גאוגרפיה של זמן
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
גאוגרפיה של זמן (באנגלית: Time geography) הוא תחום רב דיסציפלנרי שנותן פרספקטיבה על התנהגות אנושית ותהליכים בזמן ובמרחב, כגון אינטראקציות חברתיות, אקולוגיות, שינויים סביבתיים, ביוגרפיות של אנשים.[1] גאוגרפיה של זמן היא מסגרת אונטולוגית אינטגרטיבית ושפה חזותית, שבה המרחב והזמן הם ממדים בסיסיים של ניתוח תהליכים דינמיים.[2] גאוגרפיה של זמן פותחה במקור בתחום הגאוגרפיה האנושית, אבל היום הוא מיושם בתחומים רבים הקשורים לתחבורה, תכנון אזורי, אנתרופולוגיה, אקולוגיה, מדעי הסביבה, ועד בריאות הציבור.[3]
יצירת התחום ומאפייניו
הגאוגרף השוודי טורסטן הגרסטרנד יצר את התחום באמצע שנות השישים על סמך רעיונות שפיתח במהלך המחקר האמפירי המוקדם שלו על דפוסי הגירה אנושיים בשוודיה.[4] הוא חיפש "דרך כלשהי לגלות את פעולתם של מנגנונים חברתיים-סביבתיים גדולים" תוך שימוש בגישה פיזית של לימוד האופן שבו מתרחשים אירועים במסגרת מרחב זמן.[5] הגרסטרנד היה מושפע במידה מסוימת מהתקדמות המושגית חלל-הזמן בפיזיקה ועל ידי הפילוסופיה של הפיזיקה.[6]
בני אדם פורסים פעילויותיהם ברצף מסוים. למשל הולכים בזמן מוגדר של היום לעבודתם, או נשארים במשך שעות מסוימות באותו מקום (בית ספר, מועדון) לפני שהם חוזרים הביתה. בדרך חזרה הם יכולים לעשות קניות, לאכול ארוחה, לראות הופעה ואז ללכת לישון.
באופן כללי אנו יכולים לראות דפוס ברור בפעילויות שבני האדם מתנהגים. דפוס זה נקרא ״נתיב החיים״. יש נתיבים שונים: נתיב החיים, נתיב שבועי, נתיב יומי המציגים את רצף הפעילויות לתקופה מסוימת. לעיתים קרובות נתיבי האנשים מוצגים ויזואלית כ״מנסרות״ שבהן הפעילות והזמן מוצגים. שינויים למשל בכלי התחבורה ישפיע על ה״מנסרה", כי האדם יכול לנסוע מהר יותר באותו מרחב.
כאשר נתיבים בודדים של אנשים שונים מתכנסים יחדיו, מתקבל ״צרור״ (bundle) על הנתיב. שינויים ביעד יכולים להתבצע דרך צרורות הנתיבים האלה. לדוגמה אתה פוגש חבר באופן בלתי צפוי ברכבת, ואתה בוחר ללכת איתו לשתות קפה, במקום ללכת ללמוד באוניברסיטה.
הגרסטרנד ניסח את הרעיון של נתיבים ב״חלל וזמן״ (space and time) כדי להמחיש איך אדם מוצא ומנווט את דרכו בסביבה הגאוגרפית היום יומית.[7]
הנחות הייסוד ומושגים בסיסיים
כשניסח את המודל שלו בגאוגרפיה של זמן השתמש, הגרסטרנד בהנחות הבאות:[8]
- לכל הגופים הפיזיים יש חיים מוגבלים
- ישויות פיזיות לא יכולות להיות יותר מאשר במקום אחד בו זמנית
- ישויות פיזיות מוגבלות במשימות שהן יכולות לעשות
- כל המשימות דורשות זמן
- התנועה משתמשת בזמן
- לא יותר משני אובייקטים יכולים לתפוס את אותו המקום באותו זמן
- לכל חפץ או מרחב יש ביוגרפיה
ההתייחסות המוקדמת ביותר של הגרסטרנד לגאוגרפיה של זמן תיארה באופן בלתי פורמלי את מאפייניה האונטולוגיים העיקריים: "במרחב, הזמן מתאר את הנתיב של הפרט בהקשר למצבים שבהם הוא נמצא; "נתיבי החיים נלכדים בתוך רשת של אילוצים, שחלקם מוכתבים על ידי צרכים פיזיולוגיים ופיזיים וחלקם מוטלים על ידי החלטות פרטיות משותפות".[9]
"לא ניתן להציע טקסונומיה מקיפה של אילוצים שנראו כתופעות של מרחב זמן", אמר הגרסטראנד, אך הוא מנה שלושה סוגים שונים של אילוצים המשפיעים על נתיבי האנשים בחייהם. שלושת האילוצים הם:
- אילוצי יכולת: בחיי היומיום בני האדם מחויבים לדברים שונים כמו אכילה ושינה לתפקוד טוב.
- אילוצים צימוד: אנשים תלויים באנשים אחרים ובמכונות כדי למלא את פעילותם. הם תלויים גם באפשרויות בתוך החללים. זוהי תוצאה של אינטראקציות אנושיות. דוגמאות של אילוצי צימוד הן מכוניות.
- אילוצי הרשות: אנשים תלויים בשעות פתיחה מוגבלות, בחוקים וב"כללים "אחרים על מנת למלא את פעילותם. לדוגמה - אנשים אינם יכולים לקנות בשבת.[10]
השפה החזותית
הגרסטרנד אייר מושגים אלה בצורות גרפיות חדשות כגון:
- קובייה מרחב-זמן, אשר מציגה בתוכה את הנתיבים של הפרט.
