ג'ירולמו סבונרולה
ג'ירולמו סבונרולה (באיטלקית: Girolamo Savonarola; 21 בספטמבר 1452 - 23 במאי 1498) היה כומר דומיניקני ושליטה של פירנצה לתקופה קצרה, הידוע בשל הרפורמה הדתית שניסה להנהיג, והטפתו כנגד תרבות הרנסאנס, הטפה שהתבטאה בשריפת ספרים והשמדת יצירות אָמָּנוּת.
חייו
סבונרולה נולד בעיר פרארה באיטליה בשנת 1452 וסיים את לימודיו באוניברסיטת פרארה.
לאחר הדחתם של בני משפחת מדיצ'י מן השלטון בפירנצה בשנת 1494 הפך סבונרולה לשליט יחיד של פירנצה. על אף ששליטה הקודם של פירנצה, לורנצו דה מדיצ'י ("המפואר"), היה פטרונו הפוליטי, הפנה אליו סבונרולה את חצי ביקורתו, הן כלפי התרבות והאמנות, שמדיצ'י היה גדול הפטרונים שלהן, והן כלפיו באופן אישי.
סבונרולה ייסד בפירנצה רפובליקה תאוקרטית אותה אפיין כ"רפובליקה נוצרית דתית". אחד ממעשיו הראשונים כשליט היה הפיכתו של מעשה תועבה, אשר בעבר היה העונש עליו קנס, לעבירה שעונשה מוות. אויביו העיקריים, הדוכס ממילנו והאפיפיור אלכסנדר השישי שאותו האשים סבונרולה בניוון מוסרי, רצח ושחיתות, הוציאו נגדו חרמות ונידויים, אך הוא התעלם מהם.
ב-1497 ביצעו סבונרולה ותומכיו את "מדורת ההבלים". הם שלחו נערים אשר אספו מדלת לדלת חפצים המקושרים לניוון מוסרי: מראות, קוסמטיקה, תמונות תועבה, ספרים אליליים, שולחנות הימורים, בגדים נאים ועבודותיהם של משוררים בלתי מוסריים (לפי הגדרתו), ושרפו אותם במדורה גדולה בפיאצה דלה סיניוריה במרכז פירנצה. עבודות אמנות רבות מתקופת הרנסאנס אבדו כתוצאה ממעשיו אלו של סבונרולה, לרבות תמונות של סנדרו בוטיצ'לי אשר הושלכו אל האש בידי האמן עצמו.
עד מהרה מאסו תושבי פירנצה בקנאותו של סבונרולה. בדרשה שנשא ב"יום ה"עלייה לשמים"" ב-4 במאי 1497, החלו קבוצות נערים לחולל מהומות, אשר הפכו למרד. בתי מרזח נפתחו מחדש, והבריות הימרו בפומבי.
ב-13 במאי 1497 נודה סבונרולה על ידי האפיפיור אלכסנדר השישי, וב-1498 נתלה ובה בעת נשרף, באותו המקום בו הורה להוציא להורג אחרים בצורה זו. הוא הואשם בהתנבאות ובמשגים דתיים. יאקופו נרדי, אשר תיעד את האירוע בספרו "היסטוריה של העיר פירנצה" (Istorie della città di Firenze), מספר כי התליין קרא "האיש שרצה לשרוף אותי יישרף עתה בעצמו" כאשר הצית את האש. ניקולו מקיאוולי, כותב הספר "הנסיך", צפה אף הוא במחזה וכתב עליו. לאחר מותו המשיכה להתקיים בפירנצה רפובליקה עד שנת 1512, בה חזרו בני משפחת מדיצ'י לעמדות כוח בעיר.
במאה ה-20 החלה מתפתחת בתוככי הכנסיה הקתולית תנועה להכרזתו של סבונרולה ל"קדוש" נוצרי. כמו כן, במספר מקומות באיטליה, בהם ברומא, קיים רחוב הקרוי על שמו.
לקריאה נוספת
- ג.ק. צ'סטרטון – סבונרולה (מאנגלית: יהודה ויזן), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ו', 2016.
קישורים חיצוניים
