גאבור טולנאי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. גאבור טולנאי (בהונגרית: Tolnai Gábor; קונסנטמיקלוש, 29 בדצמבר 1910[1] – בודפשט, 17 בפברואר 1990)[2] היה היסטוריון ספרותי, מסאי, יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
ביוגרפיה
גאבור טולנאי נולד במשפחה יהודית כבנם של בלה טולנאי (1879–1962)[3], סוחר, ושל אירן שוורץ (1890–1963)[4][5] הוא סיים את בחינות הבגרות בגימנסיה הקלוויניסטית בבודפשט ולאחר מכן את לימודיו באוניברסיטת פרנץ יוזף בעיר סגד (שמה היום אוניברסיטת סגד) עם תואר בהוראה הונגרית-גרמנית ותואר דוקטור במדעי הרוח; הוא היה תלמידם של שאנדור שיק ושל גדעון מסוי. הוא סיים את לימודיו ב-1933 כמורה כאמור, וכדוקטור במדעי הרוח. הוא היה אחד מהחברים המייסדים של המכללה לאמנות נוער סגד.
_2011-04-15.JPG)
בין השנים 1934–1943 היה מתמחה בספרייה הלאומית על שם סצ'ני ולאחר מכן, ככל הנראה, גויס לשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). שרד את השואה ומ-1946 עד 1948 היה מנכ"ל הספרייה. בין השנים 1945–1947 עמד בראש לשכת נשיא המוזיאון הלאומי של הונגריה. ב-1946 קיבל הסמכה כפרופסור חבר באוניברסיטת פטר פאזמאני בבודפשט (שמה כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד) בתחום חיי הספרות ההונגרית בטרנסילבניה בפקולטה למדעי הרוח[6]. ב-1948 הפך לחבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים, וב-1962 לחבר מלא מן המניין. בשנים 1948–1949 עמד בראש המחלקה לאוניברסיטאות ולמדע במשרד הדתות והחינוך הציבורי. בשנים 1949–1950 היה שגריר הונגריה ברומא ובשנים 1953–1980 היה ראש המחלקה לתולדות הספרות ההונגרית הישנה באוניברסיטת אטווש לורנד כפרופסור מן המניין.
הוא ערך את סדרת הספרים ששמה "מאות של הונגריה", "זיכרונות פרוזה הונגריים עתיקים", "מלומדים הונגרים מהעבר"[7] בשנים 1953–1959 ערך את כתב העת להיסטוריה של הספרות "פרסומים בתולדות הספרות", ובשנים 1957–1962 ערך את כתב העת "בן זמנינו". משנת 1965 ערך את כתב העת לתולדות הספרות בלועזית של האקדמיה ההונגרית למדעים, Acta Litteraria Academiae Scientiarum Hungaricae. בשנים 1952–1973 כיהן כמזכיר ולאחר מכן כנשיא של ועדת ההסמכה המדעית של האקדמיה ההונגרית למדעים.
חברות באגודה ספרותית
כתביו
בשפת המקור:
- A szabadvers és a lírai formák válsága (Szeged, 1931)
- Erdély magyar irodalmi élete (Szeged, 1933)
- Régi magyar főura. Életforma és műveltség az újkorban (Budapest, 1939)
- Végzetes esztendők (Budapest, 1945)
- Vázlatok és tanulmányok (Budapest, 1955)
- Évek – századok (Budapest, 1958)
- A tenger és a szél (Budapest, 1964)
- Itália dicsérete. Búcsú, számvetés (Budapest, 1965)
- Federico García Lorca (Budapest, 1968)
- Tanulmányok (Budapest, 1970)
- Örökség és örökösök. Kaninczytól máig (Budapest, 1974)
- Maradj velem, mert beesteledett. Itáliai számvetés (Budapest, 1977)
- Nőnek az árnyak (Budapest, 1981)
- Fejedelmi Erdély (Budapest, 1984)
- A költő és a tipográfus. Szenci Molnár Albert és Tótfalusi Kis Miklós (Budapest, 1985)
- Szóbeli jegyzék. Róma 1949–1950 (Budapest, 1987)
- Árnyból szőtt lelkek, Hoffmann Edith sziluettjei (Budapest, 1988)
בתרגום לעברית:
- המשבר של שירה חופשית והצורות הליריות (סגד, 1931)
- חיי הספרות ההונגרית בטרנסילבניה (סגד, 1933)
- אדון הונגרי זקן. אורח חיים וחינוך בעידן המודרני (בודפשט, 1939)
- שנים קטלניות (בודפשט, 1945)
- טיוטות ומחקרים (בודפשט, 1955)
- שנים - מאות (בודפשט, 1958)
- הים והרוח (בודפשט, 1964)
- שבחים לאיטליה. פרידה, חשבון (בודפשט, 1965)
- פדריקו גארסיה לורקה (בודפשט, 1968)
- מחקרים (בודפשט, 1970)
- עזבונות ויורשים. מקנינצי ועד היום (בודפשט, 1974)
- תישאר איתי כי החשיך. התחשבנות איטלקית (בודפשט, 1977)
- הצללים גדלים (בודפשט, 1981)
- טרנסילבניה הנסיכותית (בודפשט, 1984)
- המשורר והטיפוגרף. אלברט סנצי מולנר ומיקלוש טוטפלושי קיש (בודפשט, 1985)
- הערה בעל פה. רומא 1949–1950 (בודפשט, 1987)
- נשמות ארוגות מצללים של אדית הופמן (בודפשט, 1988)
פרסים והוקרה
- פרס באומגרטן (1940)
- צלב הקצין של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (1948)[8]
- מסדר הצטיינות לעבודה (1955)[9]
- פרס אטילה יוז'ף (1960)
- מדליית מסדר הצטיינות העבודה דרגת זהב (1970)[10]
- מדליית הזהב של האקדמיב (1980)
- מסדר הדגל של הרפובליקה העממית ההונגרית (1981) [11]
לקריאה נוספת
- מי זה מי בספרות ההונגרית? ספרי מאגר מסת"ב 963-8607-10-6
- מי זה מי בספרות ההונגרית? Könyvkuckó Kiadó, בודפשט, 1999 מסת"ב 9-638157-91-7
- סופרים הונגרים בני זמננו
- Aureum Thuribulum. מחתות זהב, שנים עשר הרהורי האדיבות על כתביו המפורסמים של גאבור טולנאי ... ; המכללה ההונגרית לאמנויות שימושיות, בודפשט, 1983
הערות שוליים
- ^ Születése bejegyezve a kunszentmiklósi állami születési anyakönyv 3/1911. folyószáma alatt
- ^ "Gyászjelentése". אורכב מ-המקור ב-2015-04-02.
- ^ "Tolnai Béla halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 1639/1962. folyószáma alatt".
- ^ "Tolnai Béláné Schwarcz Irén halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti 2727/1963. folyószáma alatt".
- ^ "Tolnai Béla és Schwarcz Irén házassági bejegyzése a kunszentmiklósi polgári házassági akv. 53/1909. folyószáma alatt".
- ^ Magyar Közlöny,1946. május 11. (106. szám)
- ^ REAL-EOD
- ^ Magyar Közlöny, 1948. március 14. (62. szám)
- ^ Magyar Közlöny, 1955. május 29. (56. szám)
- ^ Magyar Közlöny, 1970. április 4. (22. szám)
- ^ Művelődési közlöny, 1981. március 15. (25. évfolyam, 6. szám)
