גאורג השני, דוכס סקסוניה-מיינינגן
 | |||||||||
| גאורג השני, דוכס סקסוניה-מיינינגן | |||||||||
| לידה |
2 באפריל 1826 מיינינגן, דוכסות סקסוניה-מיינינגן  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
25 ביוני 1914 (בגיל 88) באד-וילדונגן, הקיסרות הגרמנית  | ||||||||
| שם מלא | גאורג השני, דוכס סקסוניה-מיינינגן | ||||||||
| מדינה | גרמניה | ||||||||
| בת זוג |
שרלוטה, נסיכת פרוסיה פאודורה, נסיכת הוהנלוהה-לנגנבורג אלן פרנץ | ||||||||
| שושלת בית סקסוניה-מיינינגן (ענף של בית וטין) | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
גאורג השני, דוכס סקסוניה-מיינינגן (בגרמנית: Georg II, von Sachsen-Meiningen; 2 באפריל 1826 – 25 ביוני 1914) היה דוכס של סקסוניה-מיינינגן בין השנים 1866–1914.
ביוגרפיה
ראשית חייו
גאורג נולד ב-2 באפריל 1826 במיינינגן, שהשתייכה לדוכסות סקסוניה-מיינינגן, לאביו ברנהרד השני, דוכס סקסוניה-מיינינגן, ולאמו מריה פרדריקה, נסיכת הסן-קאסל, בתו של וילהלם השני, הנסיך הבוחר מהסן. גאורג היה הילד היחיד להוריו, עד ללידת אחותו אוגוסטה, נסיכת סקסוניה-מיינינגן בשנת 1843.
גאורג גדל תחת פיקוחם של הוריו ושל סבתו לואיזה אלאונורה, נסיכת הוהנלוהה-לאנגנבורג, שהחדירה לו את מורשתו ואת תחושת החובה לשלוט בדוכסות. במהלך מלחמת שלזוויג הראשונה פיקד גאורג על רגימנט פרוסי, ולחם עמו בהצלחה רבה במהלך הקרבות בשנת 1849.
בשנת 1862 התחתנה אחותו עם מוריץ, נסיך סקסוניה-אלטנבורג, בנו הצעיר של גאורג, דוכס סקסוניה-אלטנבורג. הזוג היה אביהם של ארנסט השני, דוכס סקסוניה-אלטנבורג, שהיה הדוכס האחרון של הדוכסות.
שלטונו
ב-20 בספטמבר 1866 נאלץ ברנהרד השני, דוכס סקסוניה-מיינינגן לוותר על השלטון לטובת בנו גאורג, בעקבות תבוסת אוסטריה במלחמת אוסטריה–פרוסיה. שלא כמו אביו, גאורג היה נאמן לפרוסים בזמן המלחמה, ואף קיבל דרגת גנרל לוטננט בצבא הפרוסי. כמו כן בניגוד להוריו, גאורג הכיר טוב את הפוליטיקה הפרוסית, וידע שכוונותיהם מעשיות. במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה גאורג הוביל שני רגימנטים של חיילים ממיינינגן, ואף זכה בכבוד של לכידת הדגלים הצרפתיים הראשונים בקרב ורט. לאחר מכן, נלחם גאורג כמעט בכל הקרבות שהיו במהלך המלחמה. גאורג היה חלק מהפמליה של וילהלם הראשון, קיסר גרמניה בכניסתו לפריז, והוא נשאר חבר קרוב של הקיסר עד מותו.
ב-25 ביוני 1914 מת גאורג בעיר באד-וילדונגן, ובמקומו עלה לשלטון בנו הבכור ברנהרד השלישי, דוכס סקסוניה-מיינינגן.
משפחתו
ב-18 במאי 1850 התחתן גאורג עם שרלוטה, נסיכת פרוסיה, בתם של אלברכט, נסיך פרוסיה בנו של פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה, ואשתו מריאן, נסיכת הולנד בתו של וילם הראשון, מלך הולנד. ממנה היה לו 4 ילדים:
- ברנהרד השלישי, דוכס סקסוניה-מיינינגן (1 באפריל 1851 - 16 בינואר 1928).
- גאורג אלברכט, נסיך סקסוניה-מיינינגן (12 באפריל 1852 - 27 בינואר 1855).
- מריה אליזבת, נסיכת סקסוניה-מיינינגן (23 בספטמבר 1853 - 22 בפברואר 1923).
- בן (29 במרץ 1855 - 30 במרץ 1855).
ב-30 במרץ 1855 מתה שרלוטה, כתוצאה מסיבוכים בלידת בנה.
ב-23 באוקטובר 1858 התחתן גאורג עם פאודורה, נסיכת הוהנלוהה-לנגנבורג, בתם של ארנסט הראשון, נסיך הוהנלוהה-לנגנבורג, ואשתו פאודורה, נסיכת ליינינגן, שהייתה בת דודו מדרגה שנייה, ואחייניתה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת. ממנה היה לו 3 ילדים:
- ארנסט ברנהרד, נסיך סקסוניה-מיינינגן (27 בספטמבר 1859 - 29 בדצמבר 1941).
- פרידריך יוהאן, נסיך סקסוניה-מיינינגן (12 באוקטובר 1861 - 23 באוגוסט 1914).
- ויקטור, נסיך סקסוניה-מיינינגן (14 במאי 1865 - 17 במאי 1865).
גאורג לא הסתדר כל כך טוב עם אשתו השנייה, בין השאר משום שלא התנחם על מות אשתו הראשונה, אולם הוא חיבב אותה, וכשמתה פאודורה ב-10 בפברואר 1872 ממחלת השנית, התאבל מאוד על מותה.
ב-10 במרץ 1873 התחתן גאורג עם אלן פרנץ, שחקנית לשעבר בנישואים מורגנטים. הדבר הכעיס מאוד את וילהלם הראשון, קיסר גרמניה, וכן את חלק משריו של גאורג. גאורג מצידו דרש שיפנו אל אשתו בתור דוכסית, וכעס מאוד כשלא מילאו אחר דרישתו, וכן על סירוב הצבא להצדיע לה. לזוג לא היו ילדים, אך הם היו אהובים מאוד על תושבי הדוכסות.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
| גאורג השני, דוכס סקסוניה-מיינינגן בית סקסוניה-מיינינגן (ענף של בית וטין) נולד:2 באפריל 1826 מת:25 ביוני 1914 | ||
| ברנהרד השני | דוכסות סקסוניה-מיינינגן 1866–1914 |
ברנהרד השלישי |
27496492גאורג השני, דוכס סקסוניה-מיינינגן