גדעון צבס
 | |
| פרופ' גדעון צבס באוניברסיטת תל אביב, 1992 | |
| לידה | 15 באוגוסט 1939 |
|---|---|
| פטירה | 16 בינואר 2000 (בגיל 60) |
| ענף מדעי |
מתמטיקה חינוך והוראת המדעים |
| מקום מגורים | ישראל |
| הערות | פרופסור מן המניין למתמטיקה והוראת המדעים |
גדעון צבס (15 באוגוסט 1939 - 16 בינואר 2000) היה פרופסור מן המניין למתמטיקה ולהוראת המדעים באוניברסיטת תל אביב.
קורות חיים
נולד בתל אביב ולמד בתיכון עירוני א'. היה פעיל בתנועת הצופים והשתייך ל"שבט דיזנגוף" ובהמשך הפך למדריך השבט וכן הדריך כשנה ב"שבט צופי ים" ועסק בחינוך הנוער והכנתו לחיים גם בעזרת סירות חתירה ומפרש בנחל הירקון.
בצה"ל שירת בגרעין נח"ל. לאחר טירונות קרבית, נבחר לשליחות להדרכה, כמדריך בכיר בתפקיד רשג"ד (ראש גדוד מדריכים וחניכים). שירותו הצבאי היה למעשה המשך פעילותו המנהיגותית בצופים, שנמשכה עד לסיום שירותו הצבאי ב-1959.
הוא החל את דרכו כמתמטיקאי באקדמיה בלימודי התואר הראשון באוניברסיטת תל אביב, אז בשכונת אבו כביר, בשנים 1959–1962. תכונותיו הבולטות כמורה יועץ ומנהיג התבלטו כבר אז בהצטרפותו כחבר באגודת הסטודנטים האוניברסיטאית. כמו כן, כבר החל במקביל בהוראת המדעים עם קבלת תעודתו להוראת המדעים - מתמטיקה ופיזיקה, באוניברסיטת תל אביב ב-1962. המשך הקריירה היה בהצטרפו למחלקה למתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע ברחובות, שם למד לתואר השני בשנים 1962–1964, ולימודי הדוקטורט בשנים 1964–1967. נושא עבודת הדוקטורט בהנחייתו של פרופ' שלמה אברבנאל: "הידרודינמיקה של גלי נפץ חוזרים", “The Hydrodynamics of Reflected Detonation Waves”.
ב-1966 שב למחלקה למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, ברמת אביב, המשיך בהתמדה ובהצלחה רבה את התקדמותו בסולם הדרגות האקדמיות במחלקה מדרגת מדריך (1966), מרצה בכיר (1967), פרופסור חבר (1975) ופרופסור מן המניין למתמטיקה והוראת המדעים (1987) בבית הספר למדעי המתמטיקה וב-בית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב.
בתחום החינוך המתמטי, פעל מתקופת לימודיו במכון ויצמן,במקביל להיותו מדען, להקמת פעילות העשרה מדעית לנוער, לראשונה בארץ, במסגרת "נוער שוחר מדע" במכון ויצמן ב-1964. עם שובו לאוניברסיטת תל אביב, הקים ב-1965, את "מועדון פאי", לנוער תיכוני מצטיין במתמטיקה. פעילותו לעידוד ולהעשרת הנוער במתמטיקה התרחבה באוניברסיטה. הנהיג את קרן הפרס על שם "שי בליימן" מ-1983 לתחרות שנתית של עבודות במתמטיקה ומדעי המחשב לתלמידי תיכון, שנערכה באוניברסיטת תל אביב. במסגרת מינויו לפרופסור מן המניין, שכלל את בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, חקר ופיתח את השימוש במעבדות מיקרו-מחשבים בחינוך המתמטי, בשיתוף עם עמיתיו,פרופסור שלמה ברויאר ופרופסור יהודית גלעזר-להמחשת המתמטיקה באמצעות שיטות לפתרון בעיות מתמטיות בעזרת מיקרו-מחשבים[1].
כן היה מרצה ופרופסור אורח, במחלקת מדעי המחשב בשנים 1969–1999 במכון "קורנט" - באוניברסיטת ניו-יורק.
היה ממקימי המחלקה למתמטיקה שימושית באוניברסיטת תל אביב ועמד בראשה בשנים 1979–1980.
תחום מומחיותו - מתמטיקה שימושית, אנליזה נומרית, אלגוריתמיקה, הוראת מתמטיקה משולבת מחשב, מעבדה מיקרומחשבית לימודית.
