גאבור הלאס

גאבור הלאס (בהונגרית: Halász Gábor; בודפשט, 4 ביולי 1901 – באלף, מרץ 1945) היה סופר, מבקר יהודי-הונגרי, היסטוריון של הספרות שנספה בשואה.

ביוגרפיה

אביו של גאבור הלאס היה פקיד בעיריית אובודה (רובע 3 של בודפשט), ככל הנראה לא היה יהודי. אמו באה ממשפחה יהודית כפרית. הוריו התחתנו רק כאשר גאבור היה בן שבע.

לאחר שהלאס סיים את לימודיו בתיכון, למד היסטוריה הונגרית ופילוסופיה באוניברסיטת פאזמאני פטר (היום אוניברסיטת אטווש לוראנד) וסיים בשנת 1925. בין השנים 1925–1926 שהה בפריז ובאיטליה במלגה ממשלתית. בשנת 1927 הפך לממתמחה ללא שכר ולאחר מכן קיבל מישרת ספרן בספרייה הלאומית על שם סצ'ני. משנת 1932 הוא היה המבקר הספרותי המוביל של כתב העת הספרותי החשוב ניוגט ובשנת 1933 היה אחד החברים המייסדים של "החברה הספרותית-מדעית ההונגרית". משנת 1941 היה עובד קבוע של העיתון "הכוכב ההונגרי" (Magyar Csillag).

בשנת 1938 התחילה חקיקה אנטי יהודית נרחבת בהונגריה, בנוסף לנומרוס קלאוזוס, במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי. הלאס זומן לשירות העבודה ביולי 1943 (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי במיוחד בחזית המזרחית באוקראינה), אך באותה תקופה עדיין הצליח להשיג פטור. כעבור שנה נלקח שוב לשירות העבודה, משם לא שב: יחד עם ג'ורגי שארקוזי ואנטאל סרב הוא נשלח למחנה עבודת הכפייה באלף במערב הונגריה על הגבול עם אוסטריה. הוא מת בנסיבות לא ברורות כמו שני חבריו האחרים, כנראה עקב רעב, מחלה, מחסור תמידי או הוצא להורג.

יצירתו

מחקריו, מאמריו וביקורותיו הופיעו בניוגט ובכתבי עת אחרים כמו "הזריחה" (Napkelet). הלאס היה אחד ממחברי המסות (חיבור עיוני) העיקריות בהונגריה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם (1918–1938); עבודותיו מאופיינות בידע רב, בדאגה ובגישה הומניסטית, ובעיקר בכבוד לאינטלקט. בשם חוקי התבונה, הוא התעמת יותר ויותר עם הזרמים האינטלקטואליים והפוליטיים הבלתי רציונליים של העידן. כך הוא הגיע למימוש הריאליזם באסתטיקה שלו ובהתנהגותו הפוליטית, כשהוא מוותר על שמרנות האצולה הראשונית שלו. הליברליזם הדמוקרטי של המאה ה-19 הפך לאידיאל שלו. במחצית הראשונה של שנות ה-40 של המאה ה-20 נקט עמדה נחרצת נגד כל צורות הדיקטטורה הפשיסטית. בליווי מחקרים משמעותיים פרסם את יומנו של ז'יגמונד יוסט, ערך את כל יצירותיו של אימרה מדאצ' וערך את האנתולוגיה בשם "בית המטמון של הספרות האנגלית".

עבודותיו

• הרוחניות של ברז'ני (1926)
• יודעי כתוב בוגדים (1928)
• מות ה"לירה" (1929)
• על הרומן הנוסף (1929)
• ברברים מזויפים (1932)
• כיוונים חדשים בספרות העולמית (1932)
• היסטוריה ספרותית וביקורת (1933)
• על הביקורת (1933)
• אתה והעולם (1933)
• דיוקן עצמי של צורת טעם (1935)
• בעניין אישי (1935)
• על ספרי שירה חדשים (1935)
• סוף המאה ההונגרית (1937)
• הגדרת כתב יד. מתווה הרצאתו של גאבור הלאס; 1937 (הרצאות)
• אייש החדש (1938)
• סוד הריאליזם (1940)
• רוחות שואגות (1941)
• שני ימי זיכרון (1941)
• הוויקטוריאנים ההונגרים (1942)
• בית המטמון של הספרות האנגלית ; עורך גאבור הלאס; (1942)
• דיוקן ולוח (1942)
• המינגוויי (1942)
• בית המטמון של הספרות האנגלית (1942)
• העיר המתעוררת (1943)
• סוף המאה ההונגרית (1945)
• החיפוש אחר משמעות. לימודי ספרות; 1948
• כתבים נבחרים של גאבור הלאס ; 1959

מוצאו

עץ המשפחה של גאבור הלאס

גאבור הלאס ( בודפשט, 4 ביולי 1901 - באלף, מרץ 1944) סופר, היסטוריון ספרות	אביו: גאבור הלאס (18 בספטמבר 1856 - בודפשט, 26 באפריל 1930 פָּקִיד	סבא מצד אבא: גאבור הלאס בעל בית מרזח, קצב
		סבתא מצד אבא: טרזיה הולנדה
	אמו: סאלי רוזנפלד (8 בספטמבר 1860 - בודפשט, 21 באוקטובר 1934	סבא מצד אמא: רובי רוזנפלד
		סבתא מצד אמא: רגינה רוזנפלד

לקריאה נוספת

• מיהו מי בספרות ההונגרית? מאגרי ספרים מסת"ב 963-8607-10-6
• מיהו מי בספרות ההונגרית? ,בודפשט, 1999 מסת"ב 9 638157 91 7
• לקסיקון ביוגרפי הונגרי כרך 4: 1978-1991.
• דורוטיה לובאש: חיים אחרי המוות [ כותרת משנה: המורשת הרוחנית שלנו, גאבור הלאס ] . (בית ספר תיכון אירופה 2000, בודפשט, 15-11-2012)
• זולטאן דמה: חייו ויצירתו של גאבור הלאס ; ספריית ורשגי של מחוז סולנוק, סולנוק, 1966
• קריסטינה מיקו: גאבור הלאס. מונוגרפיה ; 1995
• אניטה ר. לרינץ: מסורת שלא הובנה. ההישרדות של מורשת ז'יגמונד קמני ביצירתם של גאבור הלאס, דיולה סקפי ואנטאל סירב ; 1999

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גאבור הלאס בוויקישיתוף

• תולדות הספרות ההונגרית

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31088800גאבור הלאס