ג'יימס גיום

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ג'יימס גיום (James Guillaume;‏ 16 בפברואר 1844 - 20 בנובמבר 1916) היה אנרכיסט בריטי. גיום נולד בלונדון, והחל לגלות עניין באנרכיזם כאשר היה סטודנט בציריך, ומאוחר יותר כעובד דפוס בניוכטל. הוא היה דמות מובילה בפדרציית יורה של האינטרנציונל הראשון, הפלג האנרכיסטי של האינטרנציונל. מאוחר יותר, חבר למיכאיל באקונין, סולק יחד איתו מהאינטרנציונל בקונגרס האג, ומילא תפקיד פעיל בייסוד האינטרנציונל האנרכיסטי סיינט אימייר.

גיום ידוע בעיקר בשל יצירתו, בת ארבעת הכרכים, המכונה "האינטרנציונל: מסמכים ומזכרות", שמתעדת את העמדה האנרכיסטית באינטרנציונל הראשון. גיום כתב גם את הביוגרפיה של מיכאיל באקונין וערך כתבים רבים שלו. כמו כן, גיום מילא תפקיד חשוב בהמרתו של פיוטר קרופוטקין לאנרכיזם.

במאמרו משנת 1876, "רעיונות על ארגון חברתי", גיום פרס את רעיונותיו לגבי ארגון חברתי בחברה פוסט-מהפכנית, והביע את העמדה האנרכיסטית הקולקטיביסטית אותה חלק עם באקונין ואנטי-סמכותניים אחרים שהיו מעורבים באינטרנציונל הראשון. הוא כתב ש"כל פריט המיוצר על ידי עבודה קולקטיבית יהיה שייך לקהילה, וכל חבר יקבל תשלום על עבודתו, אם בצורה של מצרכים (קיום, אספקה, ביגוד וכו') ואם בצורה של כסף." לדעתו, רק מאוחר יותר יהיה אפשר להתקדם למערכת קומוניסטית בה החלוקה תהיה על בסיס צורך: "כאשר, הודות להתקדמות של התעשייה המדעית והחקלאות, הייצור יעלה על הצריכה, וזה יושג מספר שנים לאחר המהפכה, לא יהיה יותר צורך לנדב בקמצנות את חלקו של כל עובד בסחורה. כל אחד ייקח את מה שהוא צריך מהמלאי החברתי העשיר של מצרכים, ללא חשש מהתרוקנות, והרגש המוסרי שיהיה מפותח יותר בקרב עובדים חופשיים ושווים ימנע, או יפחית בצורה משמעותית, ניצול ובזבוז"^[1].