ג'יימס פרייד
| ג'יימס פרייד, דיוקן עצמי |
ג'יימס פרייר פּרייד (באנגלית: James Ferrier Pryde; 1866–1941) היה אמן בריטי. הוא זכור בעיקר כאחד מ"הקבצנים" – השותפות האמנותית שלו עם ויליאם ניקולסון, ועיצובים של כרזות ועבודות גרפיות אחרות שביצעו בין 1893 ל־1899.
קורות חייו
פרייד נולד באדינבורו, ב־30 במרץ 1866. הוא היה הבן היחיד מששת ילדיו של דייוויד פרייד (1834–1907), שהיה מנהל המכללת לנשים של אדינבורו בשנים 1870–1891, ואשתו ברברה לאודר (ילידת 1833 או 1834), שאביה ויליאם היה אחיהם של האמנים הסקוטיים רוברט סקוט לאודר וג'יימס אקפורד לאודר.[1]
ג'יימס פרייד למד בקולג' לבנים של ג'ורג' וטסון. בשנים 1885 עד 1888 למד באקדמיה המלכותית הסקוטית, שם הציג לראשונה בשנת 1884.[2]
עודדו אותו לצייר ציירי בית הספר בגלאזגו, ג'יימס גוטרי ואדוארד ארתור וולטון.
בערך בשנת 1899 נסע לפריז ללמוד באקדמיה ז'וליאן, אך המקום העגום והעמוס לא מצא חן בעיניו, ואחרי שלושה חודשים שב לסקוטלנד. בשנת 1890 נסע ללונדון והחל לעשות רישומי פסטל בסגנון שהושפע מזה של ג'יימס מקניל ויסלר.
בשנת 1899 נישא פרייד למריאן סימונס, מוזיקאית. בתם בטי נולדה בשנת 1903. הנישואין הסתיימו בפרידה בשנת 1914.
עבודתו
בשנת 1893 אחותו מייבל פרייד התחתנה עם ויליאם ניקולסון, ארבע שנים לאחר שהשניים נפגשו בזמן שלמדו בבית הספר לאמנות של הוברט פון הרקומר בבושיי, בהרטפורדשייר. באותה שנה הקימו פרייד וניקולסון את השותפות "Beggarstaff" ("הקבצנים") שנמשכה עד 1899, והפיקו עיצובים גרפיים וכרזות חדשניות של פוסטרים.[3]
בין 1894 ל־1899 ניסה פרייד את ידו כשחקן, בקטעים קצרים בכמה הצגות. בנה של אלן טרי, אדוארד גורדון קרייג, עימו סייר פרייד בסקוטלנד בשנת 1895, תיאר את גיימס כ"אחד הציירים הטובים שחיו אי פעם ואחד הלבבות הגדולים ביותר עלי אדמות". אבל לקרייג לא היו שום אשליות לגבי היכולת הדרמטית של פרייד: "כשחקן הוא מעולם לא היה קיים: אבל רעיון המשחק, רעיון התיאטרון – או ליתר דיוק האווירה של המקום, הייתה לה הרבה משמעות. כן, אני חושב שהוא קיבל הרבה 'השראה' מתיאטרון – המחשבה והתחושה כמו של מקום קסום".[4]
הוא היה מקורב לחברה הבינלאומית לפסלים וציירים משנת 1901 וסגן נשיא החברה בשנת 1921.
תערוכת היחיד הראשונה נערכה בגלריה ביילי בשנת 1911. הוא גם הציג בגלריה גופיל, בגלריית לסטר, בגלריית גרוסוונור, בסלון לונדון, במועדון האמנות החדשה באנגליה, באוניברסיטת רויאל היברניאן, במכון המלכותי של גלאזגו לאמנויות היפות, ובאקדמיה הסקוטית המלכותית.[5]
בשנת 1934 נבחר לחבר כבוד במכון המלכותי לציירי שמן.
עבודתו היחידה כמעצב תיאטרון הייתה להפקה בתיאטרון סבוי בשנת 1930.
הוא חלה בשנת 1939, ונפטר ב־24 בפברואר 1941 בבית החולים סנט מרי אבוטס בקנזינגטון.
קבלתו בעולם האמנות
פרייד לא היה שייך לאף אסכולה או תנועה אמנותית. עבודתו זכתה להערכה רבה בחייו.
בשנת 1922 תיאר אותו פרנק רוטר, בספרו "אמנים עכשוויים", כ"מפליא". אבל היו לו רק שתי תערוכות יחיד, בשנת 1911 בגלריה ביילי ובשנת 1933 בגלריות לסטר.
בשנת 1949 נערכה תערוכת זיכרון של מועצת האמנות באדינבורו, ברייטון ולונדון.
עבודתו כצייר זכתה לתשומת לב מעטה עד 1992, אז נערכה תערוכה בגלריה הלאומית הסקוטית לאמנות מודרנית באדינבורו.
קישורים חיצוניים
גלריה
ויליאם ניקולסון
גן נטוש
נוף רומנטי
הערות שוליים
- ^ Pryde, James Ferrier, Benezit Dictionary of Artists (באנגלית)
- ^ Pryde, James Ferrier (1866–1941), artist and designer, Oxford Dictionary of National Biography (באנגלית)
- ^ Colin Campbell (1990) The Beggarstaff Posters: The Work of James Pryde and William Nicholson. London: Barrie & Jenkins
- ^ James Pryde; the Edgar Allan Poe of Painting
- ^ The Correspondence of James McNeill Whistler :: Biography, www.whistler.arts.gla.ac.uk
