזה טקסי הלגיטימציה המתוארים בכתובות העתיקות חשובים במיוחד, היות שהטקסים האלה אמורים לשכנע את האלילים לתמוך במעשיו של מושל העיר, שאין לו קשר "אלו-הי" מיוחד כמו שיש למלך. במקורות מצוין, כי גודאה נולד מנישואים "המקודשים" ( אמו הייתה הכהנת של האלילה גטומדו), מה שנחשב מכובד[2][3], ולכן לא נמנע ממנו להתחתן עם בתו של המלך. רוב הכתובות של גודאה מספרות על התקופה של שקט ושגשוג בשומר. גודאה לא מציג את עצמו כלוחם. הוא לא מראה אמביציה לכבוש אדמות. הוא משתדל להשיג שפע כלכלי דרך מסחר ודיפלומטיה. יחד עם זאת, בשנה השישית לכהונתו הוא השתמש בכוח צבאי והחריב את העיר אנשאן שבעילם[4]. בתקופתו של גודאה התנהלו קשרים מסחריים עם המדינות של דרום-מערב אסיה (אזור טורקיה, לבנון וסוריה של ימינו). באחד הטקסטים הוא מציין שייבא זהב מהרי חחום.[5] הוא ניהל קשרים מסחריים גם עם מגן ומלוחה (צפון הודו).חשיבות רבה הייתה ליבוא של חומרי הבניין בגלל הפעילות הנרחבת של בניית המקדשים. גודאה חידש את המסורת הדתית בלגש. היות שנינגירסו היה האליל המרכזי אליו סגד גודאה, נבנו בשבילו מקדשים רבים וביניהם אנינו (Eninnu) "בית החמישים"[6].
הכתובות של גודאה
ניתן ללמוד על עוצמת השפעתו של גודאה מהממצא הכתוב הרב שנשתמר והמוכר לנו. כגון, כתובות הנמצאות על פסליו, שני הגלילים ועליהם תיאורים ספרותיים והיסטוריים עשירים וממצאים אחרים. הכתובות נכתבו בשפה השומרית, ומתוכן אנחנו מגלים, כי גודאה בנה מקדשים רבים בערים הקדומות: גירסו, אור, ניפור, אדב, אורוכ ובאד-טיבירה. פעילות הבניה הנרחבת הזאת מצביעה על ההשפעה הגוברת של גודאה בשומר. את רוב המשאבים הוא השקיע בבניית המקדש אנינו בעיר גירסו לכבוד אליל המלחמה נינגירסו. תהליך הקמת המקדש הזה הונצח בכתובות על שני הגלילים, שמהוות עניין רב מכמה בחינות. בראש וראשונה, יש להן חשיבות בלשנית לחקר השפה השומרית. זאת יצירה ספרותית גדולה מאד והטקסט על הגלילים מייצג שילוב מוצלח של כמה ז'אנרים: כתובת הבניה, כתובת נדר, המנון למקדש והמנון לאליל[7]. מעבר לעניין הבלשני, הכתובות מספקות מידע ייחודי ומפורט אודות הפולחנים והטקסים, המסורות הדתיות של העם הקדום, טכניקות הבניה וכדומה. לפי המסופר על הגלילים, האליל נינגירסו פנה לגודאה בחלום. גודאה לא הבין את משמעות החלום, ולכן ביקש את עזרתה של האלילה ננשה, שסייעה לו בפיענוח. ברגע שנודע לגודאה על בקשת האלילים לבנות מקדש לנינגירסו, לפי עצתה של ננשה, הוא יוצא לתהלוכה פולחנית לכבוד האלילים ולאחר הטקס מקבל תוכנית אדריכלית של המקדש יחד עם הסבר על התכולה של המבנה הסופי. הטקסט ממשיך בתיאור תהליך בניית המקדש ובתיאור החגיגות שנערכו עם סיום הבניה.
הפסלים של גודאה
עד לימינו נשתמרו עשרות פסלים של גודאה. רובם נמצאו בגירסו ועשוים דיוריט. בפסלים אלה הוא מתואר עומד או יושב, לפעמים עם תוכנית הבניה של המקדש. ידיו על החזה כמתפלל מוסיפות נופך צנוע וכנוע ללא סמלי המלכות. הכתובות החרותות על הפסלים מורכבות בדרך כלל מארבעה חלקים: הכותרת (מי מתואר), בניית המקדש שבו יעמוד הפסל (אירוע ותהליך), הכנסת הפסל למקדש ומתן שם לפסל, והחלק האחרון הוא הקללה (מה צפוי למי שירצה להרוס את הפסל או למחוק את החריתה). גודאה מקלל כל אחד שינסה להוציא את הפסלים שלו מהמקדשים או למחוק את הכתוב מהפסל. אך הקללות האלה מוצגות לא כפקודה או דרישה אגרסיבית, אלא תוך כדי שכנוע והסבר לקורא מדוע אסור לעשות זאת. הוא מדגיש, כי כל מה שנעשה זה לא הרצון של גודאה המושל, אלא בקשתם של האלילים, שדואגים לרווחת התושבים, לכן זה רק לטובתם. הפסלים האלה הוצבו בכל המקדשים שהוא בנה. הפסל שימש לשמירה על המקדש וערבות להבטחות שניתנו. גודאה היה מתואר כמתווך בין האיש הפשוט לבין האליל. מתן מנחות לפסל וטקסי האכלה (בשומרית KI.SI.GA) של השליט המת היו פופולרים במסופוטמיה. לאחר מותו, גודאה אפילו הועלה למעמד ה"אלו-הי"[8].
לקריאה נוספת
- Averbeck, R.E. 1991. A preliminary study of ritual and structure in the cylinders of Gudea. Ann Arbor, Mich. : University Microfilms International (U.M.I)
- Edzard, D.O. 1997. Gudea and his dynasty. Toronto ; Buffalo : University of Toronto Press
- Falkenstein, A. 1966. Die Inschriften Gudeas von Lagas. Roma : Pontificium Institutum Biblicum
- Johansen, F. 1978. Statues of Gudea, ancient and modern. Copenhagen : Akademisk forlag
- Suter, C.E. 2000. Gudea’s temple building : the representation of an early mesopotamian ruler in text and image. Groningen : STYX Publications
- Wilson, E.J. 1996. The cylinders of Gudea : transliteration, translation and index. Kevelaer : Butzon & Bercker
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Suter, C.E.2000.Gudea's Temple Building.p.16
- ^ Van Buren.1944.The Sacred Marriage in Early Times in Mesopoamia.OrNS.1-72
- ^ Stuckey,J.Inanna and the Sacred Marriage
- ^ Mesoptamian Year Names/Gudea
- ^ A Historical Geography of Anatolia in the Old Assyrian Colony Period, מאת Gojko Barjamovic, הוצאת Museum Tusculanum Press, 2011, עמ' 102–103
- ^ George, A.1993.House Most High. p.134 no.897
- ^ Emelianov,V.2004.History of Gudea's Procession.Proceedings of the 3rd Intl Conference- Hierarchy and Power in the History of Civilizations
- ^ Edzard,D.O.1997.Gudea and His Dynasty.p.26