ב-1966 נישא לד"ר צילה צ'רניאק שלימים ניהלה את המחלקה לרפואה גרעינית במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר ונולדו להם גילה ואייל.
יחד עם עמיתו פרופסור שלמה ברויאר פרסם שלושה ספרים (ברשימה למטה).
שלושת הספרים מנגישים מתמטיקה לסטודנטים למתמטיקה ולהנדסה, למורי מתמטיקה בתיכון וגם לתלמידי תיכון מתקדמים, בגישה של מעבדה ליישום שיטות נומריות. בין הנושאים שבספרים: שיטות לפתרון משוואות ליניאריות ולא-ליניאריות, החשת התכנסות וקירוב פונקציות.
פרסים והוקרה
- פרס רוטשילד "למדען ישראלי צעיר", 1968
- עמית קרן פולברייט, 1972
- פרס קרן פולקסוואגן לספרים בחינוך מדעי - לספרו "מתמטיקה מחשבית", 1976
- מלגת הקרן הדו-לאומית - למחקרו על "שיטות ייחודיות בחישוביות מטראולוגית", 1980
- מלגת קרן IBM ל"מיקרו-מחשבים- לייסוד מעבדת מיקרו-מחשבים לימודית", 1984
- מלגת הוועדה להוראת המדעים בישראל "לנושאי הוראת מתמטיקה נומרית בתיכון ובמכללות מורים", 1987
- ממייסדיו ומנהיגיו של החוג ל"נוער שוחר מדע" במכון ויצמן למדע ברחובות, 1999-1964
- מייסדו ומנהיגו של "מועדון פאי" לתלמידי תיכון מצטיינים ומחוננים, בפקולטה למדעים מדויקים, באוניברסיטת תל אביב משנת 1965.
- מנהלה ומרכזה של קרן הפרסים ע"ש שי בליימן "בתחרות עבודות במתמטיקה ובמדעי המחשב לתלמידי תיכון", בפקולטה למדעים מדויקים, באוניברסיטת תל אביב, 1999-1983.
- חבר הסנאט של אוניברסיטת תל אביב 1987–2000.
מאמרים נבחרים בספרות המדעית
Zwas, G. and Abarbanel, S. 1971. Third and fourth order accurate schemes for hyperbolic equations of conservation law form. Mathematics of Computation, 25: 229–236.
Zwas, G. and Abarbanel, S. 1972. Third and fourth order accuracy schemes for two dimensional hyperbolic equations. International Journal of Computer Mathematics. 3: 209–223.
Zwas, G. 1972. On two step Lax-Wendroff methods in several dimensions. Numerische Mathematik. 20: 350–355.
Zwas, G. and Roseman, J. 1973. The effect of nonlinear transformation on the computation of weak solutions. Journal of Computational Physics. 12: 179–186.
Goldberg, M., Tadmor, E. and Zwas, G. 1975. The numerical radius and specttural matrices. Linear and Multilinear Algebra. 2: 317–326.
Isaacson, E. and Zwas, G. 1981. Mountain winds revisited. SIAM Journal of Numerical Analysis. 18: 277–288.
Breuer, S. and Zwas, G. 1983. Area approximations in the mathematical laboratory. International Journal of Mathematical Education in Science and Technology. 14: 373–383.
Breuer, S. and Zwas, G. 1984. Computer root extraction by a priori design. Computers & Education. 8: 305–316.
Breuer, S. and Zwas, G. 1988. Polynomial iterations for root extraction. Computers & Education. 12: 289–300.
Gal-Ezer, J. and Zwas, G. 1993. Corrected summation of alternating series. International Journal of Mathematical Education in Science and Technology. 24: 171–176.
Roseman, J. and Zwas, G. 1999. Second order iterations. The College Mathematics Journal. 30: 393–396
ספרים
Breuer, S. and Zwas, G. 1976. Computational Mathematics. Tel Aviv University Press, Publishing Projects. Pp. 240.
Breuer S. and Zwas, G. 1977. First Steps in Numerical Mathematics . Dekel Publishing, Israel. Pp. 170.
Zwas, G. and Breuer, S. 1993. Numerical Mathematics: A Laboratory Approach. Cambridge University Press. Pp. 267.
הערות שוליים
- ^ Breuer, S., Gal-Ezer, J. and Zwas, G. 1990. Microcomputer laboratories in mathematics education. Computers & Mathematics with Applications. 19:13-34.
29947284גדעון צבס