ג'יימס מארי (כימאי)
.png) | |
| לידה | 1788 |
|---|---|
| פטירה | 1871 (בגיל 83 בערך) |
| ענף מדעי | רפואה, כימיה |
| מקום מגורים | אירלנד |
| תרומות עיקריות | |
| הראשון שייצר דשן כימי | |
סר ג'יימס מארי (באנגלית: Sir James Murray; 1788, בכפר קאלנאדי (Culnady) אירלנד (כיום צפון אירלנד ) – 1871, דבלין אירלנד) היה רופא, כימאי ותעשיין אירי.
קורות חייו
ג'יימס מארי נולד ב-1788 בכפר קאלנאדי (Culnady) שליד דרי, למשפחה קתולית. למד רפואה באדינבורו. בשנת 1807 התקבל כחבר באיגוד הרופאים (College of Surgeons) של דבלין. באותה שנה גם התמנה לרוקח בבית החולים המלכותי של בלפסט, אולם כעבור שנה פתח מרפאה משלו. ב-1829 טפל במושל אירלנד באמצעות "נוזל המגנזיה" שלו, בעקבות הצלחת הטיפול נתמנה לרופא של המושל וקיבל תואר סר. ב-1831 עבר לדבלין, שם התגורר עד סוף ימיו. ב-1857 פרש סופית מפעילותו כרופא.
מארי היה נשוי ונולדו לו כמה ילדים. נפטר בדבלין ב-8 בדצמבר 1871.
פעילותו המקצועית
רפואה - "נוזל המגנזיה"
את מחקריו החל במטרה לשפר את דרכי השימוש במגנזיום הידרוקסיד כתרופה לבעיות מעיים. הוא פיתח את "נוזל המגנזיה" וב-1817 רשם פטנט על תהליך הייצור והקים מפעל לייצורו. ב-1873 נרשם פטנט בארצות הברית על ידי הרוקח צ'ארלס הנרי פיליפס, שגם נתן לתרופה את השם "Milk of Magnesia".
חקלאות - דשן כימי
מארי חיפש שימושים למוצרי הלוואי שהתקבלו תוך ייצור "נוזל המגנזיה", ביניהם אשלג ביקרבונט, נתרן ביקרבונט וסיליקטים. הוא היה מודע לניסויים שנעשו ב-1808 לייצור דשן מעצמות (שבהן יש זרחן) על ידי טיפול עם חומצה גופרתית, כך כנראה הגיע לעסוק במה שנקרא בזמנו "חקלאות כימית". על סמך מידע זה החל ב-1817 בייצור דשן מורכב. תהליך הייצור שפיתח היה הגבת סידן זרחתי עם חומצה גופרתית במשך מספר ימים. את העיסה שנתקבלה ערבו בנתרן חנקתי, גואנו וחומרים אורגניים כמו סובין, קליפות עצים ונסורת. התוצר הסופי היה דשן בעל תכונת שחרור איטי, בצורת אבקה שהייתה נוחה לאחסון ולתובלה. יוצרו מספר סוגי דשנים מותאמים לגידולים השונים.
ב-1835 נתן סדרת הרצאות ב-Royal Exchange בדבלין על השימוש בפוספטים מסיסים כדשן.
ב-1842 נתן סדרת הרצאות בבלפסט בנושא "חקלאות כימית". באותה שנה החל בניסויים להשוואת הדשנים החדשים לזבל אורגני, אולם אלו היו ניסויים בקנה מידה קטן ולא הגיעו לשלב של ניסויי שדה מלאים. באותה שנה רשם בנו ג'והן מארי פטנט בסקוטלנד וגם באנגליה.
בספר שהוציא ב-1843 תיאר 3 סוגים של "דשנים מחומצנים" (Oxygenated Fertilisers).
ב-1846 נרכש הפטנט של מארי על ידי מתחרהו העיקרי ג'ון בנט לוז, אולם מארי כנראה לא נטש את הנושא כי ב-1857 הוציא פטנט נוסף על דשן כימי.
זכות הראשונים על הדשן הכימי
הדעה המקובלת מיחסת את המצאת הדשן הכימי לג'ון בנט לוז, אולם נראה שהרופא האירי ג'יימס מארי[1] הקדים אותו בלמעלה משני עשורים.
השפעות אקלימיות
מארי פיתח תאוריה על השפעות החשמל באטמוספירה על בריאות האדם [2]. הוא גם קשר לכך את כמשון תפוחי האדמה שגרם לרעב הגדול של שנת 1847[3].
ספריו
- 1841 - עצות לחקלאים (Advice to Farmers).
- 1843 - ניסויים בהשפעת דשנים כימיים - Trials and Effects of Chemical fertilizers with Various Experiments in Agriculture.
אותות הוקרה
- רחוב בבלפסט קרוי על שמו
- ב-2005 הוצבה לוחית זיכרון על הבית בו היה גר בבלפסט[4].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
23035122ג'יימס מארי (כימאי)