ג'יימס אירווין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'יימס אירווין
James Irwin
ג'יימס אירווין, 7 באוקטובר 1971, לפני משימת אפולו 15
ג'יימס אירווין, 7 באוקטובר 1971, לפני משימת אפולו 15
לידה 17 במרץ 1930
פיטסבורג, פנסילבניה
פטירה 8 באוגוסט 1991 (בגיל 61)
גלנווד ספרינגס, קולורדו, ארצות הברית
מידע כללי
בשירות אסטרונאוט בשירות נאס"א
לאום ארצות הבריתארצות הברית אמריקאי
עיסוק בעבר טייס ניסוי
תקופת השירות 1966 – 31 ביולי 1972 (כ־6 שנים)
דרגה קולונל בחיל האוויר של ארצות הברית
זמן שהייה בחלל 12 יום, 7 שעות, ו-12 דקות
מספר פעילות חוץ-רכבית 4 (3 מהן על הירח)
משימות
אפולו 15
עיטורים
סיכת האסטרונאוט של צי ארצות הברית
מדליית השירות המצטיין של נאס"א
משמאל לימין: סקוט, וורדן ואירווין לרגליהם הלוויין ששיגרו, ומשמאלם רכב הירח

ג'יימס אירווין באנגלית: (James Irwin, ‏ 17 במרץ 1930 - 8 באוגוסט 1991) היה אסטרונאוט אמריקאי, טייס רכב הנחיתה הירחי במהלך אפולו 15 והאדם השמיני ללכת על הירח.

בצי האמריקאי

ג'יימס אירווין נולד בפיטסבורג, פנסילבניה. בוגר במדעים מהאקדמיה הימית של ארצות הברית 1951. מוסמך במדעים בהנדסת אווירונאוטיקה והנדסת מכשירים מאוניברסיטת מישיגן, 1957. בתום לימודיו באקדמיית הצי, הצטרף לחיל האוויר. עבר קורס טיס בבסיס חיל האוויר "הונדו" ובבסיס ריס, בטקסס. היה ראש ענף דרישות מתקדמות במפקדת פיקוד ההגנה האווירית. בשנת 1961 סיים את בית הספר לטייסי ניסוי של חיל האוויר, וב־1963 סיים את בית הספר לטייסי מחקר אווירונאוטי של החיל. שירת במשרד הפרויקט של פיתוח הטיל AIM-47 פלקון בבסיס חיל האוויר רייט-פטרסון. בחיל האוויר הגיע לדרגת אלוף-משנה (קולונל)[1].

שירותו בנאס"א

נבחר לשירות בנאס"א באפריל 1966. היה חבר בצוות התמיכה של אפולו 10, וטייס גיבוי של מודול הירח באפולו 12.

אפולו 15

ערך מורחב – אפולו 15
אירווין אוסף חלק מאדמת הירח לבדיקה במהלך אפולו 15

ב- 26 ביולי 1971 שוגר אירווין למשימת אפולו 15. דייוויד סקוט היה מפקד משימת אפולו 15 ונחת על פני הירח יחד עם ג'יימס אירווין. אירווין וסקוט השתמשו ברכב ירחי כדי לחקור את פני השטח של הירח. הם שהו על הירח 2 ימים ו-18 שעות, וביצעו 3 הליכות חוץ רכביות בשהות מצטברת של 18 שעות ו-35 דקות[2].הליכת הירח הראשונה נמשכה 6 שעות ו-33 דקות, השנייה 7 שעות ו-12 דקות והשלישית נמשכה 4 שעות ו-50 דקות. אפולו 15 שבה לכדור הארץ לאחר 12 יום, 7 שעות, 11 דקות ו-53 שניות.

לאחר אפולו 15

לאחר חזרת הצוות לכדור הארץ התברר כי הצוות לקחו עימם ללא רשות ותיאום 398 מעטפת היום הראשון שמתוכם 100 נמכרו לסוחר בולים גרמני. כספי המכירה נועדו לשמש את ילדי הצוות ללימודי השכלה גבוהה. בעבר נאס"א העלימה עין מפעילויות דומות[3] אולם כיוון שהפעם זה נעשה בצורה מסחרית גלויה, נאס"א נזפה באסטרונאוטים והם לא קיבלו את הכסף. אירווין הודיע על כוונתו לפרוש עוד בטרם קיבלו את הנזיפה[4].

לאחר נאס"א

ג'יימס אירווין התפטר מנאס"א ביולי 1972 והקים ארגון דתי להפצת הנצרות בשם: "קרן הטיסה הגבוהה" (High Flight Foundation).  ביצע שתי נסיעות להר אררט בטורקיה, במטרה למצוא את תיבת נוח. הוא לא מצא אותה. ("היה קל יותר ללכת על הירח", אמר לאחר סיום המשלחת השנייה)[5]

ספריו

  • לשלוט בלילה: מסע התגליות של האסטרונאוט ג'ים אירווין (Rule the Night: The Discovery Voyage of Astronaut Jim Irwin) נכתב יחד עם ויליאם אמרסון, 1973, הוצאת הולמן, מספר 978-0879810245:ISBN
  • יותר מאנשי כדור הארץ: מחשבות אסטרונאוט על חיים נוצריים (More Than Earthlings) משנת 1983, הוצאת Baptist Sunday School Board, מסת"ב 978-0805452556
  • יותר מתיבת נח על הר אררט: שיעורים רוחניים שלמדתי בזמן חיפוש תיבת נח (More Than an Ark on Ararat: Spiritual Lessons Learned While Searching for Noah's Ark) נכתב יחד עם מונטה אונגר, 1985, הוצאת Baptist Sunday School Board, מסת"ב 978-0805450187
  • היעד: הירח (Destination: Moon) יחד עם אל ג'נסון, משנת 1989, הוצאת Multnomah, מספר מסת"ב 978-0880703079

מותו

לאחר חזרתו מהחלל, אירווין סבל מהתקפי לב, הראשון שנתיים לאחר הטיסה. אירווין נפטר ב-8 באוגוסט 1991 מהתקף לב, בגיל 61. הוא הותיר אחריו את אשתו מרי אלן וחמשת ילדיהם.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס אירווין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ביוגרפיה של ג'יימס אירווין באתר נאס"א
  2. ^ תיאור משימת אפולו 15 באתר נאס"א
  3. ^ Worden, Al (ביולי 2011). Falling to Earth: An Apollo 15 Astronaut's Journey to the Moon. Smithsonian Institution Press. ISBN 978-1588343093. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ Wilford, John Noble (10 באוגוסט 1991). "James B. Irwin, 61, Ex-Astronaut; Founded Religious Organization". The New York Times. נבדק ב-17 בספטמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Howe, Marvine. "Rush To Climb Ararat Gives Town A Lift". The New York Times. נבדק ב-17 בספטמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25214522ג'יימס אירווין