- מנסרה מרחב-הזמן, אשר מראה התנהגות האפשרית של האנשים בהשפעת אילוצי היכולת, ואילוצי הצימוד שלהם.
- צרורות של נתיבים, שהם שילוב של נתיבים בודדים הנובעים בין היתר מאילוצי יכולתם ומגבלות הצימוד שלהם, אשר מסייעים ליצור סדר מקומי.
- טבעות קונצנטריות המצביעות על מגבלות יכולתו של אדם מסוים, כגון מרחב מוגבל של טווח הראייה והשמיעה שלו.
- היררכיות של תחומים, המציגות את מגבלות הסמכות של אדם מסוים או קבוצה נתונה.[10]
שפה ויזואלית חדשנית זו היא מאפיין חשוב בגאוגרפיה של זמן, הדגיש עמיתו של הגרסטנד, בו לנטורפ, כי היא תוצר של אונטולוגיה בסיסית. גאוגרפיה של זמן היא עולם צורות של 4 ממדים, שאי אפשר לתאר אותו באופן גרפי לחלוטין, ומצד שני צריך להיות מסוגל לדמיין אותו בבהירות מספקת כדי שיאפשר למידה ומחקר תאורטי".[11]
ביקורת
שני גאוגרפים Thrift ו-Pred החלו להגן על גאוגרפית זמן כנגד מי שראה בגישה הזאת "רק מודל נוקשה של ארגון במרחב ובזמן אשר ניתן לניתוח אילוצים, נגישות והנדסה חברתית."[12] הם טענו כי גאוגרפיה של זמן היא לא רק מודל של אילוצים, זוהי דרך גמישה ומתפתחת לחשיבה על מציאות שיכולה להשלים מגוון רחב של תאוריות ושיטות מחקר. בעשורים האחרונים, הגרסטרנד ואחרים עשו מאמצים להרחיב את הטווח המקורי של המושגים.
בשנת 1993, הגאוגרפית הבריטית, ג'יליאן רוז, ציינה כי גאוגרפיה של זמן, לא הוחלה על נושאים חשובים לפמיניסטיות, והיא כינתה את התחום - סוג של "גבריות מדעית חברתית".[13] במהלך שני העשורים הבאים, הגאוגרפים הפמיניסטים חזרו לגאוגרפיה של הזמן והחלו להשתמש בו ככלי לטיפול בבעיות פמיניסטיות.
הביקורת על התחום מתמקדת בהנחה שהזמן והמרחב הם אובייקטיבים ושקופים. עם זאת, הגאוגרפיה של הזמן מקשרת בין חלל וזמן למסגרת קוהרנטית שמתאימה להשוואה מפורטת ברמות שונות של קבוצות אוכלוסייה.
זהו כלי מחקר ברור מאוד בגאוגרפיה האנושית, אשר הוכנס לשימוש גם במדעי החברה, באקולוגיה ובתחומים רבים נוספים.[14]
הערות שוליים
- ^ Thrift, N.; Pred, A. (June 1981). "Time-geography: a new beginning". Progress in Human Geography. 5 (2): 277–286.
- ^ Lenntorp, B. (July 1999). "Time-geography—at the end of its beginning". GeoJournal. 48 (3): 155–158
- ^ Sui, D. Z (July 2012). "Looking through Hägerstrand's dual vistas: towards a unifying framework for time geography". Journal of Transport Geography. 23: 5–16
- ^ Lenntorp, B. (July 1999). "Time-geography—at the end of its beginning". GeoJournal. 48 (3): 155–158
- ^ Hägerstrand, T. (1970). "What about people in regional science?". Papers of the Regional Science Association. 24 (1): 6–21
- ^ הגרסטרנד כתב על הספעתם של פיזקאים כמו איינשטיין ותורת היחסות הכללית שלו על הרעיונות שהוא פיתח. ראה: Hägerstrand, T. (1983). "In search for the sources of concepts". In Buttimer, Anne. The practice of geography. London; New York: Longman. pp. 238–256.
- ^ Pred, A. (1977). "The choreography of existence: comments on Hägerstrand's time-geography and its usefulness". Economic Geography. 53 (2): 207–221. Thrift, Nigel; Pred, Allan (June 1981). "Time-geography: a new beginning". Progress in Human Geography. 5 (2): 277–286
- ^ Time geography
- ^ Hägerstrand, T. (1970). "What about people in regional science?". Papers of the Regional Science Association. 24 (1):pp. 10
- ^ 10.0 10.1 Hägerstrand, T. (1970). "What about people in regional science?". Papers of the Regional Science Association. 24 (1) pp.11-17
- ^ Hägerstrand, T.; Carlstein, T. (December 2004). "The two vistas". Geografiska Annaler: Series B, Human Geography. 86 (4): 315–323.
- ^ Thrift, N. & Pred, A. (June 1981). "Time-geography: a new beginning". Prograess in Human Geography. 5 (2): 277
- ^ Rose, G. (1993). Feminism and geography: the limits of geographical knowledge. Minneapolis: University of Minnesota Press
- ^ Kellerman, A. (1989). Time, space, and society: geographical societal perspectives. GeoJournal library. 11. Dordrecht; Boston: Kluwer Academic Publishers.
